לדלג לתוכן

בית הכנסת הישן אוהל יעקב (מינכן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת הישן אוהל יעקב
Alte Synagoge Ohel Jakob
מידע כללי
סוג בית כנסת שנחרב עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם יעקב עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת העיר העתיקה של מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום העיר העתיקה של מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1892
תאריך פתיחה רשמי 1892 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק נובמבר 1938 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אוגוסט אקסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות נאו רומנסקית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
אורך 16 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 19 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 48°08′21″N 11°35′00″E / 48.1392°N 11.5833°E / 48.1392; 11.5833
(למפת מינכן רגילה)
 
בית הכנסת הישן אוהל יעקב
בית הכנסת הישן אוהל יעקב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הכנסת אוהל יעקב היה בית הכנסת של הקהילה האורתודוקסית במינכן בגרמניה. הוא שכן ברחוב הרצוג-רודולף שטראסה. בפרעות נובמבר 1938, הועלה המבנה באש על ידי הנאצים.

המבנה תוכנן על ידי אוגוסט הקסטר, בסגנון נאו-רומנסקי עם חזית ומידות צנועות יחסית לבית הכנסת המרכזי במינכן ברחוב הרצוג-מקס שטראסה (16 מטר אורך על 19 מטר גובה). אולם התפילה הכיל 150 מקומות ישיבה.

לאחר ההריסה בנובמבר 1938

אגודת אוהל יעקב הוקמה על ידי הקהילה החרדית במינכן, שהתפצלה מיתר הקהילה לאחר שזו החלה לאמץ סממני דת ליברליים כגון סידור תפילה מחודש שיצא בשנת 1876, ושילוב שירת מקהלות ועוגב בתפילה. למרות הפילוג, מפאת החוק הבווארי שלא אפשר הפרדת קהילות רשמית, פעלה הקהילה כתת-קהילה במסגרת הקהילה המרכזית בעיר ולא כקהילה עצמאית. בשנת 1887 בנתה הקהילה המרכזית בית כנסת חדש, והאורתודוקסים ביקשו לשכור את בית הכנסת הקודם שהתפנה, אך בין אם מסיבות כלכליות או מתוך חוסר רצון להעמיק את הפילוג, הבקשה נדחתה והמבנה נמכר.

לבסוף נבנה בית הכנסת ברחוב הרצוג-רודולף במימון מקורות פרטיים. בשנת 1891 הונחה בו אבן הפינה ושנה מאוחר יותר הבניין נחנך רשמית. בשנת 1924 הקימה הקהילה בית ספר ששימש כבית ספר דתי ציבורי, שנרכש בשנת 1933 על ידי הקהילה הכללית. בשלהי המאה ה-19 כיהן כרב הקהילה האורתודקסית במינכן הרב שלמה פישר. לאחריו כיהן הרב ד"ר חנוך ארנטרוי שימש כרב הקהילה האורתודוקסית ובית הכנסת במשך כארבעים שנה, עד למותו בראשית שנת 1927.

ב-ליל 9 בנובמבר ב-1938, השתתפה צמרת השלטון הנאצי בארוחה חגיגית בבית העירייה במינכן, לציון 15 שנה לפוטש מרתף הבירה. בין הסועדים נמנו חיילי פלוגות הסער שהשתתפו בפוטש, ושישה מהם סעדו ליד שולחנו של היטלר. לקראת השעה 10:30 בערב הם קמו ויצאו להשתולל בעיר. בית הכנסת נשרף על כליו, ספרי התורה ותשמישי הקדושה שבו, ועימו נשרפו גם בית המדרש והספרייה. השר גבלס הבחין בלהבות שאחזו באוהל יעקב וניסה להזעיק מכבי אש (ייתכן מתוך חשש של פגיעה ברכוש לא יהודי) ללא הצלחה.[1] ככל הנראה רק סיבה אחת יכלה להביא לכך שבקשת השר לא בוצעה: המציתים פעלו בהוראה אישית מפורשת או מרומזת שקיבלו כמה שעות קודם לכן מהיטלר.[2] עלויות פינוי ההריסות הוטלו על הקהילה היהודית, ובית הספר נסגר. כיום יש במקום שלט הנצחה בבית מס' 1 ברחוב.

ב-9 בנובמבר 2006,[3] 68 שנים בדיוק לאחר שריפת בית הכנסת, נחנך בית הכנסת המרכזי החדש במינכן, הנושא את אותו שם.[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ על פי יומנו
  2. ^ תום שגב, שיעור היסטוריה, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2008
  3. ^ ראו הרחבה לגבי משמעות התאריך 9 בנובמבר בגרמניה
  4. ^ AP, ‏68 שנה לליל הבדולח: נחנך בית הכנסת במינכן, באתר ynet, 9 בנובמבר 2006