בנימין שמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בני שמר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בני שמר

בנימין (בני) שמר (15 בדצמבר 1925, כ"ח בכסלו תרפ"ו - 28 באוגוסט 2013, כ"ב באלול תשע"ג) היה לוחם האצ"ל מפורצי כלא עכו ויקיר העיר תל אביב-יפו.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-15 בדצמבר 1925 בבית החולים "משגב לדך" בעיר העתיקה בירושלים. הוריו היו בתיה (רבינוביץ) ודב (ברל) שמעיה. השלישי מבין ארבעה אחים - ישראל, שרה וציפורה. הוא גדל בשכונת ימין משה, שם למד ב"חדר".

בהיותו בן 8 עקרה משפחתו ליפו ובה למד בבית הספר המקומי של כי"ח אליאנס. בגיל 12 הצטרף לתנועת בית"ר וכבן 15 החל לעזור בפרנסת המשפחה.

כעבור שנתיים ב-1942 היה לחבר באצ"ל ופעל בהפגנות נגד הספר הלבן ובהדבקת כרוזים בחוצות הערים.

לאחר הפילוג בין האצ"ל ללח"י התנדב כנוטר במשטרת היישובים העבריים ושירת ברמת דוד שבעמק יזרעאל, שם השתלם בשימוש בנשק ובקרב פנים אל פנים.

עם גמר שירותו חזר לאצ"ל, ומיוני 1946 השתתף במבצעיו הקרביים, בהם: הצתת רכבת בדרכה לדרום, חטיפת 5 קצינים בריטים בתל אביב למניעת תלייתם של שני לוחמים (יוסף שמחון ומיכאל אשבל) שנתפסו בפשיטה על המחנה הבריטי בסרפנד ונידונו למוות, התקפה על מחנה צבאי ליד קריית מוצקין, וב-1947 השתתף בפריצה לכלא עכו לשחרור אסירי המחתרת שנכלאו בו.

בזמן מלחמת העצמאות בפסח 1948, השתתף בקרב על מנשייה בשערי יפו, שבו נפצע ואושפז.

לאחר פירוק האצ"ל התגייס לצה"ל והתמנה למפקד בסיס קליטה ומיון של עולים. ב-1948 סולק מהצבא לאחר שנאשם כי תחת פיקודו צוירה על קיר המחנה הכתובת "להעמיד לדין את רוצחי אלטלנה".

בתקופה זו התחתן עם יהודית רוטשטיין להם נולדו שני ילדים - דרור ונורית, הם התגוררו בעיר ת"א.

עם שחרורו, נתקבל לעבודה בעיריית תל אביב-יפו כמפקח, ולאחר מכן שימש כמנהל יחידת תברואה מונעת. לאחר 32 שנות עבודה בעירייה פרש לגמלאות.

ב-1982 נהרג בנו דרור שמר במלחמת שלום הגליל.

לאחר מכן נבחר להנהלת יד לבנים בתל אביב ולהנהלה הארצית. ובנוסף נבחר למועצה הציבורית להנצחת החייל במשרד הביטחון.

במסגרת פעילותו ביד לבנים העביר בקשה להשמעה ושירת המנון המדינה בטקסי יום הזיכרון, בקשתו התקבלה ומונהגת בכל הטקסים בארץ.

היה מיוזמי אתר זיכרון באוניברסיטת תל אביב להנצחת תלמידיה ומוריה שנהרגו במערכות ישראל.

ב-1984 נתמנה כמזכיר הארצי של "ברית חיילי האצ"ל" אשר בבית ז'בוטינסקי (מצודת זאב) ושימש בתפקיד זה עד שנת 2005.
ב-1988 נפטרה רעייתו יהודית.
ב-1989 התחיל בנימין פרק ב' בחייו עם חיה שמיר אשר עבדו יחדיו כפעילי ליכוד במצודת זאב. בנימין שימש כיושב ראש סניף הליכוד בצפון ת"א. היה בקשר הדוק עם ראשי ושרי ממשלות למיניהם.
ב-2002 קיבל את אות יקיר העיר תל אביב-יפו.
ב-2005 הידרדר מצבו הבריאותי.
באוגוסט 2013, בכ"ב באלול תשע"ג, הלך לעולמו.

בני שמר בבית ז'בוטינסקי בנוכחות בנימין נתניהו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]