הלבנת הון
הלבנת הון היא ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה – בעבירות מקור (כגון סחר בסמים, סחיטה, ניהול וארגון הימורים בלתי חוקיים, שוחד, סחר בנשק, סחר בבני אדם וכדומה), וזאת במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, או את מיקומו, להטמיע ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש חוזר. בדרך זו ניתן להפוך "הון שחור", שהוא כסף שמקורו בעבירות חמורות, לכסף לגיטימי. בהתאם לחוק איסור הלבנת הון והצווים מכוחו, הלבנת הון היא עבירה פלילית.
כיום מוסדר תחום איסור הלבנת הון בצורה גלובלית, תוך שיתוף פעולה קפדני בין הרשויות בכל העולם, ועל רקע הדרישות שקבע הארגון הבין-לאומי FATF – Financial Action Task Force שבו שותפה גם מדינת ישראל.
הלבנת הון עלולה לפגוע ביציבות של כלכלת מדינות רבות, יציבות המשטר, סיכונים לסקטור הפיננסי, פגיעה בשוק החופשי, וכן עלולה לגרום ללחץ בין-לאומי על העסקים במדינה, ופגיעה במוניטין של המדינה.
המאבק בהלבנת הון מהווה אמצעי להקטנת המוטיבציה של העבריין לבצע עבירות ומאפשר פעולה נגד ראשי הפשיעה החמורה.
נהוג לזהות בהלבנת הון שלושה שלבים:
- שלב ההשמה Placement – השלב בו מוחדר הכסף אל תוך המערכת הפיננסית.
- שלב הריבוד Layering – השלב בו נעשות פעולות לטשטוש מקורו של הכסף.
- שלב ההטמעה Integration – השלב בו נמשך הכסף בצורתו החדשה, ה"מולבנת", על מנת לשמש את העבריין לניהול אורח חיים נורמטיבי.
תחומי הפשיעה העיקריים הם לצורכי ארגוני פשיעה, שוחד ושחיתות, זיוף ומרמה, מימון טרור, הימורים, סחר בסמים, ואלימות.
דפוסי הלבנת הון העיקריים הם שימוש במזומן, העברות בין-לאומיות, שימוש בנותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים), ושימוש בחברות קש. כמו כן, שימוש בנדל"ן, הלוואות, ובעמותות וגמ"חים.
מהותה של הלבנת הון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הביטוי "הלבנת הון" התפתח כנראה בתקופת האיסור על מכירת משקאות חריפים בארצות הברית (1919–1933). בעקבות הסחר הלא חוקי הרב שהתנהל באותה תקופה, פותחו שיטות רבות במטרה להסוות את כספי הרווחים מהסחר האסור במשקאות החריפים. שיטה אחת הייתה הימורים חוקיים במכונות מזל וייחוס ההון לזכייה בהימורים. עוד עסק שנוצל למטרה זו היה מכבסות, ומשם מקור הביטוי באנגלית Money Laundering – "כיבוס כסף".
בנקים מסחריים, כגופים המשמשים מטבעם להעברת כספים בהיקף נרחב, חשופים לשיתוף פעולה עם הלבנת הון בידיעה ובאי-ידיעה. בניסיון להילחם בהלבנת הון, נקבע בארצות הברית שעסקה או הפקדה של מזומנים בסכום הגבוה מ-10,000 דולר חייבת להיות מדווחת ל"רשת אכיפת הפשעים הכלכליים" (FinCEN), כמו גם כל פעולה פיננסית חשודה אחרת. כתוצאה מהפיקוח הנוקשה על הפקדת מזומנים בסכום גבוה, נגרם קושי מסוים בפעולתם של עסקים כשרים, היות שמתעורר חשד ונדרשות אסמכתאות בעת הפקדת מזומן בסכומים גבוהים, וביצוע העברות בנקאיות.
