בית הכנסת לעדת התרגום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת שמואל הנביא לעדת התרגום
בית הכנסת לעדת התרגום
בית הכנסת שמואל הנביא לעדת התרגום
מידע על המבנה
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת שמואל הנביא 55
עיר ירושלים
מדינה ישראלישראל  ישראל
התחלת הבנייה 1966
קומות 2
רב בית הכנסת הרב ראובן הלוי קזיוף
נוסח תפילה עדות המזרח
קואורדינטות 31°47′32″N 35°13′24″E / 31.79225°N 35.223361111111°E / 31.79225; 35.223361111111
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
בית הכנסת לעדת התרגום
בית הכנסת לעדת התרגום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בית הכנסת שמואל הנביא לעדת התרגום הוא בית כנסת ירושלמי שהוקם בשנות ה-60 של המאה ה-20 בידי יוצאי "עדת התרגום" הכורדים שמקורם בעיר נע'דה, בגבול שבין איראן, טורקיה ואזרבייג'ן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עליית הקהילות הכורדיות היהודיות מאורמיה ונע'דה לישראל, השתכנו חלקם בשכונת הבוכרים ובשכונת בית ישראל החדשה, והקימו יחד בית כנסת במבנה קטן ששכן ברחוב יחזקאל שבשכונת הבוכרים. לאחר מספר שנים, לאור הריבוי במספר המתפללים, הוחלט בשנת 1966 על הקמת מבנה לבית הכנסת ברחוב שמואל הנביא 55[1]. הקרקע נרכשה עוד בתחילת המאה ה-19, והבנייה בוצעה בידי בני העדה בעצמם, שהיו ברובם בעלי מקצועות בתחום הבנייה. הנחת אבן הפינה לבית הכנסת נערכה ב-14 ביוני 1966, בהשתתפות הרב עובדיה יוסף.

כיום מתקיימות בבית כנסת כלל תפילות ימי החול והשבת בידי בני העדה האחרונים שנשארו לגור בסביבתו, יחד עם מתפללים צעירים הגרים בסמוך, שאינם מבני העדה. בשנת 2012 השתכנה בקומה העליונה של בית הכנסת ישיבת "משכנות הלויים", ומקיימת בה סדרי לימוד קבועים. בשנת 2013 נערכו שיפוצים בחצר הכניסה לבית הכנסת, ובחודש מאי 2017 נהרסה תיבת האבן הגדולה שעמדה במרכז בית הכנסת, והוחלפה בתיבת עץ. בחודש ספטמבר 2018 שופצו החזית והמבוא, ובית הכנסת הורחב מעט.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה בית הכנסת כולל שתי קומות, ולא נראה מיוחד כלפי חוץ. הקומה הראשונה שימשה בעבר כאולם שמחות לבריתות ולאירועים קטנים של בני העדה, ולאחר מכן כבית הכנסת של חסידות זוויהל, עד לעזיבתה בחודש אוגוסט 2017. בקומה השנייה הגבוהה יותר, שוכן בית הכנסת, ובחציה העליון עזרת נשים מוגבהת. על קירות בית הכנסת מופיעים עיטורים מאויירים, ועל חלקם תלויות גם מצבות זיכרון והנצחת התורמים ובני העדה. חלונות בית הכנסת צרים וארוכים, וכוללים זכוכיות בצבעים שונים. בקיר הכניסה משמאל ישנן מצבות הנצחה לזכרם של לוחמי צה"ל מבני העדה שנהרגו במלחמות ישראל, ובתקרת בית הכנסת תלויות נברשות שונות ועתיקות, בחלקן, שהוקדשו על ידי תורמים שונים.

בחודש ספטמבר 2018 הסתיימה עבודת שיפוץ מבנה הקומה התחתונה, לאחר שנערכו בה שינויים.

מבנה בית הכנסת לעדת התרגום

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך לפי המתפללים, אולם לפי יוסף בן רחמים, ב"האובדים בארץ אשור - בירושלים", הוקם בית הכנסת על ידי מתפללים שפרשו מבית הכנסת "יבנה" השוכן ברחוב פולנסקי שבשכונת בית ישראל, לאחר סכסוך שהתגלע ביניהם