העשור השני של המאה ה-21

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משמאל למעלה, בכיוון השעון: תצלום של הנשיא האמריקאי ברק אובמה ובכירי הממשל ומערכת הביטחון האמריקאים עוקבים אחרי המבצע לחיסולו של מנהיג ארגון אל-קאעידה אוסאמה בן לאדן ב-1 במאי 2011; תצלום של החגיגות בכיכר א-תחריר שבקהיר לאחר הודעת עומר סולימאן שנשיא מצרים חוסני מובארכ התפטר מתפקידו בעקבות ההפיכה במצרים; אוניה עם פליטים סורים אשר ברחו ממלחמת האזרחים בסוריה מתהפכת בקרבת האי היווני לסבוס; ב-4 ביולי 2012 מדענים ממרכז מחקר החלקיקים CERN מכריזים על גילויו של החלקיק האלמנטרי בוזון היגס; הסמראטפונים הופכים נפוצים במיוחד ברחבי העולם במהלך העשור; במהלך העשור ארגון הטרור דאעש מצליח להשתלט על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה בעודו מבצע פשעי מלחמה וטיהור אתני בשטחים שכבש, ומתקפות טרור ביעדים שונים בעולם המערבי.
מאות:
המאה ה-20המאה ה-21המאה ה-22

עשורים:
1990–1999 - 2000–2009 - 2010–2019 - 2020–2029 - 2030–2039
שנים:
<<< - 2010 - 2011 - 2012 - 2013 - 2014 - 2015 - 2016 - 2017 - 2018 - 2019 - >>>

העשור השני של המאה ה-21 הוא העשור הנוכחי, אשר החל ב-1 בינואר 2010 ויסתיים ב-31 בדצמבר 2019.

אירועים עולמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפור כהה: שטח בשליטת דאעש נכון ל-4 במאי 2015
  • המלחמה בטרור (2001 עד היום) - מספר קמפיינים אידאולוגיים, צבאיים, ודיפלומטיים אשר מבוצעים במטרה לסכל פיגועי טרור המתוכננים על ידי ארגונים שהוגדרו על ידי ארצות הברית ובעלות בריתה כארגוני טרור (בעיקר ארגונים אסלאמיסטיים כמו אל קאעידה, חזבאללה, חמאס, ודאעש) ועל ידי סיכול המצב המתמשך בו מדינות מספקות חסות לארגוני טרור. את הקמפיינים השיקו ארצות הברית, עם תמיכה מנאט"ו ובנות ברית אחרות מיד לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001. היום המונח מיוחס בעיקר למלחמות אותם הובילה ארצות הברית והממלכה המאוחדת באפגניסטן ועיראק.
  • מלחמת אפגניסטן (2001 עד 2014) - מלחמה שנמשכה 13 שנים ואשר אותה יזמה ארצות הברית בעקבות פיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001, שהעלו את אפגניסטן כחשודה העיקרית במתן בסיסים לאוסמה בן לאדן ולארגון הטרור האסלאמיסטי אל-קאעידה. במסגרת המלחמה נכבשה אפגניסטן והופל שלטון הטליבאן שעבר למלחמת גרילה נגד שלטון הכיבוש החדש, בעיקר מבסיסי פעולה שהקים במקומות שונים במדינה ובפקיסטן השכנה. ב-28 בדצמבר 2014 הכריזה ארצות הברית רשמית על סיום מעורבותה הצבאית באפגניסטן. ב-13 שנות לחימה אלה, נמנו כ-9,000 הרוגים לכוחות הקואליציה והצבא האפגני, ולמעלה מ-38,000 לוחמי מיליציה נהרגו (מרביתם השתייכו לארגון הטליבאן).
  • מלחמת עיראק (2003 עד 2011) - מלחמה שהחלה ב-20 במרץ 2003 כאשר קואליציה של מדינות בראשות ארצות הברית ובריטניה פלשה לעיראק במטרה להפיל את משטרו של סדאם חוסיין. במהלך המלחמה נכבשה עיראק והופל משטרו של חוסיין. ב-15 בדצמבר 2011 הכריזה ארצות הברית רשמית על סיום מעורבותה הצבאית בעיראק. בתשע שנות לחימה אלה, נמנו כ-4,800 הרוגים לכוחות הקואליציה, רובם אמריקאים, ולמעלה מ-100,000 הרוגים עיראקים.
  • ההתערבות הצבאית נגד דאעש (2014 עד היום) - בעקבות ההתקדמות המהירה של ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש) בעיראק ובסוריה, בעקבות מעשי האלימות הברוטאליים שחברי הארגון מבצעים באלפי קורבנות, וכמו כן בשל החשש מכך שבמוקדם או במאוחר ארגון הטרור יתחיל לבצע פעולות טרור רבות במדינות שונות ברחבי העולם, במהלך קיץ 2014 ארצות הברית ובעלות בריתה הגבירו את מאמציהם לתת מענה לקיצונים האסלאמיים. מטרת ההתערבות הצבאית הייתה קודם כל לעצור את ההתקדמות של דאעש, לסייע לקבוצות המיעוט בהם הארגון מבצע רצח עם, ובסופו של דבר לגרום לכך שהארגון ייסוג מהאזורים אותם הוא כבש.