הלבנת הון היא ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה, במטרה להטמיע אותו בתוך רכוש חוקי, לרבות באמצעות שימוש במערכת הפיננסית. זאת, כדי שלא ניתן יהיה לזהות את מקור הרכוש, מיקומו וזהות בעלי הזכויות בו. רכוש שמקורו בפשיעה הוא רכוש שמקורו בעבירות המכונות "עבירות מקור", כגון: סחר בסמים, עבירות מס חמורות, סחיטה, רצח, ניהול וארגון הימורים בלתי חוקיים, מעילות וגניבות, שוחד, סחר בלתי חוקי בנשק וסחר בבני אדם. בספרות מקובל לראות בהלבנת הון תהליך תלת-שלבי הכולל את השלבים הבאים:
- שלב ההשמה – החדרת כסף שמקורו בפשיעה לתוך המערכת הפיננסית.
- שלב הריבוד – ביצוע פעולות לטשטוש מקור הכסף, לרבות שימוש בטכניקות ניתוק קשר והסוואה.
- שלב ההטמעה – משיכת הכסף בצורתו החדשה, "המולבנת", כדי לשמש את העבריין לניהול אורח חייו, המגיע לעיתים כדי תפיסת עמדות מפתח והשפעה במשק, כאשר העבריין מציג מקור לגיטימי לכאורה, לכספים.
אין הכרח שבהליך הלבנת הון יבוצעו כל השלבים. למשל, כספים מעבירות המקור יכולים להתקבל בתוך המערכת הפיננסית כך שאין צורך לבצע את שלב ההשמה. כמו כן, בשלבי ההלבנה יכולים להיות מעורבים גורמים נוספים לעבריין עצמו (Self-Launderer), כגון גורמים בעלי ידע מקצועי או היכרות רבה עם עולם הפיננסים ומשטר איסור הלבנת הון, אשר מסייעים לעבריין באופן מודע להלבין את כספיו – בשפה המקצועית גורמים אלו נקראים מלביני הון מקצועיים (Professional Money-Launderer).[1]
דרכים להלבנת הון
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטות הלבנת הון הן רבות ומגוונות, והולכות ונעשות מתוחכמות יותר. המשותף לרובן הוא ניצול היעילות, המחשוב והגלובליזציה של המערכות הפיננסיות העולמיות, לשם החדרת כספים והעברתם ממקום למקום תוך הסוואת מקור הכספים וזהות בעלי הזכויות בהם.
שיטה נפוצה להלבנת הון היא העברת הכסף לגורם ביניים, שמטפל כדרך שגרה בכמות גדולה של כסף מזומן (לדוגמה חנות מכולת). גורם הביניים יפקיד כסף זה לחשבונו ביחד עם סכום שמקורו בעסקים חוקיים, ויעביר את הסכום שמקורו מפוקפק לבעליו באמצעות המחאה או העברה בנקאית, בניכוי עמלה מסוימת. כך מופקד הכסף שמקורו מפוקפק באופן המסווה את מקורו ואת הנהנה ממנו, כך שמתעורר פחות חשד.
שיטה אחרת כוללת הקמתו של עסק (חברת קש), כזה שזרימת הכסף אליו לא יכולה להיות מפוקחת, והטמעת הכסף הבלתי לגיטימי בתוך מנגנון לגיטימי – הוא העסק – ותשלום מיסים בגין הרווחים שנוצרו.
הצגת הכסף השחור ככסף שהושג מרווחי הימורים היא דרך נוספת להציג סכומי כסף גדולים כאילו הושגו בדרך כשרה.
בעקבות מחקר שהתפרסם ב-2013 באו"ם על פשיעה ושימוש בסמים,[2] נמצאה שיטה חדשה להלבנת הון. בשיטה זו, השתמשו בשירות המרת מטבעות שהמיר דולרים למטבעות דיגיטליים ושמו ליברטי ריזרב (Liberty Reserve). בשירות זה ניתן היה להמיר למטבע דיגיטלי (קריפטוגרפי[3]) ובחזרה לדולרים באנונימיות מוחלטת. במאי 2013, גופים ממשלתיים בארצות הברית התערבו וגרמו לסגירת ליברטי ריזרב תוך מתן אשמה לבעליו ולעוד מעורבים על הלבנת הון.
