בנק אל-תקווא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: עיצוב הערות שוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: עיצוב הערות שוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בנק אל-תקוואערבית: بنك التقوى, תקווא הוא מונח אסלאמי שפירושו: "הפחד מהאל"; נקרא בקיצור אל-תקווא) הוא מוסד כלכלי בנקאי שנוסד בשנת 1998. משרדי הבנק נמצאים באיי הבהמה, בשווייץ ובליכטנשטיין. הבנק הואשם על ידי ארצות הברית בקשרים לארגוני טרור איסלאמיים, ובהיותו מבין המממנים המרכזיים של פעולותיו של אוסאמה בן לאדן ומקורביו.[1] ב-2 באוגוסט 2010 הבנק הוסר מרשימה המתוחזקת על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, ומכילה גופים ויחידים הקשורים לארגון אל-קאעידה.[2].

מייסדי הבנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988 הוקמה רשת של חברות פיננסיות על ידי חברים בולטים מארגון האחים המוסלמים שהידוע מתוכם הוא מיסד אל תקווא יוסוף נאדה. מאוחר יותר, אחמד הובר, שווייצרי שהתאסלם ומעריץ נלהב של אדולף היטלר, החל לעבוד בחברה, משום שהזדקקה לאדם בעל אזרחות שווייצרית שיפעל למענה[3]. מייסד נוסף היה פרנסואה ז'נו, אחד ממנהלי נכסי הנאצים הגדולים לאחר מלחמת העולם השנייה[4], ואשר נודע בכך שפרסם את יומניו של יוזף גבלס.

טענות על קשרי טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין בעלי המניות ב"אל תקווא" קיימים חברי משפחתו של אוסאמה בן לאדן, אך לטענתם אין כל קשר בינם לבין האיש והם לא מסייעים לו. ב-2001 שללו רשויות איי הבהמה את כל רישיונות הבנקאות של ״אל תקווא״, בעקבות חוק חדש שנחקק שם ואשר נושאו היה איסור הלבנת הון. בעקבות החוק נדרש הבנק לפתוח סניף באופן פיזי במדינה, אך הבנק סירב לכך.[5] מאוחר יותר באותה שנה נערכה פשיטה על סניפי הבנק שבשווייץ וליכטנשטיין, וכן על ביתם של יוסוף נאדה, אחמד הובר, ומנהל נוסף של הבנק. רשויות החוק פשטו על המקומות משום שהבנק נכנס אל רשימת מממני הטרור שנוצרה תחת ממשל ג'ורג בוש. ממצא מפליל שנמצא בביתו של נאדה היה מסמך שנכתב תחת הכותרת "המיזם"[6] ועניינו היה השלטת משטר האל בכל העולם, על ידי יצירת מסגרות דתיות, השכלתיות, ומוסדות צדקה ברחבי העולם המערבי. המסמך גם מעודד את קוראיו להתעסק בהבנת מוקדי הכוח המקומיים וברחבי העולם של הקורא, והיכולת להשפיע עליהם, וכן בטיפוח שנאה בכל דבר הקשור ליהודים. נאדה טען כי אינו יודע מי כתב את המסמך או כיצד הגיע לביתו.

ירדן האשימה את הבנק במתן סיוע כלכלי לארגוניהם של קאדר אבו גושאר ואבו מוסעב א-זרקאווי, אשר ביצעו פעולות טרור בעת "חגיגות המילניום" בירדן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]