חמדת ימים (ספר)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור |
עברית  |
  | |
ספר חמדת ימים הוא ספר העוסק במנהגים והלכות, בעיקר של מועדי ישראל, הספר רצוף תוכחות מוסר, על פי הקבלה בכלל וקבלת האר"י בפרט, ופורסם לראשונה בידי הרב ישראל יעקב אלגאזי באיזמיר תצ"א (סביבות 1731). ישנם שסברו כי מחבר הספר הוא נתן העזתי.
שאלת זהותו וטיבו של המחבר - האם קדום או מאוחר, והאם היה שבתאי או נאמן למסורת נתונים במחלוקת, ובעקבות כך גם היחס למנהגים הכתובים בספר.
שבתאות בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר הודפס 54 שנה לאחר מות שבתי צבי. בתוך הספר הודפסו שירים ובהן אקרוסטיכון "נתן עזתי", וכן מאמרים הידועים בהתייחסותם לשבתאים.[1]
כיום מוסכם על חוקרים מן האקדמיה שמדובר בלקט, רובו ככולו מתוך כתבים קבליים של תלמידי האר"י ומנהגים והלכות שאין מקורם בשבתאות, ממגוון תקופות ומקורות, ותוך השמטת השמות המקוריים.[2][3] בעבר היו שסברו, בעקבות היעב"ץ, שכותב הספר עצמו, כולל המנהגים שבו, היה נתן העזתי השבתאי או מחבר שבתאי מאוחר יותר.[4][5]
חוקר הקבלה ישעיה תשבי טען על סמך דברי ספרים אחרים, מאוחרים יחסית, שהוטמעו בתוך "חמדת הימים", שהספר התחבר על ידי צוות תלמידי חכמים מאיזמיר שהושפעו מהשבתאות.
בחוגי היהדות האורתודוקסית הייתה מחלוקת עזה בעניין שבתאות הספר, שקיבלה פרסום במסגרת התנגדותו החריפה של רבי יעקב עמדין (היעב"ץ) בפולמוס על שבתאותו של רבי יהונתן אייבשיץ, כך כתב "הצצתי בו שעה מועטת ונרתעתי לאחורי, אז ידעתי מה טיבו ושמץ מינות ש"ץ שר"י (=שבתי צבי שם רשעים ירקב) המובלעת בתוכו בשקוצים ורמזים אין מספר". מלבד היעב"ץ, הבעש"ט[6], תלמידו רבי יצחק מדרוהוביץ'[7] והרב יהודה פתיה, סברו כי יש בספר מן השבתאות.[8]
חלק מאדמו"רי החסידות סברו כי אפשר ללמוד בספר ואף לנהוג בחלק מן המנהגים שכתובים בו, תוך הסתייגות מחלקים שזוהו במפורש עם שבתאות.[9] [10]
לעומתם בשנת ה'תרנ"א (1891) יצא לאור הספר כבוד חכמים שמטרתו "להשיב כבוד לחכמי האמת (מחבר הספר חמדת ימים), על ידי מלחמת מצווה במלעיביהם ולהחזיר עטרה ליושנה" (שער הספר).[11]
מחבר הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לראשונה נדפס הספר באיזמיר בשנים ה'תצ"א–תצ"ב (1731–1732), והמביא לבית הדפוס היה ר' ישראל יעקב אלגאזי מאיזמיר,[12] הכותב שרכש את כתב היד בצפת, בלי ציון שם מחברו. בהקדמתו לספר הוא משבח אותו ואת גדולת מחברו, ומתאר כיצד הגיע הספר לידיו. תוך שלושים שנה נדפס שבע פעמים נוספות.
היעב"ץ טען כי מחבר הספר הוא נתן העזתי. דוד כהנא מראשוני תנועת ההשכלה הסכים עם קביעתו של היעב"ץ בסוף ספרו ('תוי ספרים') 'אבן התועים'.[5]
בשנת תשי"ד (1954) יצא לאור ספרו של אברהם יערי "תעלומת ספר" (מוסד הרב קוק) ובו ההשערה שהמחבר הוא הדיין בנימין הלוי מתלמידי האר"י, הקודם לשבתאי צבי ולשבתאות.[13] בכסלו תשס"ט (2008) יצא לאור 'אוצר חמדת ימים' של הרב שלמה קוסובסקי שחור, המבסס השערה זו[14] ובמבוא מורחב לאחת ממהדורות הספר, הרב משה צוריאל כתב תגובה לכל הדעות השוללות את תוכן הספר.[15] יערי טען כי הפיוט הכלול בספר ובו אקרוסטיכון שמו של נתן העזתי אינו מגוף חיבור הספר המקורי.[13] גרשם שלום חלק על מסקנתו של יערי ונקט כדעתו של היעב"ץ כי מחבר הספר הוא נתן העזתי.
