אורמיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורמיה
ارومیه
OrumiehFromPlane.jpg
מדינה איראןאיראן  איראן
מחוז מערב אזרבייג'ן
שטח 42.7 קמ"ר
גובה 1,340 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 736,224 (נכון ל־2016)
 ‑ במטרופולין 1,265,721 (2012)
קואורדינטות 37°32′58″N 45°04′11″E / 37.54944°N 45.06972°E / 37.54944; 45.06972
אזור זמן UTC +3.5
https://urmia.ir
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אוּרְמִיַהאזרית: اورمیه; בפרסית: ارومیه‎, אוֹרוּמִיֵה; בארמנית: Ուրմիա; בכורדית: ورمێ‎; בסורית: ܐܘܪܡܝܐ‎) היא עיר הבירה של מחוז מערב אזרבייג'ן בצפון-מערב איראן. אורמיה מדורגת במקום העשירי ברשימת הערים הגדולות של איראן, בשנת 2016 מנתה העיר 736,224 תושבים. שמה של העיר ניתן לה על ידי האשורים, ומשמעותו בשפה האשורית (ארמית מזרחית) הוא "עריסה של מים" משום שהעיר ממוקמת בקרבת ימת אורמיה. העתיקות שנחפרו בסביבת העיר מתוארכות סביב שנת 2000 לפני הספירה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורמיה נמצאת בגובה 1340 מ' מעל פני הים, ושטחה 42.7 קמ"ר. היא נמצאת ברמה באורך 70 ק"מ וברוחב 30 ק"מ. אזור אורמיה נתחם בהרבה הרים. הגבוהים והחשובים שבהם הם קרשין וק'טול, שגובהו 3614 מ'. מסביב לעיר נמצאים עוד ההרים קוה סיר, ביזודארי, אללה-אכבר-דרלרי, הרי קושצ'י, הר היהודים וקוה זנביל. ממזרח נמצא אגן אורמיה, והוא אזור פורה ביותר, ולכן תסס מאוד מבחינה פוליטית וסבל ממלחמות ומכיבושים רבים. הכפרים והעיירות מסביב לאורמיה נחרבו ושוקמו שוב ושוב במהלך ההיסטוריה.

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני הקהילה היהודית, שמקורה בעיר ובסביבתה, קוראים לעצמם נאש דידןארמית: אנשים שלנו). לפי המסורת, הקהילה הוקמה לאחר גלות בבל, ושפת הדיבור שלה היא ארמית חדשה. הקהילה עלתה ברובה לארץ ישראל בתחילת המאה ה-20.

הקהילה היהודית באורמיה הייתה נתונה בידי מנהיג דתי שטיפל בעניינים פנימיים ובנציג ציבור שייצג את הקהילה עם הסביבה ובעיקר עם השלטון, לצידם היו גם ראשי העדה (אנשים בכירים). הרב בקהילה תפקד כשוחט מוהל ואפילו כחזן. לעיתים הקהילה הייתה זקוקה לכסף ושלחה שליחים שיסעו ברחבי העולם על מנת לאסוף כספים לטובת הצרכים של הקהילה. השיפוט בקהילה היהודית באורמיה נעשה על ידי אנשים שנקראו הוועד. בדרך כלל אנשים בעלי מעמד כלכלי גבוה בקהילה נעשו והתבססו על ידי קשרי שלטון. היהודים באורמיה חיו במספר רחובות סומכים ולא מופרדים מהאוכלוסייה הלא יהודית לעיתים נטמעו ברחובות של האוכלוסייה הלא יהודית. כלל המשפחה היהודית גרה באותו הבית, הבית בעל קומה או שניים. כלל החינוך היהודי עד סוף המאה ה-19 היה שמרני ומסורתי כל זה השתנה באורמיה בעקבות השפעות של המערב ופעולות של כל ישראל חברים שהביאה עימה לשם שיטות חדשות. מסיבת החתונה היהודית באורמיה נמשכה כשבוע ימים, ביום השישי נערך טקס החתונה שהיה מלווה בנגנים זמרים ובשירת ליווי.

בתחילת המאה ה-20 היו באורמיה 4 בתי כנסת אנשים הקהילה נהגו ללכת להתפלל יום יום, את יום השבת נהגו לשמור יהודי אורמיה והוא היה יום של התכנסות מורחבת ארחות משותפות, תפילה, ומפגש. את ההבדלה נהג לעשות הרב בבית כנסת ואחדים עשו בביתם. היהודים באורמיה נהגו למכור דברי דסקית, עסקו במסחר ולכן נדדו, חלקם עסקו במקצועות חופשיים וחלקם יצאו מחוץ לאיראן ומכרו צמר ופירות יבשים. היהודים חיו כמיעוט בקרב אנשי העיר השיעים, כורדים, ארמנים, ואשורים. האשורים היו הכי קרובים ליהודים מכיוון ששניהם דוברי השפה ארמית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורה יעקבי, אלמוס, אות ועוד, 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורמיה בוויקישיתוף
Flag of Iran.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים באיראן. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.