מלחמות אזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המלחמה בצפון מערב פקיסטן (2004-עד היום) - סכסוך מזוין בין הכוחות המזוינים של פקיסטן לקבוצות מיליטנטים אסלאמיות (המורכבות מאנשי שבטים מקומיים, חברי ארגון הטליבאן, וחברי המוג'אהדין). העימות המזוין החל בשנת 2004 לאחר שהתגברו המתחים בעקבות כך שכוחות הצבא הפקיסטני החלו לחפש אחר חברי ארגון אל-קאעידה באזור ההררי וואזיריסטאן (Waziristan) שבפקיסטן והסלים בהמשך לכדי התקוממות מזוינת מצד אנשי השבטים המקומיים. בעקבות גל האלימות, למעלה מ-3,440,000 אזרחים נאלצו לעזוב את בתיהם ומעל ל-7,000 אזרחים נהרגו.
  • ההתקוממות השיעית בתימן (18 ביוני 2004 עד היום) - מלחמת אזרחים המתחוללת בצפון תימן אשר החלה ב-2004 כאשר חוסיין באדרדין אל-חות'י, מתנגד משטר ומנהיג הזיידים השיעים, פתח במרד נגד ממשלת תימן. מרבית הלחימה התרחשה במחוז צעדה, שבצפון-מערב המדינה, אולם היא התפשטה גם למחוזות השכנים חאג'ה, עמראן, אל-ג'וף ואף מחוז ג'אזאן, שבערב הסעודית. ממשלת תימן האשימה את איראן בהכוונת המרידה ובמימונה. אלפי מורדים ואזרחים נהרגו במסגרת העימות.
  • המלחמה בסחר בסמים במקסיקו (11 בדצמבר 2016-עד היום) - סכסוך מזוין מתמשך בין קרטלי הסמים אשר נלחמים בגורמי אכיפת החוק במקסיקו. למרות שקרטלי הסמים המקסיקניים קיימים זמן רב, הם הפכו להיות בעלי השפעה רבה לאחר דעיכת קרטלי הסמים של קולומביה בשנות ה-90. קרטלי הסמים המקסיקנים שולטים כיום בשוק הסמים הסיטונאי בארצות הברית. מעצרים של ראשי הקרטלים הובילו לגל אלימות כאשר הקרטלים מנסים להשתלט על נתיבי הסחר של הסמים אל תוך ארצות הברית. מעל ל-28,000 אנשים בסך הכל נהרגו בין דצמבר 2006 עד נובמבר 2010 כתוצאה מהסכסוך האלים בין קרטלי הסמים לגורמי אכיפת החוק במקסיקו.
  • המלחמה בסחר בסמים בפיליפינים (30 ביוני 2016-עד היום) -
  • המלחמה בסומליה (2009 עד היום) - סכסוך מזוין בו מעורבים בעיקר כוחות של "הממשלה הפדרלית הזמנית" (Transitional Federal Government, בראשי תיבות TFG) בסיוע כוח אפריקאי בן 8,000 איש בשם "משימת האיחוד האפריקאי לסומליה" (African Union Mission to Somalia, בראשי תיבות AMISOM) אשר נלחמים על השליטה במדינה מול הקבוצה האסלאמיסטית אשר המובילה את לוחמת הגרילה, הידועה כ"תנועת ההתנגדות העממית בארץ של שתי ההגירות". גילויי האלימות במהלך הסכסוך הובילו לכך שאלפי תושבים במוגדישו, בירת המדינה, נאלצו לעזוב את בתיהם.
  • מלחמת האזרחים בקולומביה (1964 עד היום) - סכסוך מתמשך בין ממשלת קולומביה לבין מיליציות צבאיות למחצה, הנלחמים על הגדלת שטחי השפעתם במדינה.
  • מלחמת האזרחים במאלי (16 בינואר 2012 - 20 בפברואר 2015) - במסגרת סכסוך זה מספר קבוצות מורדים אסלאמיות ניסו כבשו את כל החלק הצפוני של מאלי, הכריזו על האזור כאוטונומיה עצמאית, והטילו את חוקי השריעה על האזור שנכבש. כוחות צבא מצרפת וממדינות אפריקניות שונות סייעו בשנים הבאות לצבא של מאלי לכבוש מחדש את אזור צפון מאלי.

האביב הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האביב הערבי
השפעות האביב הערבי:
  מהפכה
  מרידה ומלחמת אזרחים
  התקוממות אזרחית וביצוע שינויים בהרכב הממשלה (בחריין)
  מחאות וביצוע שינויים בהרכב הממשלה
  מחאות בקנה מידה גדול
  מחאות בקנה מידה קטן
  הפגנות במדינות מחוץ לעולם הערבי שהושפעו מהמחאות
ההפיכה במצרים: מפגינים בכיכר א-תחריר שבקהיר, 8 בפברואר 2011

במהלך העשור השני של המאה ה-21 חל גל של התקוממויות, הפגנות, ומעשי מחאה ואלימות בהיקף חסר תקדים בעולם הערבי, אשר החלו ב-2010 בתוניסיה והתפשטו בהמשך בכל רחבי מדינות ערב ובשכנותיה.

