בית גנזיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בֵּית גִנְזַיָּא (עברית: בית גנזים) הוא שמה הארמי של רשות לאגירת אוצרות ומסמכים של ממלכות, כגון ממלכת פרס בעת העתיקה. בית גנזיא הכיל את אוצרות הממלכה שהיו שייכים על פי החוק למלך; והרשות הייתה כפופה ישירות למלך או למדינאי אשר עמד בראשן. בתי גנזים כללו, בדרך כלל, חפצים סחירים, בצעי מתכת יקרה: זהב, כסף ונחושת, שחלקם הותכו ליחידות משקל נהוגות, אבני חן בעלות ערך, וכן תעודות חשובות.

במגילת אסתר מסופר על הצעתו של המן להביא לגנזי המלך כיכרות כסף (כִּכַּר הייתה יחידת משקל נהוגה באזור הסהר הפורה בעת העתיקה), בתמורה להסכמתו להכחדת היהודים מהממלכה:[1]

"וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם: אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ:"

בספר עזרא מסופר על "בית גנזיא" בעיר אחמתא, שבו הופקדו תעודות הרישיון שניתן ליהודי שבי ציון לחזור לארץ ישראל ולהקים את בית המקדש השני, והתוכניות והכללים לבניתו.[2]

"בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא שָׂם טְעֵם וּבַקַּרוּ בְּבֵית סִפְרַיָּא דִּי גִנְזַיָּא מְהַחֲתִין תַּמָּה בְּבָבֶל: וְהִשְׁתְּכַח בְּאַחְמְתָא בְּבִירְתָא דִּי בְּמָדַי מְדִינְתָּה מְגִלָּה חֲדָה וְכֵן כְּתִיב בְּגַוַּהּ דִּכְרוֹנָה:"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הערך: בית גנזיא, בית גנזים, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 153.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]