הלבנת הון היא תהליך שבו כסף שמקורו בפעילות בלתי חוקית (כגון סחר בסמים, שוחד, שוד, זיוף, הונאה, מימון טרור ועוד) מוסווה כך שייראה כאילו הוא הגיע ממקורות לגיטימיים. מטרת התהליך להסוות את מקור הכסף האמיתי ולאפשר לעבריינים להשתמש בו מבלי לעורר חשד. תהליך הלבנת ההון מתבצע בדרך כלל בשלושה שלבים עיקריים:[4][5][6]
- השמה (Placement): בשלב זה, הכסף שהושג באופן בלתי חוקי מוכנס למערכת הפיננסית. זה יכול להתבצע בדרכים שונות, כגון:
- הפקדת סכומי כסף קטנים: הפקדת סכומים קטנים במגוון חשבונות בנק שונים, כדי להימנע מחובות דיווח על סכומים גדולים.
- רכישת מכשירים פיננסיים: רכישת המחאות נוסעים, כרטיסי אשראי נטענים או מטבעות וירטואליים (קריפטו).
- הברחת מזומנים: הברחת מזומנים מעבר לגבולות המדינה.
- שימוש בעסקים עם תזרים מזומנים גבוה: העברת כספים דרך עסקים לגיטימיים שבהם יש תזרים מזומנים גדול וקשה לפקח עליו, כגון מסעדות, בתי קפה, חנויות קמעונאיות או בתי קזינו.
- ריבוד (Layering): לאחר שהכסף נכנס למערכת הפיננסית, מלביני ההון מנסים לטשטש את מקורו על ידי ביצוע סדרה של עסקאות מורכבות ומסועפות, שמטרתן לנתק את הקשר בין הכסף למקורו הבלתי חוקי. שיטות נפוצות בשלב זה כוללות:
- העברות כספים בינלאומיות: העברת כספים בין חשבונות בנקים במדינות שונות, במיוחד במקלטי מס.
- הקמת חברות קש (Shell Companies): הקמת חברות פיקטיביות או חברות בעלות פעילות עסקית לגיטימית לכאורה, דרכן מועברים הכספים. כמו אחוזי בעלות על מעון יום, טיפוח כלבים, מכון פוליגרף או בית עסק אחר.
- עסקאות "הלוואה" בדויות: יצירת חוזי הלוואה פיקטיביים בין גורמים שונים, כדי להציג את הכסף כהחזר הלוואה לגיטימית.
- קנייה ומכירה של נכסי ערך: רכישת נכסים שניתן לבצע מניפולציה על שוויים, כמו מקרקעין, יהלומים, זהב או חפצי אמנות, ומכירתם מחדש.
- ניפוח רווחי הון: דיווח על רווחי הון גבוהים יותר מהאמיתי לרשויות המס.
- שימוש בחלפנות כספים: המרת כספים בין מטבעות שונים באמצעות חלפני כספים, לעיתים קרובות ללא תיעוד מספק.
- פעילות סחר בינלאומית (יבוא ויצוא): הנפקת חשבוניות מזויפות או בשערוך מנופח של סחורות ושירותים.
- הטמעה (Integration): זהו השלב הסופי, שבו הכסף "המולבן" חוזר למערכת הכלכלית ככסף לגיטימי לחלוטין. בשלב זה, העבריינים יכולים להשתמש בכסף לצורך השקעות, רכישת נכסים, או למימון אורח חיים ראוותני, מבלי לעורר חשד לגבי מקורו. דוגמאות:
- השקעות בנדל"ן: רכישת נכסי נדל"ן יקרים, שמהווים השקעה לגיטימית.
- תביעת ביטוח: בשיתוף גורמים פנימיים.
- ביצוע רכישות בחו"ל: עם הכספים בתמורה למיטלטלין, תוך טשטוש עקבות למחיר המוצרים ואפשרות מקורם/קיומם.
- השקעות בעסקים לגיטימיים: השקעת הכספים בחברות עתירות ממון עסקי, כמו חברות קבלנות או ביטוח.
- הצגת הכספים כרווחי הימורים לגיטימיים.
- הפקדת הכספים בחשבון בנק לאחר שבוצעו פעולות טשטוש רבות.