פיגועי טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיגועי הטרור הבולטים ביותר עד כה (שבוצעו נגד אוכלוסייה אזרחית) במהלך העשור כוללים את:

איומים גרעיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם הדיונים בז'נבה בעת המשא ומתן על תוכנית הגרעין האיראנית בין מדינות ה-P5+1 (חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם + גרמניה) ובין איראן

משנת 2005 ועד היום תוכנית הגרעין האיראנית הפכה לסוגיה משמעותית ומעורר מחלוקת בקרב מדינות העולם המערבי. אחר חודשים של דיונים, החלטות סנקציות מרוככות[1] התקבלו במועצת הביטחון ב-23 בדצמבר (מספר 1737), ב-24 במרץ 2007 (מספר 1747) וב-4 במרץ 2008 (מספר 1803)[2] לאור סירובה של איראן לחדול מהעשרת אורניום. בכירי המשטר האיראני טוענים כי מטרת תוכנית הגרעין היא הפקת אנרגיה בלבד; מנהיגי אירופה, ארצות הברית וישראל הביעו ביטחון כי איראן חותרת לפצצה גרעינית. הערכות המודיעין נחלקו בנוגע למועד בו איראן תצליח לייצר מתקן נפץ גרעיני, החל מההערכה הישראלית המחמירה של סוף 2009[3] וכלה בהערכות אמריקניות שדחו את השגת הפצצה למועד כלשהו בין 2010-2015.[4]

ב-14 ביולי 2015 הגיעו שרי החוץ של שש המעצמות (ארצות הברית, צרפת, גרמניה, בריטניה, סין ורוסיה) ושר החוץ של הרפובליקה האסלאמית של איראן להסכם בדבר תוכנית הגרעין האיראנית. לפי ההסכם תוקפא תוכנית הגרעין האיראנית למשך 10–15 שנים תמורת הסרת כל הסנקציות שהוטלו עליה במשך השנים.

תופעות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריקה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא האמריקני ברק אובמה חותם בבית הלבן על חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה אשר נועד להסדיר מתן שירותי בריאות לתושבי ארצות הברית

הערה - תוכלו לקורא על הרציחות הפוליטות הבולטות ביותר באמריקה הצפונית בעשור זה בחלק זה.

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

28 בפברואר 2014: על רקע המשבר הפוליטי באוקראינה והדחת הנשיא האוקראיני הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ', כוחות צבא רוסיים פלשו לחצי האי קרים בתואנה של שמירת שלומם של תושבי האי.

הערה - תוכלו לקורא על הרציחות הפוליטות הבולטות ביותר באירופה בעשור זה בחלק זה.

אמריקה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוקטובר 2010 - דילמה רוסף מנצחת בבחירות לנשיאות ברזיל והופכת בכך לאישה הראשונה בברזיל בתפקיד זה.
  • 5 במרץ 2013 - נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס מת ממחלת הסרטן לאחר 14 שנים בשלטון.
  • 31 באוגוסט 2016 - דילמה רוסף מודחת, לאחר השעיה, בשל עבירות כספים.

הערה - תוכלו לקורא על הרציחות הפוליטות הבולטות ביותר באמריקה הדרומית בעשור זה בחלק זה.

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 9-15 בינואר 2011 - במשאל העם שנערך בחבל הארץ דרום סודאן נקבע, ברוב של 98.83 אחוזים, כי דרום סודאן תהפוך למדינה עצמאית.
  • 14 בינואר 2011 - התקוממות עממית נגד השלטון הדיקטטורי של נשיא תוניסיה, זין אל-עאבדין בן עלי, הביאו את בן עלי ומשפחתו לברוח לערב הסעודית, ובסמוך לאחר מכן, להדחת בן עלי מתפקיד הנשיא.
  • 25 בינואר - 11 בפברואר 2011 - בהשראת ההתקוממות העממית בתוניסיה, אלפי מפגינים במצרים החלו לקרוא להתפטרות או להדחה של הנשיא חוסני מובארק על רקע העוני הרב, השחיתות השלטונית והפגיעה בחופש הביטוי ובזכויות יסוד אחרות. המוקד המרכזי של ההפגנות, שהתרחשו בכל רחבי מצרים, היה כיכר א-תחריר שבמרכז קהיר. לאחר 18 ימים של מחאות בלתי-פוסקות ועל אף שמובארק הודיע כי יפעל לביצוע רפורמות ובחירות חדשות תוך כמה חודשים, הוא נאלץ להתפטר ולהעביר את השלטון לידי הצבא.
  • 15 בפברואר - 23 באוקטובר 2011 - בהשראת ההתקוממות העממית בתוניסיה ובמצרים החלה התקוממות עממית נגד השלטון הדיקטטורי של מועמר קדאפי בלוב אשר במהלכה כבשו המורדים, בסיוע כוחות קואליציה בינלאומית של מדינות, את רוב שטחה של לוב. מהלך העימותים והקרבות שבין הצדדים, נהרגו ונפצעו אלפי בני אדם ואזרחים משני הצדדים הלוחמים. ב-20 באוקטובר 2011 כוחות המורדים הצליחו לתפוס ולהרוג את קדאפי.
  • 3 ביולי 2013 - בעקבות מחאות המוניות ברחבי מצרים הנשיא המכהן מוחמד מורסי מודח בהפיכה צבאית. בהמשך עבד אל-פתאח א-סיסי נבחר לנשיא מצרים.
  • 14 בפברואר 2018 - ג'ייקוב זומה, נשיא דרום אפריקה, החשוד זה שנים בשחיתויות ועבירות פליליות אחרות, מתפטר מתפקידו לאחר 8 שנות כהונה. סגנו, סיריל רמפוזה, החליפו בתפקיד.

הערה - תוכלו לקורא על הרציחות הפוליטות הבולטות ביותר באפריקה בעשור זה בחלק זה.

אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ והמנהיג העליון של קוריאה הצפונית קים ג'ונג-און לוחצים ידיים בפסגה שהתקיימה בין מנהיגי ארצות הברית וקוריאה הצפונית ב-12 ביוני 2018 בסינגפור

הערה - תוכלו לקורא על הרציחות הפוליטות הבולטות ביותר באסיה בעשור זה בחלק זה.

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

  • 19 בינואר 2010 - מחמוד אל-מבחוח, אחד מבכירי המערך המשותף לחמאס ולאירן שארגן ופיקח על הברחות אמל"ח ומחבלים פלסטינים מאומנים מאיראן לרצועה, חוסל במלון בדובאי. חמאס ומפקד משטרת דובאי ייחסו את החיסול לסוכני "המוסד".
  • 8 בינואר 2011 - גבריאל גיפורדס, פוליטיקאית אמריקנית ממוצא יהודי, אשר כיהנה כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית במחוז ה-8 של אריזונה, נורתה בראשה ונפצעה אנושות במהלך אירוע ירי בטוסון שבאריזונה אשר בוצע בעת מפגש עם ציבור בוחריה. במהלך האירוע נפצעו גם 13 בני אדם נוספים ו-6 בני אדם נרצחו, בהם השופט הפדרלי ג'ון רול.
  • 2 במאי 2011 - אוסאמה בן לאדן, המייסד והמנהיג של ארגון הטרור האסלאמיסטי הגלובלי אל-קאעידה, חוסל באחוזה הפרטית המבוצרת בה הסתתר בעיר אבוטאבאד שבפקיסטן, במבצע שערכה יחידת אריות הים של צי ארצות הברית.
  • 30 בספטמבר 2011 - אנוואר אל-אוולקי, טרוריסט בכיר באל-קאעידה אשר שימש כמפקד אזורי של ארגון הטרור המוסלמי אל-קאעידה בחצי האי ערב, חוסל בתקיפה אווירית של שני כלי רכב בין מאריב לג'וואף שבמרכז המדינה.
  • 20 באוקטובר 2011 - מועמר קדאפי, המנהיג המודח של לוב נלכד בעיר הולדתו סירת ונרצח על ידי כוחות המורדים.
  • 4 בספטמבר 2012 - ניסיון התנקשות כושל בראש ממשלת קוויבק פאולין מרואה בעת שמרואה ערכה את נאום הניצחון שלה.
  • 9 באוקטובר 2012 - מלאלה יוספזאי, פעילה למען זכויות נשים בפקיסטן בת 14, נורתה על ידי איש טאליבן חמוש עת חזרה לביתה באוטובוס מבית הספר. כדור אחד פגע בראשה, בצווארה ובכתפה. במהלך הימים הראשונים לאחר הפגיעה היא הייתה מחוסרת הכרה ובמצב קשה. ב-15 באוקטובר הוטסה לבריטניה להמשך הטיפול. היא החלימה במהירות ושבה לפעילות. ב-2013 הוענק ליוספזאי פרס סחרוב לחופש המחשבה, ובשנת 2014 הוכרזה ככלת פרס נובל לשלום, הצעירה ביותר מאז ומעולם שזכתה בפרס נובל.
  • 6 בפברואר 2013 - צ'וקרי בלייד, מנהיג האופוזיציה התוניסאי של המפלגה המאוחדת של הפטריוטים הדמוקרטים, נורה למוות.
  • 27 בפברואר 2015 - בוריס נמצוב, פוליטיקאי רוסי בולט אשר היה ממבקריו החריפים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נרצח כאשר נורה ארבע פעמים בגבו ממכונית חולפת כשטייל על הגשר שצופה על בניין הקרמלין שבמרכז העיר מוסקבה.
  • 16 ביוני 2016 - ג'ו קוקס, פוליטיקאית בריטית ממפלגת הלייבור, נורתה שלוש פעמים ונדקרה מספר פעמים על ידי תומאס מייר אשר היה בעל עבר פסיכיאטרי וקשר לקבוצה נאו-נאצית אמריקאית.
  • 19 בדצמבר 2016 - אנדריי קרלוב, שגריר רוסיה בטורקיה, נרצח על ידי שוטר טורקי בעת שביקר בתערוכת אמנות באנקרה.
  • 1 בינואר 2017 - עמנואל נייונקורו, השר לאיכות הסביבה של בורונדי, נורה למוות בבויומבורה.
  • 13 בפברואר 2017 - קים ג'ונג-נאם, בנו הבכור של שליט קוריאה הצפונית המנוח קים ג'ונג-איל, נרצח בשדה התעופה הבינלאומי של קואלה לומפור כאשר הותקף על ידי שתי נשים, דואן ת'י הונג מוייטנאם וסיטי אישאה מאינדונזיה, שלצורך ההתנקשות עשו שימוש בגז העצבים VX.
  • 4 במרץ 2018 - סרגיי סקריפאל, קצין צבא רוסי לשעבר אשר הורשע בריגול למען בריטניה, הורעל יחד עם בתו יוליה בת ה-33 בעיר סולסברי.

אסונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות זיהום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתם הנפט מהדליפה מתפזר בצפון מפרץ מקסיקו, כפי שצולם בידי לוויין של נאס"א ב-24 במאי 2010
  • 20 באפריל 2010 - דליפת הנפט במפרץ מקסיקו - ב-20 באפריל 2010 אירע פיצוץ עז על אסדת הקידוח Deepwater Horizon הפועלת במפרץ מקסיקו בסמוך לחופי לואיזיאנה. הפיצוץ אשר נגרם בשל התפרצות באר נפט תת-מימית גרם למותם של 11 קודחים. לאחר יומיים שקעה האסדה במצולות מפרץ מקסיקו תוך שהיא גורמת לדליפת נפט מהגדולות והחמורות בהיסטוריה. על פי ההערכות קצב הדליפה עמד על 35,000 עד 60,000 חביות ליום (5,500 עד 9,500 מטר מעוקב ליום).
  • 11 במרץ 2011 - רעידת האדמה בסנדאי: רעידת אדמה אשר הוגדרה כ-9.0 בסולם ריכטר מתרחשת מול חופי סנדאי שביפן. רעידת האדמה גרמה לגלי צונאמי בגובה של כ-10 מטרים שהכו בחופי הונשו. רעידת האדמה והצונאמי גרמו לנזרים רבים, בהם 15,889 הרוגים, נזק למבנים ופגיעה בכורים הגרעיניים בפוקושימה שהנזק בהם גרם לדליפה שהתפשטה ברחבי העולם. רעידת האדמה הייתה מהחזקות בהיסטוריה.

אסונות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרס במרכז פורט או פרינס שנגרם כתוצאה מרעידת האדמה בהאיטי, 13 בינואר 2010

אסונות תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 באפריל 2010 התרסק ברוסיה מטוס ועליו נשיא פולין לך קצ'ינסקי ו-95 נוסעים נוספים בהם רמטכ"ל צבא פולין ורבים מבכירי מוסדות השלטון בפולין
  • 25 בינואר 2010 - טיסה 409 של חברת אתיופיאן איירליינס התרסקה לתוך הים התיכון זמן קצר לאחר שהמריאה מנמל התעופה בביירות. כל 90 האנשים על סיפון המטוס נהרגו באירוע.
  • 10 באפריל 2010 - התרסקות מטוס חיל האוויר הפולני ברוסיה: מטוס טופולב Tu-154 של חיל האוויר הפולני שעל סיפונו היו נשיא פולין לך קצ'ינסקי ורבים מבכירי מוסדות השלטון בפולין התרסק בקרבת שדה התעופה סמולנסק שברוסיה. איש מבין 96 הנוסעים ואנשי הצוות לא שרד בהתרסקות.
  • 12 במאי 2010 - טיסה 771 של חברת אפריקה איירווייז התרסקה בעת ההמראה בנמל התעופה בלוב. בהתרסקות נהרגו 103 אנשים מתוך 104 האנשים אשר היו על סיפון המטוס.
  • 22 במאי 2010 - טיסה 812 של חברת אייר אינדיה מתרסקת בעת ההמראה מנמל התעופה של מנגלור שבהודו. בהתרסקות נהרגו 158 אנשים מתוך 166 האנשים אשר היו על סיפון המטוס.
  • 28 ביולי 2010 - טיסה 202 של חברת איירבלו הפקיסטנית מתרסקת אל תוך הרי מארגאלה (Margalla Hills) בעת שהייתה בדרכה מקראצ'י לאיסלמבאד. כל 152 האנשים על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.
  • 5 בנובמבר 2010 - טיסה 883 של חברת אירו קאריביאן הקובאנית מתרסקת במרכז קובה. כל 61 הנוסעים ו-7 אנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.
  • 9 בינואר 2011 - טיסה 277 של איראן אייר מתרסקת בסמוך לעיר אורמיה שבמחוז מערב אזרבייג'ן בעת שניסתה לנחות נחיתת חירום. 77 אנשים נהרגו בהתרסקות מתוך 106 הנוסעים ואנשי הצוות שהיו על סיפון המטוס.
  • 26 ביולי 2011 - מטוס לוקהיד C-130 הרקולס של צבא מרוקו מתרסק בדרום מרוקו. כל 80 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.
  • 20 באפריל 2012 - טיסה 213 של חברת בהוג'ה אייר הפקיסטנית מתרסקת ברוואלפינדי שבצפון פקיסטן. כל 127 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.
  • 3 ביוני 2012 - טיסה 992 של חברת דנה אייר הניגרית מתרסקת בלאגוס, ניגריה. כל 153 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות, בנוסף ל-10 אנשים על הקרקע.
  • 17 בנובמבר 2013 - טיסה 363 של טטרסטן איירליינס הרוסית מתרסקת בעת הגישה לנחיתה בנמל התעופה הבינלאומי של קאזאן. כל 50 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.
  • 11 בפברואר 2014 - מטוס לוקהיד C-130 הרקולס של חיל האוויר האלג'יראי מתרסק לתוך הר באזור הצפון מזרחי של אלג'יריה. 77 מהנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות. אדם אחד ניצל.
  • 8 במרץ 2014 - טיסה 370 של מלזיה איירליינס אשר הייתה בדרכה מקואלה לומפור לבייג'ינג נעלמה בדרכה ליעד. שרידי המטוס מעולם לא נמצאו וסיבת היעלמותו נותרה בגדר תעלומה. 227 הנוסעים ו-12 אנשי הצוות הוכרזו רשמית כהרוגים, למרות שלא נמצאו הוכחות חד-משמעיות לכך.
  • 17 ביולי 2014 - טיסה 17 של מלזיה איירליינס אשר הייתה בדרכה מאמסטרדם לקואלה לומפור התרסקה במזרח אוקראינה, כארבעים קילומטרים מהגבול עם רוסיה. ככל הנראה הופל המטוס בירי מכוון של טיל קרקע-אוויר לעברו. 298 מהנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נספו בהתרסקות.
  • 24 ביולי 2014 - טיסה 5017 של אייר אלג'יר אשר הייתה בדרכה מבורקינה פאסו לאלג'יריה התרסקה במאלי. כל 116 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.
  • 28 בדצמבר 2014 - טיסה 8501 של אייר אסיה אינדונזיה אשר הייתה בדרכה מסורביה לסינגפור התרסקה במהלך סערה לתוך ים ג'אווה. כל 162 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.
  • 24 במרץ 2015 - טיסה 9525 של ג'רמנווינגס שהייתה בדרכה מברצלונה שבספרד לדיסלדורף שבגרמניה התרסקה באלפים הצרפתיים לאחר שטייס המשנה אנדראס לוביץ נעל את הטייס מחוץ לתא המטוס וריסק את המטוס בכוונה. כל 150 הנוסעים ואנשי הצוות על סיפון המטוס נהרגו בהתרסקות.
  • 11 באפריל 2018 - מטוס חיל האוויר האלג'יראי מדגם איליושין Il-76, התרסק זמן קצר לאחר שהמריא במזג אוויר סוער, כשהיה בגובה 300 מטר. בהתרסקות נהרגו 257 בני אדם, חיילים ובני משפחותיהם.

