בצבת הקנאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בצבת הקנאה
Leave her to Heaven
כרזת הסרט בצבת הקנאה
בימוי ג'והן שטאהל עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ויליאם באכר
תסריט ספר:
בן איימס ויליאמס
תסריט:
ג'ו סוורלינג
עריכה ג'יימס קלארק עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ג'ין טירני
קורנל ויילד
ג'ין קריין
וינסנט פרייס
מוזיקה אלפרד ניומן עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום לאון שמרוי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20
הקרנת בכורה 19 בדצמבר 1945
משך הקרנה 110 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט אפל עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 8,200,000 ‏$
פרסים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בצבת הקנאהאנגלית: Leave Her to Heaven) הוא סרט אפל אמריקאי משנת 1945 המבוסס על רב המכר של בן איימס ויליאמס שתורגם גם לעברית והוצג בארץ בשם "בצבת הקנאה".

העלילה נפרשת בצורת פלשבק ומתארת אישה פאם פאטאל (ג'ין טירני) המבצעת פשעים על רקע של קנאה ללא גבולות לבעלה.

הסרט זכה בפרס אוסקר לצילום הטוב ביותר.

גין טירני הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. זה היה הסרט המצליח ביותר של "פוקס המאה ה-20" בשנות ה-40. הבמאי מרטין סקורסזה ציין אותו כאחד הסרטים האהובים עליו בכל הזמנים ואת טירני כאחת השחקניות הכי לא מוערכות כראוי של "תקופת הזהב" של הוליווד (סוף שנות ה-20 עד תחילת שנות ה-60).

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסופר ריצ'רד הרלנד (קורנל ויילד) חוזר לאחוזתו הנמצאת על אי בודד בשם Back of the Moon לאחר שהיה שנתיים בבית סוהר. בדרך הוא נפגש עם ידידו ועורך דינו, גלן רובי (ריי קולינס) המספר את כל הפרשה שהביאה את ריצ'רד לכלא.

ריצ'רד פוגש ברכבת נוסעת יפהפייה הקוראת בספרו. בשיחה אתה מתברר ששמה הוא הלן ברנט (ג'ין טירני) והיא נוסעת עם אמה ואחותה החורגת רות (ג'ין קריין) לאחוזתו של רובי שגם ריצ'רד מוזמן לשם.

הלן מתאהבת בריצ'רד ורוצה שיהיה שייך רק לה ושום דבר לא יחצוץ ביניהם. היא מאורסת לראסל קווינטון (וינסנט פרייס), עורך דין אמיד מבוסטון העומד להתמנות לתובע מחוזי, אך היא זורקת אותו ומבקשת מריצ'רד להינשא לה והוא מסכים. לאחר הנישואים הם עוברים להתגורר באחוזתו המבודדת על האי. כאשר ריצ'רד רוצה לגרום לה הפתעה ומביא למקום את בני משפחתה היא כועסת וגורמת להם להסתלק.

לאחר הנישואים מתחיל להתברר אופייה השטני של הלן. היא רוצה לשלוט בריצ'רד, שיהיה שייך לה ושום דבר לא יחצוץ ביניהם.

לריצ'רד יש אח צעיר בשם דני שהפך לנכה בעקבות שיתוק ילדים. ריצ'רד מסור לאחיו ומביא אותו לביתו. הלן מקבלת את דני בחיבה ומשקיעה בו באימוני הליכה ושחייה אך בליבה היא מבקשת להיפטר ממנו כדי שכל תשומת לבו של ריצ'רד תופנה אליה.

באחד הימים כאשר ריצ'רד בבית שקוע בכתיבת ספרו, היא יוצאת בסירת משוטים עם דני לאגם. בלב האגם היא מציעה לדני לשחות לעבר החוף ואם יתעייף היא תאסוף אותו. דני מתחיל לשחות ומתעייף. הוא צועק להלן שתאסוף אותו אבל היא מרכיבה משקפי שמש ולא עושה עושה דבר עד שהוא נעלם במים רק שהיא רואה את ריצ'רד מתקרב היא צועקת וקופצת למים כדי "להציל" אותו.

לריצ'רד היא מספרת שזו הייתה תאונה אך ריצ'רד מקבל זאת בספק ויחסו אליה מתקרר. היא מתייעצת עם רות וזו מייעצת לה להיכנס להריון כדי להחיות את נישואיה.

יחסו של ריצ'רד לא משתנה הרבה. הלן מסתכלת בראי ורואה איך גופה משתנה בהריון. היא מחליטה שהתינוק יחצוץ בינה לבין ריצ'רד, מפילה עצמה בכוונה על המדרגות וגורם למות העובר.

כעת חושדת הלן באחותה החורגת כי היא וריצ'רד מאוהבים. היא רואה שריצ'רד הקדיש את ספרו האחרון "לנערה עם המעדר" ובטוחה שהכוונה לרות שאהבה לעבוד בגננות. רות מטיחה בה על הצרות שהביאה על המשפחה. ריצ'רד שומע זאת ומתחיל בוויכוח סוער עם הלן שבסודו היא מודה שהיא אחראית למות דני והעובר שלהם. ריצ'רד מחליט לעזוב את הבית.

הלן מתכננת את נקמתה הסופית. היא מוסיפה ארסן לסוכר וכותבת מכתב לתובע המחוזי שהיה ארוסה לשעבר ובו היא מאשימה את רות כאחת שרוצה לחסל אותה. ריצ'רד מוזעק משדה התעופה ומוצא אותה גוססת.

במשפט מטיח התובע קווינטון כי רות הייתה מאוהבת בריצ'רד ולכן רצחה על ידי הרעלה את אחותה. רות מתעלפת במשפט וריצ'רד מעיד כי אכן הוא מאוהב ברות וכי הלן הייתה מפלצת, הרגה את אחיו ואת העובר והרעילה את עצמה תוך כדי שהיה מפלילה את רות.

המושבעים מזכים את רות אך ריצ'רד נשלח למאסר של שנתיים בהאשמה כי ידע על הרצח של דני ולא דיווח זאת לחוקרים.

לאחר שחרורו מגיע ריצ'רד בסירה לאחוזתו שם ממתינה לו רות בזרועות פתוחות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בצבת הקנאה בוויקישיתוף