ההיסטוריון מאיר בניהו טען שמחבר הספר הוא ככל הנראה הרב ישראל יעקב אלגאזי עצמו. הרב אלגאזי היה רבו של החיד"א, ואביו של רבי יום טוב אלגאזי, רבה העתידי של ארץ ישראל.[16][5]
כיום, חוקרי האקדמיה סבורים שמדובר בלקט ערוך בשינויי לשון מתוך ספרים עתיקים או ישנים יותר, אמנם רובם ככולם לפני השבתאות, ושהמלקט הוא הרב (ישראל) יעקב אלגאזי עצמו, המביא לדפוס והמפרש, שאין ספק שאין בו שבתאות. ההוכחות לכך הן לשוניות: מטבעות לשון ששונו מהציטוטים המקוריים, ואשר ייחודיים לרב אלגאזי, החוזרים פעמים רבות לאורך הספר, וכן הוכחה מתוך מהדורה מודפסת ראשונה של הספר, שם בתוך ההערות של הרב אלגאזי קיימת הודאה לכאורה, שהוא עצמו מחבר הספר.[4] עדיין יש מן החוקרים הסבורים שחלק מן המנהגים עצמם והכתוב בספר הוא פרי עטו של הרב אלגאזי או עוזריו, ובכל מקרה שמקורן שבתאי.[17]
תוכן והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר הוא בעל חשיבות לתרבות היהודית של היום, שכן הלכות ומנהגים רבים נלקחו ממנו הלכה למעשה. תוכנו של הספר רצוף במאמרי מוסר והתעוררות על פי דרך הקבלה. הוא אחד המקורות לחידוש מנהגי החג ט"ו בשבט בדורות האחרונים, והמקור לתיקון ליל שביעי של פסח המקובל בקהילות הספרדים. בהוצאות החדשות מובאות בתחילת הספר רשימה של עשרות מנהגים שנשתרשו בעקבות ה"חמדת ימים" כאשר הוא המקור היחיד הידוע למנהגים אלו.
השימוש בספר נפוץ ומקובל בעיקר בין חכמי הספרדים, ומנהגים קבליים שונים שמקורם בספר השתרשו בכל קהילות ישראל. גם בחוגי החסידות לא הייתה תמימות דעים באשר לספר, היו שוללים והיו מזכים. התנגדות חריפה הובעה בידי אדמו"רי קומרנא בספריהם, וזידיטשוב. דעה חיובית אודות הספר הביע[18] רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגאון מווילנה, באומרו כי מאחר שהגר"א שיבח מאמר המופיע בספר, אם כן אין לדבר דברי גנאי על הספר. גם רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא כתב בצוואתו הנדפס בספרו יסוד ושורש העבודה ללמוד בספר.
הרב שלמה אלישיב הגדירו כ"אחד מקדושי עליון".[19] הספר, במהדורה משנת ה'תשס"ג (2003), נפתח בהסכמתו של הרב עובדיה יוסף: "לא ייכנס בלבי התלהבות מקדושת שבת ויום טוב, אלא על ידי קריאה בספר התורה הזה".
מאידך, הרב מרדכי אליהו אמר "מאותו יום שקראתי במנחת יהודה על כך, אינני מחזיק בביתי את הספר 'חמדת הימים', למרות שהוא ספר יפה מאד." כן אמר הרב אליהו שרבי יוסף חיים בעל הבן איש חי חיבר את ספרו 'לשון חכמים' בעיקר כדי שלא ישתמשו בספר 'חמדת ימים'.[20] לעומת זאת, יש הטוענים שהבן איש חי הסכים לספר 'חמדת ימים' והביאו ראיה לכך ממה שמביא בספריו כמה פעמים מדברי הספר.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שאלת מחברו של הספר חמדת ימים במשנת גרשם שלום
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם יערי, תעלומת ספר, ירושלים, 1954.
- מאיר בניהו, שטרי ההתקשרות שלמקובלי ירושלים, אסופות ט, עמ' ט-קכח, ירושלים תשנ"ה.
