בלה שטיינר
 | |
| לידה |
3 בנובמבר 1893 Sebiș, רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
27 באפריל 1972 (בגיל 78) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
| תפקידים |
רופא, רופא ילדים |
  | |
בלה שטיינר (בהונגרית: Steiner Béla; בורושבש, 3 בנובמבר 1893 – בודפשט, 27 באפריל 1972)[1] היה דוקטור לרפואה (MD) רופא ילדים, פרופסור באוניברסיטה, קנדידט ("דוקטורט קטן" .CSc דומה ל-PHD) במדעי הרפואה (1953).
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלה שטיינר נולד במשפחה יהודית כבנם של שמואל שטיינר ושל מתילד קליין. הוא סיים את בית הספר התיכון בארד, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בקולוז'וואר ובאוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם קיבל תואר ברפואה ב-1918. משנת 1919 היה מתמחה ללא שכר במרפאת הילדים של בודפשט בניהולו של יאנוש בוקאי, ומשנת 1924 היה רופא מומחה ומרצה. בינתיים, שהה שישה חודשים במרפאת הילדים שאריטה בברלין אצל הפרופסור אדלברט צ'רני. בשנת 1930, מונה לרופא ב"בית החולים לילדים ברודי ז'יגמונד ואדל".[2] שלוש שנים לאחר מכן הפך לרופא הראשי והמנהל של המחלקה הפנימית בבית החולים.[3] אין מידע לגבי קורותיו בשואה, אך אחרי מלחמת העולם השנייה בשנת 1946 הוא קיבל הסמכה פרטית (לא חלק מהסגל) כמרצה בכיר להוראה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת פאזמאן פטר (שמו הקודם של אוניברסיטת אטווש לוראנד), בתחום "הפתולוגיה והרפואה של שחפת תינוקות וילדים". לאחר המלחמה, הוא הפך גם לרופא הראשי של מחלקת הילדים בבית החולים הממלכתי ברחוב סאבולץ' (עד 1951 (עד להלאמה) היה בית החולים היהודי של הקהילה היהודית של פשט). משנת 1956 עבד במחלקת הילדים של המכון להכשרה רפואית כרופא ראשי ולאחר מכן כראש מחלקה. משנת 1960 מונה לפרופסור חבר באוניברסיטה, משנת 1964 היה פרופסור מלא במחלקה לרפואת ילדים של האוניברסיטה. הוא טיפל ב: מחלות זיהומיות, לידות מוקדמות, גידול בבלוטת האצטרובל, דלקת קרום המוח בילדים, מחלות ריאות ועוד. הוא היה חבר הנשיאות של איגוד רופאי הילדים ההונגרים.
אשתו הייתה אילונה רייניץ, בתם של מאיר רייניץ ושל תרזיה רוזנפלד. הם נישאו ב-25 בפברואר 1925 בבודפשט.[4]
עבודותו העיקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Über den Zuckergehalt des Liquor Cerebrospirnalis (Jahrbuch für Kinderheilkunde, 1923)
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עיטור מסדר הכשרון של העמל דרג זהב (1969)
- מדליית הזיכרון של יאנוש בוקאי (1970)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו בקטלוג המוזיאון הספרותי פטפי)
- Gerlóczy Béla (1972-12-17). "Steiner Béla". Orvosi Hetilap. Budapest. 113 (51): 3092–3093. נבדק ב-2021-04-14. (דרוש מינוי)
- Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Magyar orvoséletrajzi lexikon. Összeáll. Kapronczay Károly–Közrem. Tóth Magda. Budapest: Mundus Magyar Egyetemi Kiadó. 2004. ISBN 963-950-132-8 (לקסיקון ביוגרפי של רופאים הונגרים)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi állami halotti akv. 120/1972. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-04-14.
- ^ "Kinevezések (rendelő-orvos)". Budapesti Orvosi Újság. 1930-01-02. p. 31. נבדק ב-2021-04-14.
- ^ "Betöltötték a zsídókórházi orvosi állásokat". Magyar Hírlap. 1933-10-31. p. 8. נבדק ב-2021-04-14.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest IV. kerületi (belvárosi) polgári házassági akv. 51/1925. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-04-14.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "בלה שטיינר".