לדלג לתוכן

הלנה בלוואצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הלנה בלבצקי)
הלנה בלוואצקי
לידה 31 ביולי 1831 (יוליאני)
דניפרופטרובסק, פלך יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באפריל 1891 (יוליאני) (בגיל 59)
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Елена Петровна Ган עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית Blavatskian theosophy עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Subba Row Medal (1888) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הלנה פטרובנה בְּלָוואצְקִי (רוסית: Еле́на Петро́вна Блава́тская, אוקראינית: Олена Петрівна Блаватська, אנגלית: Helena Petrovna Blavatsky), נולדה כהלנה פון האן (רוסית: Елена Петровна Ган, אוקראינית: Олена Петрівна Ган, אנגלית: Helena von Hahn)‏ (31 ביולי 1831, יקטרינוסלב - 8 במאי 1891, לונדון) הייתה פילוסופית ממוצא רוסי-גרמני ומייסדת האגודה התאוסופית. פעלה בעיקר בארצות הברית, באנגליה ובהודו.

בלוואצקי נולדה ב-31 ביולי 1831 ביקטרינוסלב (כעת דניפרו), באימפריה הרוסית. אביה, קולונל פטר פון האן, היה בן למשפחת אצילים גרמנית ממקלנבורג. אמה, הלנה פדייבה, הייתה סופרת רוסייה אשר נפטרה בגיל 28, כאשר הייתה בתה בת 11. אחותה הקטנה של הלנה בלוואצקי היא הסופרת ו.פ. ז'ליחובסקי.

בשנת 1848, חודש בטרם מלאו לה 17 שנים, התחתנה הלנה עם סגן המושל של ירוואן, בירת ארמניה. לאחר שלושה חודשי נישואים היא גנבה סוס ונמלטה לבית סבה בטביליסי, אשר מצידו שלחה מיד לבית אביה שהתגורר סמוך לסנקט פטרבורג. אולם הלנה לא הגיעה לבית האב והפליגה בספינה אנגלית שעשתה דרכה לעבר איסטנבול. על פי גרסתה, נישואיה לא מומשו והיא נותרה בתולה לשארית חייה. שנים אחר כך ספרה לכותב הביוגרפיה שלה כי במשך 10 שנים, עד לשנת 1858, טיילה בעולם ובקרה בין השאר במצרים, צרפת, קנדה, אנגליה, דרום אפריקה, דרום אמריקה, גרמניה, מקסיקו, הודו, יוון, ובמיוחד בטיבט שם למדה במשך שנתיים עם גברים אותם כינתה אחים. היא טענה כי המירה דתה לבודהיזם בעודה בסרי לנקה ועברה טקס חניכה בטיבט. היא שבה לרוסיה בשנת 1858 ונסעה לבקר את אחותה, אשר התאלמנה בגיל צעיר וירשה רכוש רב מבעלה.

היא הכירה זמר אופרה איטלקי בשם ארקדי מטרוביץ' ועזבה אִתו את רוסיה. מטרוביץ' נפטר בנסיבות לא ברורות והלנה חיה בשנות ה-70 של המאה ה-19 בקהיר, שם קיימה פגישות סיאנס והתפרסמה ביכולותיה בתחום התקשור. בשנת 1873 היא היגרה לניו יורק והרשימה ביכולותיה בתחום הפאראפסיכולוגיה. בשנת 1874 פגשה את הנרי סטיל אולקוט, עורך דין, מומחה חקלאי ועיתונאי שכתב בנושאי ספיריטואליזם. עד מהרה החלו השניים לעבוד יחדיו והיא כתבה את ספרה "איזיס נגלית" (Isis Unveiled).

בשנת 1875 נשאה בלוואצקי בשנית למייקל בטנלי, בעיר ניו יורק. הזוג נפרד לאחר חודשים ספורים ובשנת 1878 נחתם הסכם הגירושין. בשנת 1878 היא קיבלה אזרחות אמריקאית, אולם עוד באותה שנה היגרה להודו ולא שבה עוד לארצות הברית.

בחודש ספטמבר 1875, בעת שהתגוררה בניו יורק, היא סייעה לייסד את האגודה התאוסופית, יחד עם הנרי סטיל אולקוט, ויליאם קואן ג'אדג', ואחרים. בלוואצקי כתבה כי כל הדתות מכילות אמיתות בלב תורתן, אולם בה בעת הן אף בעייתיות ולא מושלמות בביטוייהן החיצוניים. כתביה השוזרים ידע ספיריטואלי יחד עם מדע חדש הם ממבשרי הגות העידן החדש ולכן היא נחשבת למורה רוחנית.

בתחילת שנת 1879 הגיעה לבומביי. בעודה שוהה בהודו הפכה האגודה התאוסופית שהקימה לארגון בינלאומי ובשנת 1882 היא העבירה את מטה הארגון לעיר אדיאר בטמיל נאדו.

לדבריה, את הידע הרוחני שלה היא קיבלה ממהטמות - קבוצת השולטים אלמותיים, המתגוררים במנזרים המוסתרים בהימלאיה. מורים ראשיים של בלוואצקי היו מהטמה מוריה, מהטמה קוטחומי וז'בל קחול, אחד מהם מצרי, האחר הונגרי, והשלישי אינדיאני. את תוכן כתביה העיקריים - "איזיס ניגלית" ו"הדוקטרינה הסודית" קיבלה בלוואצקי על פי טענותיה באופן טלפאתי, כמו גם רוב המכתבים שיועדו עבור א.פ. סינט ובשביל התאוסופים האחרים.

הלכה לעולמה ב-8 במאי 1891 בלונדון.

השקפת העולם של בלוואצקי גורסת בין השאר שמקורו של האדם ביצורים חיים אחרים ושהוא בעל גוף אסטרלי עתיק מגופו הפיזי. היא טענה שהאנושות התפתחה משרשרת של 7 "גזעים שורשיים" שהתפתחו ב-7 יבשות שונות. אלו נחשבו לשווים בבסיסם, אך בתוך כל "גזע שורשי" כזה ישנם הבדלים מהותיים וזאת על פי רמת ההתפתחות של הפרטים בו. כאחד הענפים של הגזע הארי, נחשב הגזע השמי אלא שזה עבר מוטציה רוחנית (שלילית) והפך את החומרי למושלם. לענף השמי שייכים כל היהודים וכל הערבים. הערות גזעניות דומות אמרה גם על האבוריג'ינים באוסטרליה שאותם היא הגדירה כיצורים שהם חצי חיות.[דרוש מקור]

השקפת העולם הנ"ל הפכה את תורתה של בלוואצקי נגישה לפירושים של תורת הגזע כמו למשל של המכשף והאידאולוג האנטישמי גידו פון ליסט ויורג לאנץ פון ליבנפלס (אנ'). תורתה הטביעה את רישומה על ראשוני הנאצים בתחילת המאה ה-20. השפעה ענפה הייתה לבלוואצקי על תורת האנתרופוסופיה שהחלה את דרכה על ברכי התנועה התאוסופית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הלנה בלוואצקי בוויקישיתוף