לדלג לתוכן

בליזארד (סופת שלג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בליצארד)

בליזארד (Blizzard) היא סערה חורפית חמורה, המאופיינת ברוחות עזות ומתמידות, במהירות של לפחות 56 קמ"ש, ונמשכת תקופת זמן ארוכה - באופן טיפוסי, שלוש שעות ומעלה. סופת שלגים קרקעית היא תופעת מזג אוויר, שבה השלג איננו יורד אלא שלג המונח על הקרקע מורם ונישא ברוחות עזות.

סופת שלגים באתר הסקי טוצ'אל בטהראן וגולשי סקי שנלכדו בה

הגדרה ומקור אטימולוגי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאל אסולין הוא חזאי ומנהל אתר מזג האוויר של ישראל עשה תואר במדעי האטמוספירהול להביא תנאי תלבונת ולשתק חבלי ארץ למשך ימים רצופים, בעיקר במקומות בהם שלג הוא נדיר..

בליזארד חמור מאופיין ברוחות של למעלה מ-72 קמ"ש, ראות קרובה לאפס, וטמפרטורות של 12- מעלות צלזיוס או פחות.[1] באנטארקטיקה, בליזארד נקשר עם רוחות, הגולשות מעבר לשולי רמת הקרח במהירות ממוצעת של 160 קמ"ש.

המונח בליזארד קרקעי מתייחס לתנאי מזג אוויר, שבהם שלג או קרח הנח חופשי על הקרקע מורם ונישא ברוחות חזקות. השוני העיקרי בין בליזארד קרקעי לבליזארד רגיל הוא, שבבליזארד קרקעי שום משקעים אין יורדים באותו זמן, אלא שהם נוכחים כבר בצורת שלג או קרח על פני הקרקע.

סחף שלג בלנקשייר, אנגליה, ינואר 1963

המשרד האוסטרלי למטאורולוגיה מתאר בליזארד כ"רוח אלימה וקרה מאוד, טעונה שלג, שחלק ממנו, לפחות, נישא משלג שכיסה את הקרקע."[2]

מילון אוקספורד מסכם, שהמונח "בליזארד" הוא כנראה אונומטופיאי ונגזר מאותו מובן כמו blow (משב רוח), blast (משב רוח עז, הדף אוויר המתפשט החוצה מפיצוץ) ו-bluster (משב רוח חזק). השימוש הראשון במונח ביחס למזג אוויר נעשה בשנת 1829, אז הוגדר כ"משב אלים". את הגדרתו המודרנית קיבל ב-1859, כשהיה בשימוש במערב ארצות הברית. המונח נפוץ בעיתונות בחורף הקשה של 1881-1880.

מערכות סערה בארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דולות', מינסוטה, דצמבר 2007
בליצארד בצפון דקוטה, מרץ 1966

בארצות הברית, מערכות סערה חזקות דיין לחולל בליזארד נוצרות בדרך כלל כשזרם סילון יורד הרחק דרומה ובכך מאפשר לאוויר קוטב קר ויבש מצפון להתנגש באוויר חם ולח, העולה מדרום.[3][4]

כשאוויר קר ולח מן האוקיינוס השקט נע מזרחה אל הרי הרוקי והמישורים הגדולים, ואוויר חם יותר ולח נע מזרחה ממפרץ מקסיקו, די בתנועה של אוויר קוטבי קר דרומה ליצירת אפשרות לתנאי בליזארד, שעשוי להתפשט מטקסס עד לימות הגדולות והמערב התיכון.

מערכת סופה אחרת מתרחשת כאשר ליבת שקע קרה מעל אזור מפרץ הדסון בקנדה מועתקת דרומה מעל דרום-מזרח קנדה, הימות הגדולות וניו אינגלנד. כשהחזית הקרה הנעה במהירות מתנגשת באוויר חם יותר, הנע צפונה ממפרץ מקסיקו, נוצר מצב של רוחות שטח עזות, העברה משמעותית של אוויר קר אופקית לקרקע (advection}, ומשקעי חורף רבים.

תנאים קרובים לתלבונת בליזארד במינסוטה, ב-1 במרץ 2007. שימו לב לטשטוש האופק סמוך למרכז.