- יחיאל גולדהבר, לברור זהותו של מחבר חמדת ימים, בתוך: ספר זיכרון להרב פרופ' מאיר בניהו עורכים: משה בר-אשר, יהודה ליבס, משה עסיס, יוסף קפלן, ירושלים תשע"ט עמ' 873-908.
- נחום גרינוולד, יחסם של גדולי החסידות לספר חמדת ימים, קובץ היכל הבעש"ט, תשס"ד.
- יהושע מונדשיין, הספר 'חמדת ימים' וגדולי החסידות, קובץ היכל הבעש"ט, תמוז תשס"ד.
- משה פוגל, "שבתאותו של ספר 'חמדת ימים': התבוננות מחודשת", החלום ושברו, התנועה השבתאית ושלוחותיה: משיחיות, שבתאות ופרנקיזם (עורכת רחל אליאור), שני כרכים, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"א, עמ' 365 - 422.
- הרב דוד שלמה קוסובסקי-שחור, אוצר חמדת ימים, באתר HebrewBooks
- יוסף חיים מזרחי, חמדת יוסף: "אודות ספר חמדת ימים ותפילותיו", ירושלים ה'תשס"ד. הוצאה שנייה בתוך חזון יוסף ירושלים ה'תשע"ז.
- אריאל אפרים אהרונוב, אר"ש חמדה בירור האמת אודות ספר חמדת ימים, בני ברק ה'תש"ע, באתר אוצר החכמה
- משה צוריאל, מבוא לספר חמדת ימים, בני ברק, תשס"ד, באתר HebrewBooks
- יהודה לביא בן דוד, ספר חמדת ימים צהר ד' ה'תשנ"ט, עמודים רעח - רצב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהדורות שונות של הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חמדת ימים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומיתוהמהדורה הסרוקה של העותק מספריית גרשום שלום - שירו של אברהם נתן בנימין בן אלישע בדף ס"ד עמוד ב' (עמוד שמאלי בצילום 67) ו'בנימין נתן בן אלישע' בדף ע"ה עמוד א' (עמוד ימני בצילום 77)
- חמדת ימים חלק א', חלק ב', חלק ג' מאתר תורת אמת (ספרים בטקסט מלא ומוקלד)
- חמדת ימים: חלק א'(הקישור אינו פעיל), חלק ב'(הקישור אינו פעיל), חלק ג'(הקישור אינו פעיל), חלק ד'(הקישור אינו פעיל), באתר "ספרים אונליין" (בכתב רש"י)
- חמדת ימים מהדורה חדשה כולל מבוא ארוך בשם שערי חמדה: חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי.
על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישעיה תשבי, לחקר המקורות של ספר חמדת ימים, תרביץ, כרך כ"ד, חוברת ד', תמוז תשט"ו, עמ' 441–455 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ישעיה תשבי, לחקר המקורות של ספר חמדת ימים - חלק ב', תרביץ, כרך כ"ה, חוברת א', תשרי תשט"ז, עמ' 66–92 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ישעיה תשבי, מקורות מראשית המאה הי"ח בספר חמדת ימים, תרביץ, כרך כ"ה, חוברת ב', טבת תשט"ז, עמ' 202–230 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- יואל רפל, תעלומת חג, מקור ראשון, מוסף "שבת", 2 בפברואר 2012
- מקורות חג ט"ו בשבט בספר חמדת ימים מתוך מאמרו של אברהם יערי, פיוטים לסעודת ט"ו בשבט
- ראש השנה לאילן, הלא הוא שבתי צבי מאת בועז הוס.
- משה פוגל, "שבתאותו של ספר 'חמדת ימים': התבוננות מחודשת", בתוך הספר החלום ושברו, התנועה השבתאית ושלוחותיה: משיחיות, שבתאות ופרנקיזם, בעריכת רחל אליאור, כרך ב, ירושלים תשס"א, עמ' 365–422https://www.1vsdat.org/index.php/2015-08-06-10-20-21/2015-10-08-11-12-51/2015-10-08-11-14-53/item/1249-משה-פוגל-שבתאותו-של-ספר-חמדת-הימים-התבוננות-מחודשת
- אדם ברוך, על הוצאת הספר חמדת ימים בעריכת משה צוריאל.
