גלונית הסלעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בלוטת הסלעים)
קריאת טבלת מיוןגלונית הסלעים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: שפתניים
סוג: גלונית
מין: גלונית הסלעים
שם מדעי
Ballota saxatilis
Presl, 1822

גַּלּוֹנִית הַסְּלָעִים (Ballota saxatilis Sieber ex C.Presl, שם עברי קודם בלוטת הסלעים), בן-שיח ים-תיכוני ממשפחת השפתניים. הוא צמח סלעים אופייני, שגדל על מחשופים של סלעים קשים ומפיק מהם מים גם בקיץ. ניתן לזהותו גם ללא פרחים, לפי הגביע היבש.

מאפייני המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן שיח נמוך, מסועף וגובהו נע בין 30 ל-60 ס"מ. הצמח נשיר חלקית - עלוותו מתחדשת בעוצמה באמצע נובמבר וניכרת עד סוף יולי, ואז במהלך הקיץ והסתיו מרבית עליו נושרים, אך הוא ממשיך להטמיע בעלים המעטים הנותרים. הוא אינו ריחני. לפי הגביע היבש קל לזהות את הצמח גם כשהוא ללא פרחיםו[1].

הגבעולים רבועים גדלים ללא כיוון מסוים. הפטוטרת קיימת וללא לוואים.

העלים נגדיים, פשוטים, רכים עבים ושעירים. הטרף מעוגל עד דמוי ביצה, בסיסו דמוי לב ושפתו חרוקה (שיניים מעוגלות) ואינה גלונית. העירוק מרושת. העורקים בולטים ומנוצים.

התפרחות חיקיות (יוצאות מחיק עלה) מסוג מסוימת ודו-בדית. הפרחים ערוכים דורים דורים הרחוקים זה מזה לאורך גבעול התפרחת. בכל דור פרחים צפופים. עלי התפרחות ארוכים מדור הפרחים.

הפרחים דו מיניים, בעלי עטיף כפול ודו-שפתניים (שתי השפתיים ברורות למדי ונראות יפה מבחוץ), מוארכים וצבעם סגול בהיר.

הגביע, שאורכו 6 עד 8 מ"מ, דמוי משפך שפתחו צר ובעל 10 עורקים. הוא מאוחה עלים עד שפתו ומסתיים ב-10 שיניים ברורות. בגלונית מצויה יש 10 שיניים ואילו בגלונית פלשתית ובגלונית מבאישה רק 5 שיניים. השיניים משולשות, חדות ומסתיימות בחוד דוקרני קצר והן כמעט שוות וערוכות לסירוגין, שן ארוכה ושן קצרה. הגביע היבש משתייר ועוטף את הפרודות (הזרעים) ושיניו נעשות קוצניות במקצת.

הכותרת, שאורכה 12 מ"מ, צבעה סגול בהיר. צינור הכותרת חבוי כולו בתוך הגביע. השפה העליונה של הכותרת זקופה וקמורה. השפה התחתונה פרושה ואונתה האמצעית מפורצת.

האבקנים, שמספרם 4 מעורים ביצור הכותרת וחבויים מתחת לשפה העליונה.

הפרי הוא מפרדת ופרודותיו קהות.

בית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלונית הסלעים היא צמח סלעים שמוגבל לבתי גידול טבעיים והרריים. הוא גדל על סלעים חשופים ובסדקי סלעים ובמצוקים בשל סלע גיר קשה בחבל הים-תיכוני ובחבלי המדבר וספר-המדבר של ישראל. הוא שורד במרומי הרים של דרום סיני על סלעי גרניט וגיר קשה ושל החרמון.

תפוצה בישראל ובעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצתה העולמית של גלונית הסלעים משתרעת בארצות מזרח הים התיכון וגם לאזור האירנו-טורני. מין זה מצוי בחרמון, בגליל התחתון, בכרמל, בעמק יזרעאל, בשומרון, בשפלה, בהרי יהודה, בגלעד, בעמון ובאדום; נדיר בגולן ונדיר מאוד במדבר שומרון. פורח בסוף החורף וראשית הקיץ, מסוף מרץ ועד אמצע ספטמבר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלונית הסלעים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכה לבנה ודוד הלר (ע), החי והצומח של ארץ-ישראל : אנציקלופדיה שימושית מאויירת - כרך 11 – צמחים בעלי פרחים ב', רעננה: ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור, 1986, עמ' 68-69
ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.