יציאה מהרי הרוקי אל המישורים הגדולים, מרחב גדול של קרקע שטוחה, שרובה מכוסה במערכות לחץ נמוך בפרריות ובערבות (steepes) ו(Grasslands), יכולה לחולל סופות רעמים וגשם בדרום ושלגים ורוחות עזות בצפון. עקב מיעוט העצים ומכשולים אחרים שיכולים להפחית את מהירות הרוח ועוצמת המשבים, חלק ארץ זה פגיע במיוחד לבליזארד בטמפרטורות נמוכות מאוד ותנאי תלבונת. בתלבונת אמיתית אין אופק נראה לעין. אנשים עלולים לאבד את דרכם בחצרות הקדמיות של בתיהם, כשהדלת מרוחקת לא יותר משלושה מטרים, ולהיאלץ לגשש את דרכם חזרה אל תוך הבית. נהגים נאלצים לעצור באשר הם, כיוון שאינם יכולים לראות את הכביש.

בליזארד צפון-מזרחי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
איור של הבליזארד הגדול של שנת 1888

בליזארד צפון-מזרחי (nor'easter) היא סופה בקנה מידה גדול מאוד, שמתרחשת סמוך לחופי ניו אינגלנד וקנדה האטלנטית. שמה נגזר מם הכיוון שממנו באה הרוח. השימוש בשם בצפון אמריקה נובע מקישור הרוח עם סוגים רבים ושונים של סופות, שחלקן יכול להיווצר בצפון האוקיינוס האטלנטי וחלקן נוצרות הרחק דרומה, עד למפרץ מקסיקו. המונח רווח בעיקר בשימוש באזורי החופים של ניו אינגלנד וקנדה האטלנטת. לסוג זה של סופה יש מאפיינים דומים לאלה של הוריקן. ביתר דיוק, המונח מתאר אזור לחץ נמוך, שמרכז הסיבוב שלו נמצא סמוך מאוד לחוף ושהרוחות המובילות שלו ברביע הקדמי השמאלי סובבות אל היבשה מצפון-מזרח. גלי סערה גבוהים עלולים להטביע אוניות בים ולגרום להצפת חופים ולשחיקת שפת-ים. סופת בליזארד צפון-מזרחית נודעת התרחשה בשנת 1888, אחת הקשות ביותר בתולדות ארצות הברית. היא הורידה בין 100 ל-125 ס"מ של שלג והשיבה רוחות מתמשכות של למעלה מ-70 קמ"ש, שהביאו להיווצרות תלי שלג בגובה 15 מטרים. מסילות רכבת נסגרו לתנועה ואנשים היו מרותקים לבתיהם עד שבוע ימים. הבליזארד קטל 400 איש, בעיקר במדינת ניו יורק.

אירועים היסטוריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבליזארד באיראן 1972

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבליזארד של 1972 באיראן, שגרם ל-4,000 מקרי מוות מדווחים, היה הבליזארד הקטלני ביותר בהיסטוריה המתועדת. הסופה הורידה כ-78 סנטימטרים של שלג, שקברו כליל 200 כפרים. לאחר ירידת שלגים שנמשכה קרוב לשבוע, נקבר לחלוטין אזור בגודל ויסקונסין בשלג.[5][6]

החורף המושלג של 1881-1880

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחסום שלג בדרום מינסוטה. ב-29 במרץ 1881, הצטבר השלג שנסחף בסערה לגובה שעלה על זה של קטרי רכבת.

חורף 1881-1880 נחשב על דעת רבים לחורף הקשה ביותר הזכור מאי פעם בארצות הברית. אמריקאים רבים, ילדים והורים, למדו על "החורף המושלג" מספר הילדים "החורף הארוך" של לורה אינגלס וילדר, שבו מספרת הסופרת על מאמצי משפחתה לשרוד. השלג הגיע באוקטובר 1880 ובליזארד בא בעקבות בליזארד לאורך החורף ועד מרץ 1881 ואזורים רבים נשארו קבורים בשלג במשך כל החורף. פרטים מדויקים בספרה של ויילדר כוללים את תדירות הבליזארדים ואת הקור העמוק, את הרכבות שהפסיקו לנסוע בקו שיקגו וצפון מערב עד לבוא האביב משום שהשלג חסם את המעבר במסילות, סכנת הגוויעה ברעב שאיימה על בני העיירה ואומץ לבם של בעלה לעתיד אלמנזו ועוד גבר, שיצאו אל הערבה הפתוחה בחיפוש אחר מצבור תבואה, שאיש לא היה בטוח לגמרי בקיומו.

הבליזארד של אוקטובר הביא עמו מפלי שלג עמוקים כל כך, שבבתים דו-קומתיים הגיע השלג עד חלונות הקומה השנייה. איש לא היה מוכן לשלג העמוק במועד מוקדם כל כך בשנה ואיכרים בכל רחבי המחוז נתפסו לא מוכנים, לפני שהספיקו אפילו לקצור את היבולים, לטחון את הגרעינים או לחדש את מלאי הדלק שלהם לחורף. בינואר כבר הושבתה תנועת הרכבת מן המחוז כמעט לחלוטין. חברות רכבות שכרו עשרות אנשים לפנות את המסילות, אבל המאמץ היה לשווא: מיד לאחר שסיימו לפנות קטע מסילה, הגיעה סופה חדשה, כיסתה שוב את הפסים וכל עמלם עלה בתוהו.

