בית הספר התיכון ע"ש סליגסברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מבולבל, קטעי משפטים שבורים על כמה שורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בית הספר התיכון ע"ש סליגסברג
אין תמונה חופשית
בית ספר תיכון
תאריך ייסוד 1942
מייסדים ארגון ההסתדרות הציונית הדסה
מנהל גלית קמיניץ
תלמידים 500
מיקום שכונת ארמון הנציב,רחוב דוד רזיאל.
קואורדינטות 31°45′03″N 35°14′02″E / 31.750722222222°N 35.23375°E / 31.750722222222; 35.23375
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
בית הספר התיכון ע"ש סליגסברג
בית הספר התיכון ע"ש סליגסברג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בית הספר התיכון ע"ש סליגסברג נוסד בשנת 1942 על ידי ארגון הדסה ברחוב הנביאים במרכז העיר ירושלים, ובשנת 1984 עבר לרחוב דוד רזיאל בשכונת תלפיות מזרח בירושלים. בבית הספר לומדים כיום כ-575 תלמידים.

המנהלת הראשונה הייתה ד"ר הלן קיטנר, והמנהלת כיום היא גלית קמיניץ שמונתה לתפקיד החל מספטמבר 2017.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1942 יסד ארגון "הדסה" את בית-הספר התיכון המקצועי לבנות על שם אליס סליגסברג, כדי להעניק הכשרה מקצועית לנערות וכן יסד את בית הספר המקצועי על שם השופט היהודי האמריקני לואי דמביץ ברנדייס. שני בתי-ספר אלה התמזגו למוסד חינוכי מקיף אחד בשנת 1971.

ארגון הדסה הוקם ב-1912 בניו יורק על ידי קבוצת נשים בהנהגתה של הנרייטה סאלד (1860 - 1945). ארגון שנועד לקדם מפעלים ומוסדות יהודיים לרפואה ציבורית בארץ ישראל וכן לטפח ולהפיץ את הרעיון הציוני באמריקה. כינוס הייסוד התקיים בחג פורים, והארגון נקרא על שמה של אסתר המלכה (בשמה היהודי: הדסה). בשנת 1914 שינתה התנועה את שמה ל"הדסה- הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה". שנה אחר כך כבר היו לארגון הדסה סניפים בשבע ערים בארצות הברית, ובמשך שנים ארוכות, כמעט עד קום המדינה, מספר החברות בהדסה היה גדול יותר ממספר החברים ב"הסתדרות ציוני אמריקה" (ZOA), אליה הדסה הצטרפה עם סיום מלחמת העולם הראשונה.

עם סיום מלחמת העולם הראשונה, נשות הדסה הגיעו לארץ ישראל בראש משלחת רפואית גדולה מטעם התנועה ציונית האמריקאית. משלחת זו ייסדה מרפאות ובתי חולים בישראל שנתנו שירות לכל האוכלוסייה, יהודים וערבים כאחד, בהתאם להשקפה הליברלית של נשות הדסה. בראש המשלחת עמדה חברת הדסה, אליס לילי סליגסברג (Alice Seligsberg,‏ 1873 - 1940). אליס סליגסברג הייתה בוגרת מכללה ללימודים אקדמיים בארצות הברית ובברלין. היא עסקה בעבודה סוציאלית בניו-יורק, תחום שבו הביאה לחידושים רבים. בשנים 1913 - 1916 ניהלה מוסד שטיפל בילדים יתומים ודאג למצוא להם בית מאמץ. אליס סליגסברג שימשה נשיאת ארגון הדסה בשנים 1921 - 1923. היא נפטרה בשנת 1940, ובית הספר המקצועי סליגסברג הוא חלק ממפעל הזיכרון שנעשה על שמה.

תחילה פעל בית הספר סליגסברג בפינת רחוב הסולל ורחוב הנביאים בירושלים, ליד בית החולים לשעבר ע"ש רוטשילד, שגבל עם בית הספר. לימים הוא היה לבית ספר מקיף, וגם מקומו השתנה, ונעשתה תפנית חשובה באורח התנהלותו ובתכנים הנלמדים בו. בית הספר סליגסברג התנהל כמוסד עצמאי, ומנהלת בית הספר הראשונה, דר' הלן קיטנר, התמנתה על ידי נשות הדסה בארצות הברית. באופן טבעי הייתה המנהלת הדמות המרכזית הקובעת את אופיו של בית הספר ואת דרכי הנהלתו. בית הספר סיפק לבוגריו, שסיימו ארבע שנות לימוד, תעודות גמר במגוון מקצועות: מלאכת מחשבת, תפירה, בישול, קצרנות והנהלת חשבונות.

בית הספר המקצועי שהיה מיועד לבנות, במקורו, היה במרוצת השנים, כאמור, לבית ספר עירוני מקיף, המשרת אוכלוסייה מגוונת של בנים ובנות, ובו מגוון חדש של מקצועות הוראה. בשנת 1984 הועבר בית הספר מרחוב הסולל אל תלפיות החדשה, אל מבנה חדש ומרשים. היום הוא בית ספר שש שנתי.

