ברברה סטרוצי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברברה סטרוצי
Barbara Strozzi
לידה 6 באוגוסט 1619
ונציה, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בנובמבר 1677 (בגיל 58)
פדובה, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת סנט'אנטוניו בפדובה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1644 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Accademia degli Unisoni עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת איטלקית, ונטית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה לאוטה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברברה סטרוצי (נקראה גם ברברה ואלה, באיטלקית: Barbara Strozzi; הוטבלה 6 באוגוסט 1619, בוונציה11 בנובמבר 1677, בפדובה), הייתה זמרת בארוק ומלחינה איטלקייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטרוצי הייתה בתו המאומצת, וקרוב לוודאי בתו הבלתי חוקית, של ג'וליו סטרוצי, ממשפחת סטרוצי הפלורנטינית, משפחה אצילה ומפורסמת בעושרה ובפועלה התרבותי מן המאה ה-14. ג'וליו שילב אותה בסדרת קבוצות הדיון, או אקדמיות, שלו, בעיקר ב-Accademia degli Unisoni שם התבקשה הן לשיר והן לתרום לשיחה. היא למדה אצל המלחין פרנצ'סקו קאוואלי. אחרי מות אביה, נאלצה כנראה סטרוצי לפרנס את עצמה באמצעות יצירותיה המוזיקליות, סברה הגיונית לאור המספר הרב של פטרונים נשואי פנים, ביניהם פרדיננד השני מאוסטריה וסופיה, דוכסית ברונשוויק ולינבורג, שלהם הקדישה את יצירותיה.

הרוב המוחלט של יצירותיה נכתב לקול סופרן וקונטינואו, כנראה למילות שירה שלה. חיבוריה נטועים היטב במסורת ה"סקונדה פראטיקה", שהודגמה ביצירותיו של קלאודיו מונטוורדי, אבל ליצירות שלה יש דגש לירי יותר, המתבסס על יתרונות הקול עצמו. רבים מן הטקסטים ליצירותיה נכתבו על ידי אביה, ג'וליו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברברה סטרוצי בוויקישיתוף