במשך כל החורף לא הפשיר השלג וב-2 בפברואר 1881 הכה עוד בליזארד קשה, שנמשך תשעה ימים. בערים בתמלאו הרחובות בתלי שלג מוצקים עד לגגות הבניינים והיה הכרח לכרות מנהרות כדי לאפשר תנועה בעיר. בתים ואסמים כוסו כליל והאיכרים נאלצו לחפור מנהרות כדי להגיע אל חיות המשק ולהאכיל אותן.

כשהפשיר סוף סוף השלג בשלהי אביב 1881, הוצפו חלקים ענקיים מן הערבה בשיטפונות. פקקי קרח מוצקים סכרו את נהר מיזורי וכאשר נבקעו, התחולל הרס באזורים שבמורד הזרם. רוב העיר יאנקטון בדרום דקוטה הוצפה ונגרפה המיימה כשהנהר גאה על גדותיו.[7][8]

הסופה של המאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחת משקל השלג נפל עץ ליד מכונית באשוויל, צפון קרוליינה

"הסופה של המאה", שנודעה גם כ"בליזארד הגדול של 1993", הייתה סופת ציקלון, שנוצרה מעל מפרץ מקסיקו ב-12 במרץ 1993, והתפוגגה בצפון האוקיינוס האטלנטי ב-15 במרץ. סופה זו הייתה ייחודית בעוצמתה, בממדיה המאסיביים ובהיקף השפעתה. בשיאה, השתרעה הסופה מקנדה לעבר מרכז אמריקה, אבל פגיעתה העיקרית הייתה בארצות הברית ובקובה. הציקלון נע דרך מפרץ מקסיקו, ואחר דרך מזרח ארצות הברית לפני שנע אל קנדה. אזורים מרוחקים עד צפון אלבמה וג'ורג'יה קיבלו רסיסי שלג ואזורים כמו ברמינגהאם (אלבמה) קיבלו עד 30 סנטימטר של שלג,[9] עם משבי רוח בעוצמת הוריקן ונתוני שיא של לחץ ברומטרי נמוך. בין לואיזיאנה לקובה, חוללו רוחות בעוצמה של הוריקן התפרצויות סערה עזות על פני צפון-מערב פלורידה, שקטלו, יחד עם סופות טורנדו פזורות, עשרות אנשים. בארצות הברית, הייתה הסופה אחראית לאובדן כוח חשמלי ליותר מ-10 מיליון לקוחות. נטען, שקרוב ל-40 אחוז מאוכלוסיית ארצות הברית באותו זמן חוותה את הסופה. 310 אנשים, בהם 10 מקובה, נספו במהלך סופה זו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בליזארד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Blizzard" Encyclopædia Britannica Online אנציקלופדיה בריטניקה אונליין
  2. ^ =http://www.bom.gov.au/info/words/ הגדרת בליזארד, "מונחי מזג אוויר", המשרד למטאורולוגיה של ממשלת אוסטרליה.
  3. ^ weather.com - Storm Encyclopedia
  4. ^ https://web.archive.org/web/20130211082356/http://www.weather.com/encyclopedia/winter/blizzard.html 11 בפברואר 2013
  5. ^ 40 Years Ago, Iran Was Hit by the Deadliest Blizzard in History לפני 40 שנה, הכה באיראן הבליזארד הקשה ביותר בהיסטוריה
  6. ^ 1972 Blizzard: Iran's and World's Harshest blizzard in the history הבליזארד של 1972: הבליצארד הקשה ביותר בהיסטוריה באיראן ובעולם
  7. ^ https://www.archives.gov/publications/prologue/2003/winter/little-town-in-nara-2.html פרסומי הארכיב הממשלתי, 2003
  8. ^ http://files.usgwarchives.net/sd/history/robinson/liii.txt: Dakota Territory History - 1880-1881 דואן רובינסון, היסטוריה של טריטוריית דקוטה, 1881-1880, כרך 1 פרק 53 1904, עמ' 309-306
  9. ^ http://www4.ncdc.noaa.gov/cgi-win/wwcgi.dll?wwevent~ShowEvent~194933 המנהל הלאומי לאוקיינוס ואטמוספירה, מרכז נתוני אקלים, "פרטי אירוע"