מנהלי בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ד"ר הלן קיטנר - 1942 - 1971
  2. דינה אפשטיין - 1972 - 1999
  3. זהבה פרנקל - 2000 - 2005
  4. ריקי כרמון - 2005 - 2007
  5. רוני הרניק - 2007 - 2012
  6. תומר אושרי - 2012 - 2017
  7. גלית קמיניץ - החל מ-2017

בית הספר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ספר עיוני שש-שנתי, חטיבת ביניים וחטיבה עליונה, בית הספר נחשב לבית ספר קהילתי, והוא מתאפיין בשיתוף פעולה רב ופורה עם המנהל הקהילתי. "סליגסברג" הוא בית-ספר קטן, אינטימי, אנושי ומקצועי, המקיים סביבת לימודים נעימה בכיתות קטנות ונותן יחס אישי ומיוחד לכל תלמיד ותלמידה (ממוצע תלמידים בכיתה עומד על 25 תלמידים). נתיבי הלימוד בבית הספר:

  1. עיוני מוגבר - למצטיינים
  2. עיוני
  3. עיוני מב"ר
  4. כיתות אומץ - אתגר
  5. כיתות מקדמות - חינוך מיוחד

תוכנית הלימודים: בכל המסלולים התוכנית בנויה בהתאם למבנה תעודת הבגרות. התלמידים לומדים את כל מקצועות החובה, ובנוסף מקצועות בחירה מגוונים בהיקף מוגבר (ברמה של 5 יחידות לפחות).

מקצועות ההגברה לבגרות: מתמטיקה, אנגלית, ערבית, ביולוגיה, מחשבים ועיצוב גרפי, תיאטרון, גאוגרפיה, מדעי החברה (סוציולוגיה-פסיכולוגיה), אומנויות העיצוב (גרפיקה), אמנות וחינוך גופני. כמו כן, קיימת אפשרות להצטרף לכיתות על-אזוריות בתחומים מגוונים, דוגמת חוק ומשפט, מוזיקה, אזרחות, מנהל עסקים ועוד.

ייחודיות בית הספר מתבטאת בתחומים מגוונים:

  • נבחרות ספורט - ריצה, כדורגל, כדורסל (בשיתוף אגודת הפועל ירושלים) ועוד, המגיעות להישגים עירוניים וארציים.
  • תוכניות חיצוניות הפועלות בתוך בית הספר - "יזמים צעירים", "המודל הישראלי של האו"ם", כיתות אקדמיה-תיכונית, "שיעור אחר", "פרחי רפואה" ועוד.
  • "ניהול עצמי" - פיתוח יוזמה ועידוד ללקיחת אחריות - בכל תחומי החיים. יוזמות תלמידים מתקבלות בברכה ומלוות בידי בית הספר.
  • רדיו סליגסברג - רדיו בית ספרי בהובלת שדרן הרדיו, מוטי פרנסיס מרדיו ירושלים.
  • לימודי רובוטיקה בחטה"ב והשתתפות בתחרות ארצית FLL.
  • מיזם חדש הפועל בבית הספר הוא "המכינה הבית ספרית". התלמידים עוצרים את הלימודים לחודש ימים, ובהם הם עוסקים בנושאים אקטואליים, מתנדבים ותורמים לחברה, שומעים הרצאות מפי אנשי רוח וחברה מפורסמים, לומדים על גוני החברה בישראל ומכינים מסע של שבוע ימים. כל זאת בונים התלמידים בעצמם, על ידי בחירת קבוצת תלמידים מובילים. המיזם נחל הצלחה רבה והוא מקבל תמיכה ממשרד החינוך.
  • בית הספר זכה השנה בפרס חברתי ערכי של מחוז ירושלים. הפרס ניתן על היכולת של צוות בית הספר לחבר את התלמידים למצוינות ערכית דרך הפעילות החברתית, החיבורים לקהילה, ההתנדבות והמעורבות, אופי הטיולים, הניהול העצמי של התלמידים והמכינה הבית ספרית.

חזון בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"יצירת קהילה בית ספרית מכבדת, המעודדת את התלמידים לעסוק במצוינות הישגית וערכית, באמצעות שותפות תלמידים, הורים ומורים בהובלה הבית ספרית, ובמטרה להצמיח מתוכה בוגרים בעלי מודעות עצמית ומחויבות אזרחית וחברתית." בית הספר פועל על בסיס ארבעה מעגלים:

