מאיר מלובלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מהר"ם לובלין)
מאיר מלובלין
לידה 1558
לובלין, ממלכת פולין השווה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1616 (בגיל 58 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מאיר נולד בלובלין שבפולין בשנת ה'שי"ח (1558). אביו רבי גדליה היה בנו של המקובל רבי אשר מקראקא. כבר בילדותו נודע כעילוי. הלך ללמוד בישיבה בקראקא, שם נשא את אסתר, בתו של ראש הישיבה ואב בית הדין, רבי יצחק הכהן שפירא. ב-1582 עבר ללובלין בכוונה לייסד בה ישיבה. חמש שנים מאוחר יותר, ב-1587 חזר לקראקא למלא את מקום חותנו שנפטר והתמנה לראש ישיבה ולאב"ד. ב-1595 נתמנה לרב בלבוב, שם כיהן עד שנת 1613 אז נאלץ לעזוב את כס הרבנות בעקבות הסכסוך על הגט מווינה. חזר ללובלין, שם כיהן כרב העיר עד לפטירתו, בט"ז באייר ה'שע"ו (1616).

שו"ת מהר"ם לובלין, ורשה, 1881

שיטת לימוד ופסיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהר"ם היה פלפלן, ודן רבות בדברי רש"י והתוספות, דייק בכל מילה מדבריהם וברוח זו כתב את חיבורו הגדול "מאיר עיני חכמים" שנדפס לאחר מכן בסוף כרכי התלמוד בבלי, בשם "מהר"ם", בצמוד לפירושי מהרש"א ומהרש"ל החל ממהדורת אמסטרדם ה'תקט"ו. פעמים רבות הוא מתווכח עמם על הבנת פירושי הראשונים.

בפסיקה, נראה שהמהר"ם היה מאסכולת המתנגדים לקודיפיקציה שנכנסה בעקבות כתיבת השולחן ערוך, והוא מציין בספר הפסקים שלו "שו"ת מהר"ם" כי אין לסמוך בעיניים עצומות על פסקי המחבר והרמ"א (ראו למשל סוף סימן יא). מאידך, וכנראה דווקא בגלל זאת, חש כבוד עמוק כלפי המהרש"ל, כפי שמתבטא רבות בפירושיו על הש"ס, וגם נכתב מפורשות בתשובותיו.

הוא צידד ב"כחא דהיתרא" והשתדל להקל במקום הצורך.

הסכסוך על הגט מווינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הגט מווינה

בשנת 1612 סידרו רבי מנוח הענדל ורבי יהושע פלק כץ (בעל "הסמ"ע"), גט בווינה, לאשה שבעלה היה חולה, ולאחר שהבריא הבעל, הורו פוסקים רבים שהגט תקף. המהר"ם חלק על כך ובתשובה ארוכה שכתב בעניין, פסק שהאישה עדיין נשואה לבעלה, משום שתנאי הגט לא התקיימו. אומנם רבנים חשובים כבעל ה"לבוש" תמכו בעמדתו, אך מכיוון שהמהרש"א ובעל הסמ"ע התנגדו לפסקו, התעוררה מחלוקת עזה, ואחד מהרבנים החשובים בלבוב מחה נגדו בחריפות, ובשל כך נאלץ המהר"ם לעזוב את לבוב.

הסכסוך עם הרז"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו יושב על כס הרבנות מסר שיעור על תוספות קשה ותירץ אותו בפילפול ארוך ואילו הרב זאב אורבך (הרז"א) תירץ את התוספות על ידי הוספת אות וא"ו אחת, כאן התעוררה שאלה בין שתי קבוצות התלמידים מה עדיף, לכן פרנסי העיר החליטו לעשות הצבעה והרז"א ניצח בהיות כך הרז"א הפך לרב העיר ואילו המהר"ם חזר לביתו.

לאחר כמה זמן הביאו את המהרש"א שיפסוק מה הדין באמת, והמהרש"א בא ואמר שידרוש בליל שבת. בליל שבת כל העיר התאספה בין כותלי בית הכנסת כדי לשמוע את המהרש"א, המהרש"א פתח ואמר שאינו יודע מדוע בא אם יש שני גדולי עולם המהר"ם והרז"א, ואמר, שעליו יש לו תירוץ שלכן בא כי זכות לו לשכון בינם, אבל על הקהל אני שואל מדוע קראו לי כששני גדולי עולם נמצאים בין כותלי העיר. ובסופו של דבר פסק המהרש"א, שכל אחד יחזור למצבו הקודם וכך היה.

תלמידים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]