בית הכנסת הישן אוהל יעקב (מינכן)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת שנחרב  |
| על שם |
יעקב |
| כתובת |
העיר העתיקה של מינכן |
| מיקום |
העיר העתיקה של מינכן |
| מדינה |
גרמניה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1892 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1892 |
| תאריך פירוק |
נובמבר 1938 |
| אדריכל |
אוגוסט אקסטר |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות נאו רומנסקית |
| מידות | |
| אורך |
16 מ' |
| גובה |
19 מ' |
| קואורדינטות | 48°08′21″N 11°35′00″E / 48.1392°N 11.5833°E |
|
(למפת מינכן רגילה)   בית הכנסת הישן אוהל יעקב | |
  | |
בית הכנסת אוהל יעקב היה בית הכנסת של הקהילה האורתודוקסית במינכן בגרמניה. הוא שכן ברחוב הרצוג-רודולף שטראסה. בפרעות נובמבר 1938, הועלה המבנה באש על ידי הנאצים.
המבנה תוכנן על ידי אוגוסט הקסטר, בסגנון נאו-רומנסקי עם חזית ומידות צנועות יחסית לבית הכנסת המרכזי במינכן ברחוב הרצוג-מקס שטראסה (16 מטר אורך על 19 מטר גובה). אולם התפילה הכיל 150 מקומות ישיבה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגודת אוהל יעקב הוקמה על ידי הקהילה החרדית במינכן, שהתפצלה מיתר הקהילה לאחר שזו החלה לאמץ סממני דת ליברליים כגון סידור תפילה מחודש שיצא בשנת 1876, ושילוב שירת מקהלות ועוגב בתפילה. למרות הפילוג, מפאת החוק הבווארי שלא אפשר הפרדת קהילות רשמית, פעלה הקהילה כתת-קהילה במסגרת הקהילה המרכזית בעיר ולא כקהילה עצמאית. בשנת 1887 בנתה הקהילה המרכזית בית כנסת חדש, והאורתודוקסים ביקשו לשכור את בית הכנסת הקודם שהתפנה, אך בין אם מסיבות כלכליות או מתוך חוסר רצון להעמיק את הפילוג, הבקשה נדחתה והמבנה נמכר.
לבסוף נבנה בית הכנסת ברחוב הרצוג-רודולף במימון מקורות פרטיים. בשנת 1891 הונחה בו אבן הפינה ושנה מאוחר יותר הבניין נחנך רשמית. בשנת 1924 הקימה הקהילה בית ספר ששימש כבית ספר דתי ציבורי, שנרכש בשנת 1933 על ידי הקהילה הכללית. בשלהי המאה ה-19 כיהן כרב הקהילה האורתודקסית במינכן הרב שלמה פישר. לאחריו כיהן הרב ד"ר חנוך ארנטרוי שימש כרב הקהילה האורתודוקסית ובית הכנסת במשך כארבעים שנה, עד למותו בראשית שנת 1927.
ב-ליל 9 בנובמבר ב-1938, השתתפה צמרת השלטון הנאצי בארוחה חגיגית בבית העירייה במינכן, לציון 15 שנה לפוטש מרתף הבירה. בין הסועדים נמנו חיילי פלוגות הסער שהשתתפו בפוטש, ושישה מהם סעדו ליד שולחנו של היטלר. לקראת השעה 10:30 בערב הם קמו ויצאו להשתולל בעיר. "פלוגת המחץ אדולף היטלר" (Stosstrupp) יצאה לבית הכנסת ושרפה אותו על כליו, ספרי התורה ותשמישי הקדושה שבו, ועימו נשרפו גם בית המדרש והספרייה. השר גבלס הבחין בלהבות שאחזו באוהל יעקב וניסה להזעיק מכבי אש (ייתכן מתוך חשש של פגיעה ברכוש לא יהודי) ללא הצלחה.[1] ככל הנראה רק סיבה אחת יכלה להביא לכך שבקשת השר לא בוצעה: המציתים פעלו בהוראה אישית מפורשת או מרומזת שקיבלו כמה שעות קודם לכן מהיטלר.[2] עלויות פינוי ההריסות הוטלו על הקהילה היהודית, ובית הספר נסגר. כיום יש במקום שלט הנצחה בבית מס' 1 ברחוב.
ב-9 בנובמבר 2006,[3] 68 שנים בדיוק לאחר שריפת בית הכנסת, נחנך בית הכנסת המרכזי החדש במינכן, הנושא את אותו שם.[4]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
לוח זמנים ופירוט סדר הסליחות של יום כיפור -
פנים בית הכנסת -
בית הכנסת החרב -
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם פרנקל (נינו של הרב ארנטרוי), על אמירת סליחות בבית הכנסת ביום הכיפורים, באתר "טיפיוט", בארכיון האינטרנט
- בית הכנסת, באתר alemannia-judaica (בגרמנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי יומנו
- ^ תום שגב, שיעור היסטוריה, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2008
- ^ ראו הרחבה לגבי משמעות התאריך 9 בנובמבר בגרמניה
- ^ AP, 68 שנה לליל הבדולח: נחנך בית הכנסת במינכן, באתר ynet, 9 בנובמבר 2006