בית החלוצות (חיפה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית-החלוצות בחיפה היה בית החלוצות הראשון שהוקם בארץ ישראל במטרה להיות מקום מגורים ראשוני לנשים עולות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החלוצות בחיפה הוקמה ביוזמתן של קבוצת נשים ציוניות, בראשות גב' גוטהייל, שפרשו מההסתדרות הציונית הדסה ובקשו להקים מיזם משלהן בארץ ישראל. בהמלצתה של רחל ינאית בן-צבי, שספרה להן על הקושי של נשים למצוא דיור במחיר סביר, החליטו להקים בית חלוצות ביוזמה משותפת של "ליגת הנשים למען ארץ ישראל באמריקה" וההסתדרות[1]. הן החלו באיסוף כספים בשנת 1926[2] ואספו 25,000 דולר לצורך הבנייה. פיק"א הקצתה להן מגרש ברחוב יל"ג בחיפה. ב-19 באוגוסט 1930 הונחה אבן פינה לבניין[3]. את המבנה תכנן בנימין צ'ייקין. המבנה כלל 21 חדרים בשלוש קומות, שני אולמות: חדר אוכל וספרייה, 3 חדרי מלאכה ומכבסה על הגג[1]. בינואר 1931 הועבר סכום ראשוני לתחילת הבנייה שנוהלה על על ידי גוסטה רכב[4].

בתחילת 1932 הושלם הבניין והוחל ברישום דיירות[5], שנכנסו למגורים החל מ-10 בפברואר 1932[6]. בית החלוצות נחנך בפברואר 1932[7]. בבית התגוררו עולות חדשות למשך מספר חודשים עד התבססותן בעבודה. לצד המגורים התקיימו בו מספר יוזמות קואפרטיביות שכללו מסעדה, מכבסה, בית אריגה ומתפרה[8].

בשנים 1936-1937 התנהלה בבית החלוצות פעילות של האצ"ל[9].

בשנת 1961 הוקמה בבניין תחנת הסתכלות להשמת נכים בעבודה[10].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]