בית הכנסת שושנת הזהב (לבוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת שושנת הזהב
פנים בית הכנסת
פנים בית הכנסת
מידע כללי
סוג בית כנסת הרוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום לבוב
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – 1582
תאריך פירוק יולי 1941 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל פאולו רומנו
סגנון אדריכלי אדריכלות הרנסאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 49°50′46″N 24°01′47″E / 49.84611111°N 24.02972222°E / 49.84611111; 24.02972222
(למפת לבוב רגילה)
Ukraine Lviv location map.svg
 
בית הכנסת שושנת הזהב
בית הכנסת שושנת הזהב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בית הכנסת שושנת הזהב

בית הכנסת טורי זהב או שושנת הזהב בעיר לבוב נחשב אחד מבתי הכנסת היפים באוקראינה, והוא גם בין העתיקים שבהם. הוא נקרא "שושנת הזהב" לזכר רוזה, אשתו של יצחק בן נחמן שרנצליס, מפרנסי העיר, שהיה מעורב בהקמתו. בשמה של רוזה נקשרה אגדת עם, לפיה היא מסרה את נפשה על קידוש השם ובכך הצילה את בית הכנסת, אולם כפי הנראה המדובר באגדה בלבד. מקורו של השם "טורי זהב" בספרו של הרב דוד הלוי סגל בעל הטורי זהב (הט"ז). בית הכנסת נשרף על ידי הנאצים ב-1941 ועמד בחורבנו עשרות שנים לאחר מכן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1580 רכש יצחק בן נחמן (שרנצליס), מיהודי לבוב העשירים ומבאי שולחנו של מלך פולין סטפן בטורי, חלקת אדמה במרכז לבוב, ברחוב בליאכר. כעבור שנתיים הזמין בן נחמן את האדריכל האיטלקי פאולו רומנו לתכנן את בית הכנסת. בשנת 1595 נבנה בבית הכנסת אולם כניסה מפואר, וכן גלריה ששימשה כעזרת נשים.

בשנת 1604 הוחרם בית הכנסת על ידי הישועים. ארבע שנים וחצי אחר כך (בחודש אדר ה'שס"ט), לאחר ששילמו כופר בסך 20,600 זהובים, קיבלו יהודי העיר בחזרה לידיהם את בית הכנסת. ככל הנראה יש לכך קשר למאבקים בין האצולה המקומית לבין המלך זיגמונט השלישי (שהישועים היו בני בריתו) כחלק ממלחמת רוסיה–פולין (1605–1618). רבי יצחק הלוי סגל חיבר לזכר המאורע "שיר גאולה", ועל פי הוראת רבני העיר מהר"ם לובלין ורבי יהושע פלק כץ, נהגו מאז לשיר אותו בבית הכנסת בכל שנה, בשבת לאחר פורים.[1]

האגדה מספרת על אירוע זה כי רוזה, כלתו של נחמן, שהייתה אז אלמנה, הבטיחה להתמסר להגמון של לבוב, אם זה יסיר את הגזירות מיהודי העיר, וישיב להם את בית הכנסת. לאחר שחתם ההגמון על צו המסיר את הגזירות ומחזיר את בית הכנסת ליהודי העיר, קפצה רוזה ממגדל גבוה ומסרה את נפשה על קידוש השם. בשל אגדה זו נקרא בית הכנסת "שושנת הזהב", על פי כינויה של רוזה (ביידיש - גילדענע רויז) וקברה של רוזה היה מקום עלייה לרגל ליהודי העיר. נראה כי אין באגדה אמת, וזאת על פי הנוסח הכתוב על מצבתה של רוזה[2][3][4].

בין השנים 1654–1667 היה זה בית הכנסת של הרב דוד הלוי סגל, בעל הטורי זהב (הט"ז), בלבוב. המבנה השתמר עד תקופת השואה, ונחרב בידי הנאצים ב-1941. בתחילה נבזז בית הכנסת, לאחר שנאסרה התפילה בו, ובהמשך פורק, ואבניו שימשו לבניין. בשנת 1943 לאחר השמדת יהודי העיר, נשרף בית הכנסת, אך המבנה לא התמוטט ונותר על עמדו[5]. לאחר המלחמה לא נבנה שוב בית הכנסת מחדש.

בספטמבר 2011, החלו להרוס את שרידי בית הכנסת מתוך כוונה להקים במקומו בית מלון, אך בעקבות פניות לממשלת אוקראינה הופסקו העבודות.[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נדפס אצל גבריאל סוכסטוב, ‏מצבת קודש, לבוב תרכ"ג, סוף כרך ב, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד).
  2. ^ אנציקלופדיה מעיין, כרך "גדולים בישראל"
  3. ^ מאיר וונדר, אלף מרגליות, עמ' 384
  4. ^ אגדת שושנת הזהב, הארץ, 27 בנובמבר 1931
  5. ^ אתר העוסק בהחרבת בתי כנסת בפולין
  6. ^ צבי שיימן, בית הכנסת העתיק של הט"ז יהרס ובמקומו יבנה בית מלון, באתר סרוגים, 5 בספטמבר 2011
    חזרו בהם: שרידי בית הכנסת של הט"ז לא יהרסו