בלוטת האצטרובל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בלוטת האצטרובל
Pineal gland.gif
שיוך organ component gland
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1277) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) glandula pinealis עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A11.2.00.001 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה נרולוקס birnlex_1184 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה נרוניימס 297 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 62033 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D010870 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0031939 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
Illu pituitary pineal glands.jpg

בלוטת האצטרובל (TA: Glandula pinealis, באנגלית: Pineal gland) היא בלוטה אנדוקרינית קטנה.

בלוטת האצטרובל מצויה באמצע המוח[1], בגובה העיניים בצידו האחורי בין שתי ההמיספרות. בלוטת האצטרובל היא מבנה יחיד. כלומר, להבדיל ממבנים רבים אחרים במוח היא לא מחולקת לזוגות צידיים (חלק ימני וחלק שמאלי)[2].

תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוטת האצטרובל מקושרת למערכת העצבים הסימפתטית ובמיוחד ל- (Superior cervical ganglion (SCG[2]. תפקידה העיקרי לתווך בין גירויים עצביים להפרשה הורמונאלית, לווסת את השעון הביולוגי אצל בעלי חיים. תפקיד נוסף של בלוטת האצטרובל הוא ייצור ההורמון מלטונין[1]. למלטונין יש חשיבות רבה בתהליכי ההזדקנות, חוסנה של מערכת החיסון, גדילת ילדים ועוד.

גודל הבלוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה בגלל המחזור החודשי, יש אצל נשים בלוטת אצטרובל גדולה יותר מאשר אצל גברים. בלוטת האצטרובל מאבדת מגודלה ככל שמתבגר ומזדקן האדם, עד שבגיל 70 גודלה רק כ־10% מגודלה המרבי.

היסטוריה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר לא הובנו תהליכים ביולוגיים רבים, ובהם לא הובנו גם תפקידיה של בלוטת האצטרובל שנחשבה לבלוטה מנוונת שהיה לה תפקיד רק אצל בני האדם הקדמונים. לכן, עד שהומצאה שיטת הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) לסריקת המוח, התייחסו לבלוטת האצטרובל רק כאל סמן לקו האמצע של המוח בעת ביצוע צילומי רנטגן.

בלוטת האצטרובל בפילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבלוטת האצטרובל נודע תפקיד חשוב בפילוסופיה המודרנית כאשר הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט ניסה להשתמש בה כדי לפתור את הבעיה הפסיכופיזית. דקארט טען שהבלוטה (או חלקים בתוכה) נעה בלי להפר את חוק שימור התנע וכך מתאפשרת השפעה של הנפש על הגוף בלא להפר את חוקי הטבע. הסבר זה הוכח כלא נכון כאשר גילה לייבניץ את חוק שימור הווקטורים כלומר שהתנע נשאר קבוע גם בכל כיוון בנפרד.

בעקבות הלנה בלבצקי, מייסדת האגודה התאוסופית, בלוטת האצטרובל מזוהה גם עם המושג המיסטי של העין השלישית. בלבצקי הסתמכה על תאוריות מדעיות שראו בבלוטה שריד אבולוציוני לעין נוספת (עין הקודקוד)[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלוטת האצטרובל בוויקישיתוף

מהי העין השלישית, היכן היא ממוקמת והאם יש הוכחה שהיא קיימת ?

העין השלישית אינה אגדה, 13.1.2019, אפוק טיימס

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 לאודון משה, (2010). השפעת מלטונין בשחרור מושהה על הפרעות שינה ומקצבים יומיים אחרים. הפרעות שינה במבוגרים וילדים, 1: 18-23.
  2. ^ 2.0 2.1 Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.
  3. ^ Lokhorst, Gert-Jan (2015). Descartes and the Pineal Gland. The Stanford Encyclopedia of Philosophy. 
Gray490.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.