בליפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בליפ
?!What the Bleep Do We Know
What the Bleep Do We Know!.jpg
כרזת הסרט
בימוי ויליאם ארנץ
בטסי צ'ייס
מארק ויסנטה
הפקה ויליאם ארנץ
בטסי צ'ייס
מארק ויסנטה
תסריט ויליאם ארנץ
מאתיו הופמן
בטסי צ'ייס
מארק ויסנטה
שחקנים ראשיים מרלי מטלין
אליין הנדריקס
בארי ניומן
ארמין שימרמן
ג'ון רוס בואי
Robert Blanché
לארי ברנדנבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה כריסטופר פרנקה
צילום דייוויד ברידג'ס
מארק ויסנטה
מפיץ Roadside Attractions
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2004
משך הקרנה 109 דקות
324 דקות (גרסת הבמאי)
שפת הסרט אנגלית
סוגה דרמה קומית, סרט תיעודי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 15,998,178‏$
הכנסות באתר מוג'ו whatthe
www.whatthebleep.com
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בליפ (במקור: What the Bleep Do We Know!?‎, נכתב גם What tHe #$*! DΘ ωΣ (k)πow!?‎, בתרגום חופשי מאנגלית: "מה לבליפ אנחנו יודעים?!") הוא סרט קולנוע פסאודו-מדעי ושנוי במחלוקת משנת 2004. הסרט משלב בין ראיונות דוקומנטריים לסיפור בדיוני ואנימציית מחשב במטרה לקשר בין מדע לבין רוחניות. הסרט עוסק בנושאים מגוונים מתחומי מכניקת הקוונטים, פסיכולוגיה, נוירולוגיה, תורת ההוויה, מטאפיזיקה ורוחניות. הוא מכיל ראיונות עם דוקטורים שונים מתחומי המדע והרוחניות, יחד עם סיפור על צלמת חירשת המתמודדת עם עברה. ישנו בסרט שימוש ניכר באנימציית מחשב מתקדמת כדי להמחיש רעיונות שמוצגים בו (כגון פעולת המוח), וכן למטרות אמנותיות יותר.

חלקו הראשון של הסרט מציג, באמצעות ראיונות עם פיזיקאים, רעיונות מרכזיים של מכניקת הקוונטים, ובפרט אי הוודאות שהביאה תורה זו ללב הפיזיקה המודרנית. מרואיינים אחרים עוסקים בפעולתו של המוח.

הסרט צבר פופולריות רבה ברחבי העולם. עם זאת, נמתחה כלפיו ביקורת. רבים מצביעים על שגיאות עובדתיות בנושאים מדעיים שמוזכרים בסרט, ועל כך שרוב האנשים שהיו מעורבים בהפקתו ואף אחדים מהמרואיינים בו קשורים לבית ספר ללימודי העידן החדש -Ramtha's School of Enlightenment. בסיסו של בית הספר במדינת וושינגטון, ארצות הברית, ודעותיו עומדות במרכזו הרעיוני של הסרט. מייסדת בית הספר, ג'ודי ז. נייט (JZ Knight), מתראיינת בסרט פעמים רבות. בסוף הסרט מופיע שמה של נייט בכתוביות כ"רמת'ה" (Ramtha). זוהי רוחו בת שלושים וחמש אלף השנים של לוחם למוּרי אשר, על פי חלק ממאמיני "העידן החדש", עלה השמיימה (בדומה לעלייתו של ישו לגן עדן). נייט טוענת כי היא "מתעלת" את רוחו מאז הופיעה לפניה בשנת 1988.

נושאים השנויים במחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלפי הסרט מופנית ביקורת רבה על שהוא לוקח מושגים ותופעות ממכניקת הקוונטים, כגון עקרון אי הוודאות של הייזנברג, העוסקים במערכות קטנות בסקלת אורכי הגל של דה ברויי (עצמים מיקרוסקופיים), ומסיק מהן מסקנות לגבי עצמים יום-יומיים כגון כדורי-סל, מעיינות ואף בני אדם. כמו כן, מוצג בסרט מחקרו של מסרו אמוטו, בנוגע ליכולת האנושית, לכאורה, להשפיע על איכות המים, על ידי הבעת מסרים חיוביים ושליליים כלפיהם.

מספר שגיאות עובדתיות בסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסרט נטען כי בני האדם מורכבים מ-90% מים. ידוע כי אחוז הרכב המים אצל ילודים הוא 78%, אצל בני שנה - 65%, גברים בוגרים מורכבים מכ-60% ונשים בוגרות כ-55%[1].
  • בקטע המצויר בסרט נראים מסרים חשמליים מועברים ישירות במרווח הסינפטי. ידוע כי התמסורת העצבית מועברים בצורה כימית בעזרת מוליכים עצביים או בצורה חשמלית דרך סינפסות חשמליות.
  • נטען בסרט כי בגוף האנושי מיוצרות עשרים חומצות אמינו. ידוע כי הגוף מסוגל לסנתז רק 12 חומצות אמינו, ושאר ה-8 הן חומצות אמינו חיוניות שיש לקבלן מהמזון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jeffrey Utz, M.D.,‏ Re: What percentage of the human body is composed of water?‎, באתר MadSciNet,‏ 15 במאי 2000