גלונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןגלונית
Ballota acetabulosa - Santorini - Greece.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: שפתניים
תת־משפחה: Lamioideae
סוג: גלונית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ballota
ליניאוס, 1753
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלונית (שם מדעי: Ballota) הוא סוג במשפחת השפתניים.

סוג זה ניכר, בין השאר, בגביע הפרח הרחב יחסית, שהכותרת לא בולטת ממנו הרבה, או קטנה ממנו. תכונה זו משותפת לשני סוגים קרובים נוספים במשפחת השפתניים - היא בולטת במיוחד אצל בר-גביע ובאה לידי ביטוי גם באשבל. לכן, סוגים אלו נחשבים לקרובים במשפחה.

השם העברי הקודם, בלוטה, הוא שימור של השם הלטיני (Ballota). בשל הצליל העברי, שם זה נשמר ועדיין רווח בציבור. למעשה, למין זה אין בלוטות מאפיינות, ולכן הוא אינו 'ראוי' לשם זה. שמו הוחלף לשם הנוכחי גלונית בשל העלים הגלוניים.

ארבעה מינים בני סוג זה מצויים בארץ ישראל כצמחי בר:

  • גלונית מצויה (Ballota undulata) - מין שיחי זה ניכר בפרחו הלבן, וגביע הרחב שנשאר זמן רב לאחר הפריחה. פורח בחודשי האביב המאוחר ולאורך כל הקיץ. המין מצוי בבתות ובבתי גידול סלעיים בכל רחבי הארץ, ובעיקר בחבלים הים-תיכוניים.
  • גלונית הסלעים (Ballota saxatilis) - בן-שיח שניכר בפרחו הוורוד-לילכי, ובגביע הצינורי. פורח בסוף החורף וראשית הקיץ. מצוי בבתי גידול סלעיים, בעיקר בחבל המדבר וספר-המדבר של הארץ, אך גם בחבל הים-תיכוני ובחרמון.
  • גלונית פלישתית (Ballota philistaea) - בן-שיח, ניכר בפרחו הוורוד, ובעלי הגביע הארוכים. הגביע צר מהגביע של הגלונית המצויה. פורח בחודשי האביב המאוחר ותחילת הקיץ. כל תפוצתו של מין זה היא במישור החוף של ארץ-ישראל- כלומר, מין זה הוא אנדמי. בשל תפוצתו המצומצמת ופעילות האדם, מין זה נמצא בסכנת הכחדה. פרטים של מין זה נפוצים בבתות במישור החוף, ובצל עצים כדוגמת חרובים ושקמים.
  • גלונית מבאישה (Ballota nigra)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלונית בוויקישיתוף