אונוור (אי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אונוור
נתונים גאוגרפיים
מיקום האוקיינוס הדרומי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 64°36′S 63°30′W / 64.6°S 63.5°W / -64.6; -63.5
שטח 2,432 קילומטר רבוע
אורך 74 קילומטר
רוחב 55 קילומטר
גובה מרבי Mount Francais
נתונים מדיניים
אוכלוסייה 50
אזור זמן Antarctica/Palmer
על שם אנטוורפן עריכת הנתון בוויקינתונים
מגלה ג'ון ביסקו עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1832 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תצלום לוויין של האי אונוור

האי אונוור או האי אנטוורפןאנגלית: Anvers Island; או Antwerp Island) הוא אי הררי גבוה; האי גדול ביותר בארכיפלג פאלמר שבאנטארקטיקה.

האי שוכן מדרום־מערב לאי בראבנט, בקצה הדרום־מערבי של ארכיפלג פאלמר.

האי קורמורן (אזור ציפורים מיוחד) נמצא קילומטר אחד מדרום לאי אונוור.

אורכו של האי 61 קילומטרים.

חלקו הדרום־מערבי של האי הוא חלק מהאזור המיוחד המוגן "דרום־מערב האי אנוור, ואגן פאלמר" (אזור ASMA 7).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי האי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי התגלה על ידי ג'ון ביסקו בשנת 1832. האי נחקר על ידי המשלחת האנטארקטית הבלגית בשנת 1898 בראשותו של אדריאן דה ז'רלאש.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של האי ניתן לו בשנת 1898, על ידי ז'רלאש.

ז'ארלש קרא לאי על שם מחוז אנטוורפן (שם המחוז בצרפתית הוא "אנוור").

תחנת פאלמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת פאלמר היא תחנת מחקר אמריקאית (והיא התחנה האמריקאית היחידה באנטארקטיקה הנמצאת מצפון לחוג האנטארקטי).

בניית התחנה הסתיימה בשנת 1968, והיא נועדה לאפשר מגורים לעד 50 איש בו זמנית; בתחנה נבנו מעבדות ורציף.

התחנה נקראה על שמו של נתנאל פאלמר, חוקר אנטארקטיקה, שהיה האמריקאי הראשון שראה את חצי האי האנטארקטי.

התחנה של הסקר האנטארקטי הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסקר האנטארקטי הבריטי בנה והפעיל תחנת מחקר על האי שנקראה בסיס N ‏ (Base N) לצורך מיפוי האזור ומחקר גאולוגי[1]. התחנה כללה צריף[1].

התחנה פעלה בין ה-27 בפברואר 1955 ועד ה-10 בינואר 1958[1].

התחנה נסגרה בשנת 1958 עם השלמת פעילות המיפוי והמחקר באזור, והבקתה הושאלה לממשלת ארצות הברית ב-2 ביולי 1963[1].

ממשלת ארצות הברית הפכה את התחנה בינואר 1965 לתחנת מחקר ביולוגי, כחלק מתחנת פאלמר הסמוכה[1].

התחנה עלתה באש ב-28 בדצמבר 1971, עת שעברה שיפוצים על ידי הסקר האנטארקטי הבריטי[1].

הריסות המבנה פונו מהאזור על ידי אנשי התוכנית האנטארקטית של ארצות הברית בשנים 19911990, ונותרו מהמבנה רק יסודות הבטון שלו[1].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

• ARTHUR S. RUNDLE, Snow accumulation and ice movement on the Anvers Island ice cap, Antarctica : a study of mass balance, Institute of Polar Studies, The Ohio State University, Columbus, Ohio

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אונוור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]