  1. סביבה מכבדת - יצירת כללי התנהגות ברורים ונורמות מכבדות למורים ולתלמידים, הכוללים לבוש ראוי, ניקיון וסדר, שפה מכבדת, מתן כבוד הדדי ואחריות אישית. כל זאת תוך שקיפות ודיאלוג בין הורים, מורים, תלמידים.
  2. פיתוח מצוינות אישית - מיפוי התלמידים ואיתור צורכיהם במישור הלימודי ובמישור החברתי ערכי, על מנת לפתח מצוינות אישית ברמת הכיתה, השכבה ובית הספר.
  3. שייכות – אקלים בית ספרי - פיתוח תחושת אחריות של באי בית הספר על סביבתם, על ידי יצירת סביבה פיזית המקדמת אוירה נעימה וביתית, ועל ידי רלוונטיות של הלמידה ללומדים ולמורים. יצירת דיאלוג משמעותי וקשר אישי בין הצוות החינוכי לתלמידים וההורים, תוך עידוד מורים, הורים ותלמידים ליצור ולהוביל בתוך מרחבי העשייה הבית ספריים.
  4. קהילה - יצירת קהילה שיתופית של מורים-הורים-תלמידים, תוך שילוב ההורים בתהליך החינוכי ברמת התלמידים וברמה הבית ספרית. הבניית שיתופי פעולה עם גורמים בקהילה, על מנת לפתח את זהות הלומדים לאור מקומם במעגלי השייכות - משפחה, שכונה, עיר, מדינה, עם יהודי, עולם.

המכינה הבית ספרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכינה הבית ספרית בבית הספר מקיף סליגסברג בירושלים הוקמה בשנת תשע"ד. המכינה היא פרי יוזמתם של תומר אושרי, מנהל בית הספר, וגור גלעת ראש המכינה. תומר, אשר ניהל במשך 5 שנים את המכינה הקדם צבאית, "מכינת הנגב" בשדה בוקר, החל תהליך של בניית הפרויקט יחד עם גור, הרכז החברתי של בית הספר. ביחד עם מורים נוספים בבית הספר הם הקימו את המכינה כשילוב של עקרונות מהמכינות הקדם צבאיות עם עקרונות החינוך הפורמלי בבית הספר. הרעיון הוא להבנות בסיס ללימוד והכרת זהותם האישית של התלמידים בשכבת יב', הכרת החברה הישראלית לגווניה, חינוך למנהיגות חברתית ותרומה לקהילה.

רציונאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלימודים בתיכון מתקיימים במתכונת בית-ספרית רגילה ומלאה בשכבות י' ו- יא', כשברקע פעילות חינוכית- חברתית היוצרת תשתית להבניית "המכינה הבית ספרית" בשכבת יב'. מתחילת שנת יב', תלמידי השכבה מקיימים שיעורי הכנה ולימוד כיתתיים לקראת המכינה. כל לומדת לעומק נושא לבחירתה, לשם העברת הנושא לשאר הכיתות ובניית הנושא בתוך המסע המסכם של המכינה. במהלך המכינה, התלמידים עוסקים בלמידה ברוח המכינות למנהיגות: ניהול עצמי, שיעורי בחירה תקופתיים, תרומה לקהילה ופרויקט שכבתי-קהילתי.

המכינה בתשע"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשע"ד הוקמה המכינה לראשונה בתקופה שלאחר מועד בחינות החורף בתאריכים ה-9/2/14 ועד ה-1/3/14. במשך שלושה שבועות לא התקיימו לימודים פורמליים בשכבת יב', ובמקומם תלמידי השכבה חוו לימודים, סיורים ופעילויות על בסיס שלושת הדגלים של המכינה: זהות וחברה ישראלית, מנהיגות חברתית ותרומה לקהילה. הפרויקט רובו ככולו התנהל בשיטת ה"ניהול העצמי" של התלמידים. כך, הוא הסתיים בשבוע מסע בדרום הארץ, אותו התלמידים בנו כחלק מלימודי המכינה, אשר כלל מפגשים עם אנשים שהשפיעו על החברה הישראלית בחברה, כלכלה, פוליטיקה, דת, צבא.

המכינה בתשע"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות שיתוף פעולה עם בית אבי חי, בוצעה הערכות אינטנסיבית ועמוקה יותר עם צוות השכבה ומיד עם חזרת שכבת י"ב מהמסע לפולין, החלו בהכנות למכינה. כל כיתה התחילה ללמוד לעומק סוגיה בחברה הישראלית, כדי שתוכל ללמד אותו לשכבה, בשבוע של המכינה בבית הספר ובמהלך המסע המסכם. נבנו מערכים העוסקים ב"יחס לאחר", זאת לאור ההבנה שהמפגש עם דעות, אנשים, מגזרים ותפיסות שונות דורש הכנה של התלמידים. המכינה החלה בשבוע וחצי אינטנסיביים בבית הספר ובבית אבי חי הכוללים הרצאות, פעילויות, התנדבויות, שיעורי בחירה, סדנאות העוסקות ביחס לאחר ולמידת עמיתים. התלמידים יזמו וקבעו את ההרצאות בשבוע זה ואף הגדילו לעשות וביצעו ימי גיוס כספים, כדי להגדיל את תקציב המכינה. בהמשך לכך, יצאו תלמידי השכבה למסע מים אל ים, בו התוודעו לנופי ואנשי הצפון באמצעות מפגשים והתנדבויות שהתלמידים יזמו, מתוך למידת הסוגיות השונות בחברה הישראלית. שיאו של השבוע היה בקיום שבת שכבתית משותפת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]