- יחיאל גולדהבר, תעלומה ואין קורא לה באתר דאצ'ה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שער הספר במהדורתו השלישית בשנת תצ"א, עדיין נושא את הפסוקים הרומזים לשבתאי צבי ומשיחתו (אתר היברובוקס).
- ^ משה פוגל, "שבתאותו של ספר 'חמדת ימים': התבוננות מחודשת", החלום ושברו, התנועה השבתאית ושלוחותיה: משיחיות, שבתאות ופרנקיזם (עורכת רחל אליאור), שני כרכים, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"א, עמ' 365–422.
- ^ לתולדות השבתאות ומקומה בחיי היהודים באימפריה העות'מאנית יעקב ברנאי, עמ' 64 ועוד
- ^ 1 2 על הספר חמדת ימים יואל רפל במאמר על מקורות ט"ו בשבט, מציג את המחלוקת הקדומה, החל מדברי היעב"ץ, שהכותב היה נתן העזתי, ומחלוקתם של הפרופסורים משה פוגל (האוניברסיטה העברית, בירושלים) הממשיך את דעתו של אברהם יערי - שהמקורות אינם שבתאיים, לעומת פרופסור בועז הוס (אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע), הממשיך את דעתם של פרופ' גרשם שלום ותלמידו ישעיה תשבי, אשר כתב ארבעה מאמרים אודות היותו של הספר עצמו ממקורות שבתאיים.
- ^ 1 2 3 תעלומה ואין קורא לה יחיאל גולדהבר, סקירה - ופתרון החידה, תשע"א 1991, ועל פי דברי הרב פרופ' שניאור זלמן ליהמן (ליימן) (אתר דאצ'ה)
- ^ מסופר שאמר במוצאי שבת אחד שיצא ספר מכת ש"ץ והוא יגרור בחלקלקות לשונו רבים מישראל, והתכוון לחמדת ימים (המעשה מובא בשבחי הבעש"ט)
- ^ רבי משה מידנר, כתבי קודש רמ"מ אות נ"ח
- ^ בספר רוחות מספרות מובא שר"י פתאיה תיקן נשמת מחבר ספר זה לאחר יגיעות.
- ^ יחסם של גדולי החסידות לספר 'חמדת ימים', הרב נחום גרינוולד, תשס"ד (2004) בכרטסת הספרייה הלאומית. מסקנתו בין היתר שבחסידות קומרנא וזידיטשוב נכתב בחריפות נגד הספר והלימוד בו.
- ^ על הספר חמדת ימים וגדולי החסידות - מאמר על זהירות הניסוח של הרבי מלובביטש, לגבי היחס לספר, ומתוך כך גם ויכוח על פרשנותו של הרב גרינוולד להתנגדות לספר בקרב ראשי החסידות.
- ^ הספר כבוד חכמים, מנחם מנכין היילפרין, תרנ"א (אתר היברובוקס)
- ^ ישראל יעקב אלגאזי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ^ 1 2 תעלומת ספר - ספר חמדת ימים, מי חיברו ומה הייתה מידת השפעתו, אברהם יערי, מוסד הרב קוק, תשי"ד.
- ^ אוצר חמדת ימים, הרב שלמה קוסובסקי שחור כסלו תשס"ט, בני ברק (אתר היברובוקס). ניכר הניסיון בספר זה לפנות לציבור החרדי, הן במבנה הספר, סגנון כתיבתו וצורתו - העימוד והגופן, אך גם ניכרת השפעת מקורו של הכותב בחוקרים הדתיים לאומיים מבית מוסד הרב קוק (בהבאת שנים לועזיות, ובהשמטת כינויים, דרגות חשיבות ותוספת ריבוי ברכות לזכרם של אישים המוזכרים.
- ^ בירור הטענות נגד מחבר 'חמדת ימים' הרב משה צוריאל, אתר ערוץ שבע
- ^ ועדיין התעלומה בעינה עומדת, מאמרו של גרשם שלום נגד דעתו של יערי בספרו 'תעלומת ספר', ממוסד הרב קוק
- ^ שם
- ^ מסורת בע"פ. מופיע בספר "הגאון החסיד מווילנא", עמ' קמב-קמג
- ^ ספר לשם שבו ואחלמה, דרושי עולם התוהו, ב"ח, דרוש ד', ענף כ"ד ס"ח בד"ה "והנה"
- ^ הרב מרדכי אליהו, קול צופיך 265, בהר בחוקותי, תשס"ד