המאבק נגד הלבנת הון בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
הכנת החקיקה נגד הלבנת הון בישראל הייתה ממושכת ומלאה תהפוכות. בסופו של דבר, חוק איסור הלבנת הון אושר על ידי הכנסת באוגוסט 2000, כ-7 שנים לאחר תחילת העבודה עליו במשרד המשפטים.[7]
הממשל האמריקאי וארגונים בין-לאומיים גילו מעורבות עמוקה ומילאו תפקיד מכריע בכל שלבי החקיקה של החוק, תוך הפעלת מכבש לחצים דיפלומטיים וכלכליים כלפי מדינת ישראל. במקביל ללחצים מבחוץ, תהליך העיצוב והחקיקה של החוק אופיין בעימותים ומחלוקות שהתנהלו בין משרד המשפטים שקידם את הצעת החוק לבין משרדי ממשלה וארגונים מדינתיים אחרים. גם מספר קבוצות אינטרס, בראשות הבנקים, ניהלו מאבקים גלויים וסמויים נגד השלמת החקיקה.[8]
בעקבות חקיקת חוק איסור הלבנת הון ועל-פי הוראותיו, הוקמה בינואר 2002, במסגרת משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון. בסוף 2004 תוקן החוק ושמה הוסב לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
יישום האיסור בהלבנת הון בישראל הוא בתחומים אחדים:
- בבנקאות – עקב מורכבות הנושא הוקמו בבנקים יחידות ליישום הציות בבנקאות. מהבנקים נדרשו דיווחים אשר מעצם מהותם הוא אוטומטי ולשם כך לא נדרש מאמץ מיוחד, די היה בפעולה של עיבוד נתונים ודיווחים הקשורים בשיקול דעת של הפקידים. על הבנק לדווח על מקבל השרות, ללא ידיעתו, על כל פעולה שלאור המידע המצוי ברשות התאגיד על הלקוח ובהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות סכומי הפעולה, נחזית בעיניו כבלתי רגילה או חשודה לעניין מניעת הלבנת הון ומימון טרור.
- בעת היציאה או הכניסה לתחומי מדינת ישראל קיימת חובת דיווח על כספים על מי שנכנס ארצה עם 100,000 ₪ או יותר. יוצא דופן לעניין חוק זה הוא עולה חדש, בכניסתו הראשונה לארץ, בה הוא מורשה להכניס סכום של עד 1.25 מיליון שקלים.[9] לצורך קביעת עצם הפרת חובת הדיווח אין צורך לקבוע כי ההפרה נעשתה תוך "כוונה" או "מטרה" או כל יסוד נפשי אחר. די בעצם הקביעה העובדתית שלא קוימה חובת הדווח לפי סעיף 9, כדי להקנות לוועדה את הסמכות לקבוע עיצום כספי.[10]
על פי החוק תוקן חוק הגנת הפרטיות ולפיו ניתן לקיים מאגר מידע על פי חוק איסור הלבנת הון.
פעולות חשודות של הלקוח מדווחות לרשויות ללא ידיעת הלקוח, דבר שלא מאפשר ללקוח להציג הסבר על הפעולה, ולכן הונהגו אמצעי בקרה על מנת שהדיווחים יהיו מבוססים ככל האפשר וימנע מדיווח כאשר סביר כי הפעולה תקינה. כל אחד מהבנקים מקדיש אתר הסברה לציבור בנושא חובת הציות במטרה להציג לציבור כיצד עליו לנהוג ואיך הוא עלול להיפגע.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיל בריצמן ושריג דמארי, איסור הלבנת הון, הוצאת ע.ד. ספרות משפטית, 2003.
- יעל גרוסמן ורוני בלקין, איסור הלבנת הון להלכה ולמעשה, בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט, 2006
- יאיר דגן, המדריך למניעת הלבנת הון ומימון טרור, הוצאת רונן, 2006
- גדי אשד, "המאבק בטרור בזירת המימון" משפט ועסקים י"ג, 253 (2010).