אסונות תחבורה ימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות שאינם טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבטחת סייבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדוארד סנודן, עובד לשעבר בסוכנות לביטחון לאומי (NSA) של ארצות הברית, מדליף מידע סודי שחשף מספר רב של תוכניות מעקב שמבוצעות ברחבי העולם, שרבות מהן מנוהלות על ידי ה-NSA.

במהלך העשור נושא אבטחת סייבר (ובפרט תקריות בולטות של האקינג, דליפת מידע, וגניבת מידע רגיש) החל לזכות בתשומת לב רבה למדיי מצד ממשלות, תאגידים ואינדיבידואלים.

חברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הערכות האו"ם אוכלוסיית העולם צפויה להגיע בסוף העשור ל-7.5 מיליארד איש.

דור הבייבי בום מגיע לגיל פרישה בצפון אמריקה, באירופה ובאוסטרליה. הקפיצה המשוערת בכמות האנשים שיחלו להשתמש בכספי הביטוח הלאומי צפויה להכביד על תקציבי מדינות העולם הראשון.

מדינות אירופה, רוסיה, ויפן, אשר בהם שיעור האוכלוסייה נמצא בירידה הדרגתית לאורך העשורים האחרונים, הן בין האזורים בעולם בהם הזדקנות האוכלוסייה וההשלכות של הזדקנות האוכלוסייה מורגשים כיום במידה ניכרת במיוחד. מעל ל-20% מאוכלוסיית יפן הוא כיום מעל גיל 65, מה שהופך את יפן לאומה עם שיעור האוכלוסייה הזקנה הגדול ביותר בעולם. כתוצאה מכך, ביפן נבחנים כיום פתרונות חברתיים רבים לטיפול בקשישים, לרבות פיתוח רובוטים שיוכלו לסייע בסיעוד. בארצות הברית החשש ממכך שדור הבייבי בום יגיע לגיל פרישה הוביל לכך שהועלו בשנים האחרונות הצעות לביצוע רפורמות מהותיות במדיקר ובביטוח הלאומי, ובכלל זה העלאת גיל הפרישה או ביטול תוכניות מסוימות שהיו זמינות בעבר לגמלאים.

העלאת גיל הפנסיה היא נושא נפיץ מבחינה פוליטית בכל מדינה בעולם, וכאשר ראשי השלטון בוחרים לעסוק בכך לרוב הדבר מוביל למחאות ציבוריות גדולות. בשנת 2010 צרפת העלתה את גיל הפרישה מ-60 ל-62, על אף שנערכו הפגנות נרחבות בצרפת נגד השינוי.

מדע וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים בולטים עד כה:

אירועים מתוכננים

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסמארטפון צבר פופולריות מסיבית ברחבי העולם במהלך העשור כאשר יצרני הסמארטפונים העיקריים במהלך העשור הם אפל (אייפון), גוגל (אנדרואיד), מיקרוסופט (Windows Phone), סמסונג ובלקברי. בנוסף, יישומי טלפונים חכמים, אשר הוצגו לראשונה במהלך סוף העשור הראשון של המאה ה-21, הפכו פופולריים במידה ניכרת במיוחד במהלך העשור השני של המאה ה-21.
  • מחשבי לוח צברו פופולריות מסיבית במהלך העשור, העניין במחשבי לוח לא היה גדול עד שנת 2010, אז הציגה חברת אפל במסיבת עיתונאים מחשב לוח בשם iPad, שהפך תוך חודשים ספורים בלבד לאחר השקתו לגאדג'ט הנמכר ביותר בהיסטוריה. הדבר גרר הצגת מכשירים דומים מצד חברות אחרות, וגרם להתעניינות מרובה במחשבי לוח. האייפד אמנם לא היה מחשב הלוח הראשון אך הוא גרם למהפכה שהפכה את מחשבי הלוח לנפוצים מאוד.
  • במהלך העשור חלה עליה משמעותית במכירת דגמים ביתיים של מדפסות תלת-ממד.
  • מרץ 2011 - כ-2 מיליארד משתמשי אינטרנט ברחבי העולם.
  • 2011 - המכונית של חברת גוגל אשר פותחו לנהוג ללא נהג הופכות למכוניות הראשונות מסוגן שמקבלת אישור לנסוע בכבישים הציבוריים. ב-28 במאי 2014 גוגל מציגה אב טיפוס חדש של המכונית ללא הגה וללא דוושות.
  • 2012 - הדפדפן גוגל כרום הפך לדפדפן הנפוץ ביותר בעולם.
  • 12 באוגוסט 2013 - היזם והמיליארדר הדרום אפריקאי אילון מאסק מציג לראשונה את מערכת הסעת ההמונים העל קולית הייפרלופ אשר תהיה מסוגלת לשנע נוסעים וכלי רכב באמצעות שפופרת אוויר.
  • בשנים 2013 ו-2014 גוגל מכרה כמות מוגבלת מדגם אבטיפוס של משקפי "גוגל גלאס" המסוגלים בין היתר להציג מציאות רבודה (שילוב של שכבות עצמים וירטואליים לתוך מציאות אמיתית). המוצר ספג ביקורת רבה בשל חששות בנושאי פרטיות ובטיחות. המוצר הסופי עדיין נמצא בשלבי פיתוח.
  • גלגשת דו-גלגלית בייצוב עצמי (ידועה בעיקר בכינוי "האברבורד") הפכה פופולרית במדינות המערב במהלך אמצע העשור.
  • מכשירי מציאות מדומה ומציאות רבודה הופכים פופולריים במיוחד במהלך אמצע העשור.
  • במהלך העשור השני של המאה ה-21 ההתקדמות בתחום האלקטרוניקה אפשרה ייצור מוזל בהרבה של בקרי טיסה, מדי תאוצה, מערכות GPS ומצלמות דיגיטליות. כתוצאה מכך ה-quadcopter (סוג של רחפן) הפך פופולרי במיוחד.
  • במהלך העשור נכנסים לשווקים מכשירי/יישומי עוזרים וירטואלים (אנ') כמו סירי, קורטנה, Alexa, Google Assistant, וBixby.
  • כלי רכב חשמליים (אנ') והיברידיים הופכים פופולריים במדינות רבות בעולם המערבי במהלך העשור.
  • בנקאות באינטרנט - בנקים רבים ברחבי עולם מתחילים לספק שירותי בנקאות רק דרך האינטרנט.
  • האינטרנט של הדברים (IoT) - בעשור השני של המאה ה-21 החלה התפתחות מהירה של "האינטרנט של הדברים", כתוצאה מהשתלבות של מספר טכנולוגיות רלוונטיות, כגון האינטרנט, אינטרנט אלחוטי, מחשוב ענן, מערכות משובצות מחשב ומערכות מיקרו אלקטרו-מכניות. גורם נוסף, שתרם להתפתחותה של התפישה היא הקישוריות הזולה והתפתחות רשתות הסלולר, עם כניסת הדור הרביעי (4G) מבוסס טכנולוגיית ה-LTE.
  • קורסים פתוחים מקוונים מרובי משתתפים (MOOCs) הפכו לפלטפורמה פופולרית של למידה בתחילת העשור.
  • ניתוח בעזרת רובוט (אנ')
  • מוט סלפי - בתחילת העשור הומצא מוט הסלפי לטלפון החכם אשר מאפשר לצלם תמונת סלפי ממרחק רב יותר מאשר אורך היד ללא עזרה מאדם אחר.
  • שיפור ניכר בתוכנות זיהוי דיבור
  • מחשוב לביש לרבות: משקפיים חכמות (אנ'), שעונים חכמים וצמידי כושר (אנ') הפכו פופולריים במהלך העשור. חלק מציוד המחשוב הלביש מתממשק עם טלפון החכם ומסוגל להציג מידע חיוני כגון הודעות אימייל והודעות SMS. יש גם ציוד מחשוב לביש שמסוגל לענות לשיחות טלפון באמצעות חיבור בלוטות' בין הטלפון החכם לציוד המחשוב הלביש.

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שובר הקופות הגדול ביותר של העשור עד כה הוא "מלחמת הכוכבים - פרק 7: הכוח מתעורר" (2015)

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזמרת ריהאנה היא אחת מאמני הפופ המצליחים והמשפיעים ביותר בעשור השני של המאה ה-21

מחשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלייסטיישן 4 של סוני הופכת לקונסולת המשחקים הנמכרת ביותר של העשור

אינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגמות אופנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריטים אשר הינם/היו אופנתיים בעשור השני של המאה ה-21 כוללים בין יתר ספינר, וגלגשת דו-גלגלית בייצוב עצמי (מכונה גם הוברבורד) ומוט הסלפי.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורג' ח'ליפה הפך לבניין הגבוה ביותר בעולם כאשר בנייתו הושלמה ב-2010

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועי ספורט בולטים שצפויים להתקיים במהלך העשור:

אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי עולם בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה שלהלן כוללת את ראשי השלטון הבולטים ביותר בעשור השני של המאה ה-21 (ראשי המעצמות, ראשי שלטון אשר להם הייתה השפעה ניכרת במהלך העשור, אך גם ראשי שלטון של מדינות/טריטוריות בולטות בעיני ישראל במהלך העשור השני של המאה ה-21). שמות ראשי השלטון שמופיעים להלן בכתב מודגש היו בשלטון לאורך כל העשור.

  • קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית שליט קוריאה הצפונית - קים ג'ונג-איל, קים ג'ונג-און
  • הולנדהולנד ראש ממשלת הולנד -
  • בלגיהבלגיה ראש ממשלת בלגיה -
  • ספרדספרד ראש ממשלת ספרד -
  • איטליהאיטליה ראש ממשלת איטליה - סילביו ברלוסקוני, מריו מונטי
  • פוליןפולין נשיא פולין -
  • רומניהרומניה נשיא רומניה -
  • צ'כיהצ'כיה נשיא הרפובליקה הצ'כית -
  • אוסטרליהאוסטרליה ראש ממשלת אוסטרליה - קווין ראד
  • שווייץשווייץ ראש ממשלת שווייץ -
  • שוודיהשוודיה ראש ממשלת שוודיה -
  • נורווגיהנורווגיה ראש ממשלת נורווגיה -
  • תאילנדתאילנד ראש ממשלת תאילנד -
  • ברזילברזיל נשיא ברזיל -
  • ארגנטינהארגנטינה נשיא ארגנטינה -
  • קובהקובה נשיא קובה - פידל קסטרו,
  • ונצואלהונצואלה נשיא ונצואלה - הוגו צ'אווס, ניקולאס מדורו
  • צ'ילהצ'ילה ראש ממשלת צ'ילה -
  • אינדונזיהאינדונזיה ראש ממשלת אינדונזיה -
  • מלזיהמלזיה ראש ממשלת מלזיה -
  • מוזמביקמוזמביק ראש ממשלת מוזמביק -
  • הפיליפיניםהפיליפינים נשיא הפיליפינים -
  • סינגפורסינגפור ראש ממשלת סינגפור -
  • דרום אפריקהדרום אפריקה נשיא דרום אפריקה -
  • טאיוואןטאיוואן ראש ממשלת טאיוואן -
  • ויטנאםויטנאם ראש ממשלת וייטנאם -


שחקנים / אנשי בידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורטאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייקל פלפס, בזמן תחרות באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

העשור השני של המאה ה-21 בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים משמעותיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציוני-דרך לפי תאריכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות ישראלית פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו כתבת הניו יורק טיימס מ-29 בנובמבר 2006: Iran Resolution, Still Not Final, Drops Mention of Sanctions.
  2. ^ ההחלטה הוגדרה על ידי "גורם מדיני" להארץ כ"ריקה מתוכן" לאור ריכוכים משמעותיים שעברה הטיוטה. דיווח זה מ-5 במרץ 2008.
  3. ^ אמיר אורןרשמו לפניכם: דצמבר 2009, איראן גרעינית, באתר הארץ, 14/11/2008
  4. ^ הערכת המודיעין הלאומית האמריקנית (NIE) הכוללת את הערכת 16 סוכנויות המודיעין של ארצות הברית מדצמבר 2007. ה-INR (סוכנות המודיעין של מחלקת המדינה) העריך כי איראן לא תצליח להשיג פצצה במסלול העשרת האורניום עד 2013 בשל קשיים טכניים. כל הסוכנויות העריכו כי איראן לא תצליח לייצר מספיק חומר בקיע על בסיס מסלול הפלוטוניום בשביל פצצה גרעינית לפני 2015. ראו את המסקנות של הערכת המודיעין הלאומית ב Iran: Nuclear Intentions and Capabilities
  5. ^ Davies, Nick; Leigh, David (25 ביולי 2010). "Afghanistan war logs: Massive leak of secret files exposes truth of occupation". the Guardian. בדיקה אחרונה ב-25 ביוני 2016. 
  6. ^ Foley, Stephen (25 ביולי 2010). "Whistleblower's leaked US files reveal state of Afghan war". The Independent. בדיקה אחרונה ב-25 ביוני 2016. 
  7. ^ Ellen Nakashima (2 ביוני 2012). "Stuxnet was work of U.S. and Israeli experts, officials say". The Washington Post. 
  8. ^ U.S. Hacked Into Iran's Critical Civilian Infrastructure For Massive Cyberattack, New Film Claims, BuzzFeed
  9. ^ Davies, Nick; Steele, Jonathan; Leigh, David (22 באוקטובר 2010). "Iraq war logs: secret files show how US ignored torture". the Guardian. בדיקה אחרונה ב-25 ביוני 2016. 
  10. ^ Glanz, James; Lehren, Andrew W. (23 באוקטובר 2010). "Growing Use of Contractors Added to Iraq War's Chaos – Iraq War Logs – WikiLeaks Documents". The New York Times. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-25 ביוני 2016. 
  11. ^ "Chemical Weapons, Iranian Agents and Massive Death Tolls Exposed in WikiLeaks’ Iraq Docs". Wired. 22 באוקטובר 2010. בדיקה אחרונה ב-25 ביוני 2016. 
  12. ^ Germany, SPIEGEL ONLINE, Hamburg. "The WikiLeaks Iraq War Logs: Greatest Data Leak in US Military History". SPIEGEL ONLINE. בדיקה אחרונה ב-25 ביוני 2016. 
  13. ^ "Comparison of VR headsets: Project Morpheus vs. Oculus Rift vs. HTC Vive". Data Reality. אורכב מ-המקור ב-20 August 2015. בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2015.  Unknown parameter |df= ignored (עזרה)
  14. ^ [1]
  15. ^ אור הלר, אישום: השר לשעבר גונן שגב גויס ופעל כסוכן מטעם איראן, באתר ערוץ עשר, 18 ביוני 2018
  16. ^ עוזי ברוך, השר לשעבר גונן שגב נאשם בריגול, באתר ערוץ 7, 18 ביוני 2018