- גיורא עמיר, טלי ירון-אלדר, רועי פלר, עבירות מס ועבירות הלבנת הון, הוצאת סדן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הלבנת הון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט- אתר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
- איסור הלבנת הון, באתר של בנק ישראל
- יהודה שפר, העברות שבחוק הלבנת הון - המאבק הבינלאומי בהלבנת הון במציאות הישראלית, המשפט, מרץ 2005.
- אולג קומליק, "מעשה טלאים ופשרות": חוק איסור הלבנת הון- בין הגלובלי ללוקאלי (אורכב 28.05.2020 בארכיון Wayback Machine), המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2008
- תני גולדשטיין, משלמים בשחור? זה לא פטנט ישראלי, באתר ynet, 6 בספטמבר 2009
יאיר דגן, מניעת הלבנת הון, באתר הערוץ האקדמי- דרור מתתיהו, המלשינון של הרשות לאיסור הלבנת הון, באתר גלובס, 19 ביולי 2011
- ליאור הרמן, הלבנת הון בעולם ובישראל, הרבעון הישראלי למיסים 117 (יוני), 2002, עמ' 7–19
- דרור מתתיהו, אל תהפכו את היהלומנים לשוטרים, באתר הארץ, 3 בינואר 2007
- רו"ח עופר אלקלעי, מלביני ומשחירי הון - איך הם עושים את זה?, באתר ynet, 23 באפריל 2010
עידו אפרתי, האם ההחמרה במלחמה בהון השחור מוצדקת?, באתר TheMarker, 8 בפברואר 2013- אלה לוי-וינריב, מסע אחר ההון השחור: 10 דרכים מתוחכמות להלבנת הון, באתר גלובס, 8 באוגוסט 2013
- Committee of Experts on the Evaluation of Anti-Money Laundering Measures and the Financing of Terrorism (MONEYVAL)
- אורן חייקין "סובייקטיביות חובת הדיווח של נותני שירותי מטבע" אתר משפט ועסקים (2015).
- אולג קומליק, "מעשה טלאים ופשרות": חוק איסור הלבנת הון- בין הגלובלי ללוקאלי, המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2008.
- מאיה לדרמן ושלומית ווגמן, 2000 - חיקוק חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, "שורשים במשפט", באתר משרד המשפטים, 3 באפריל 2019
מידע על איסור הלבנת הון, באתרי בנקים ישראלים:
- איסור הלבנת הון, באתר של בנק לאומי
- איסור הלבנת הון ומניעת מימון טרור, באתר של בנק הפועלים
- הסברים על חוק איסור הלבנת הון, באתר של בנק דיסקונט בישראל
- מה היא הלבנת הון ומדוע נלחמים בה?, באתר של הבנק הבינלאומי
- איסור הלבנת הון, באתר של בנק מזרחי טפחות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ FATF, Professional Money Laundering
- ^ Richet, Jean-Loup, Laundering Money Online: a review of cybercriminals methods
- ^ מטבעות קריפטוגרפיים – נתוני שוק בזמן אמת
- ^ van Koningsveld, Jan. "Money laundering–‘You don’t see it, until you understand it’: rethinking the stages of the money laundering process to make enforcement more effective." Research handbook on money laundering. Edward Elgar Publishing, 2013. 435-451.
- ^ bin Zul Kepli, Mohd Yazid, and Maruf Adeniyi Nasir. "Money laundering: analysis on the placement methods." Science 582 (2016): 181-194.
- ^ Teichmann, Fabian Maximilian Johannes. "Twelve methods of money laundering." Journal of money laundering control 20.2 (2017): 130-137.
- ^ מיכל אביב, מהי הלבנת הון ומהם העונשים הפליליים בגינה?, באתר דין – עורכי דין ומידע משפטי בישראל. 18/04/2017
- ^ אולג קומליק, "מעשה טלאים ופשרות": חוק איסור הלבנת הון - בין הגלובלי ללוקאלי, המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2008.
- ^ חובת דיווח על הכנסת או הוצאת כספים לישראל וממנה, אתר רשות המסים בישראל, 24 באפריל 2012
- ^ בית משפט השלום דחה ערעור על החלטת הוועדה לעיצום כספי בסך 80 אלף שקלים אתר משרד המשפטים
