ונטית (שפה רומאנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ונטית (רומאנית) (Veneto)
מדינות בהן מדוברת: צפון מזרח איטליה, קרואטיה, סלובניה, ברזיל, מקסיקו, רומניה
אזורים בהם מדוברת: אין
סך כל הדוברים: כ-2,300,000 (2000)
דוברי שפת אם: ?
כתב:
סיווג משפחתי: הודו אירופאית

 איטלית
  רומאנית
   רומאנית מערבית
    ענף מערבי
     שפות גאלו-איבריות
      שפות גאלו-רומאניות
       שפות גאלו-איטליות
        ונטית

מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: אין
גוף מפקח: אין
ראו גם: שפהרשימת שפות

ונטית (וונטית Vèneto או Łéngua vèneta; איטלקית Veneto) היא שפה המדוברת בפי כ-2,200,000 איש בצפון איטליה, בעיקר במחוז ונטו, ובפי כ-100,000 דוברים נוספים בסלובניה ובקרואטיה[1]. למרות השוני המשמעותי ביניהן, נחשבת הוונטית פעמים רבות לניב של איטלקית.

הוונטית היא שפה שונה מהשפה הוונטית שדוברה בוונטו לפני 2000 שנה ואשר אינה קשורה אליה. בנוסף יש להבחין בין ונטית לבין ניב השפה האיטלקית המדובר בוונטו, שנותר בגדר ניב של איטלקית אף שהושפע רבות מהוונטית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאה של הוונטית מלטינית וולגארית (עממית), וככל הנראה הושפעה מלשון שדוברה באזור קודם לכן (Substratum), אולי הוונטית האיטלית, ומשפות גרמאניות שהובאו על ידי שבטים גרמאניים כמו הגותים והלומברדים במאה ה-5. הכתבים הראשונים בוונטית הם מהמאה ה-13 ולשפה נודע מעמד יוקרתי בתקופת רפובליקת ונציה, אז שימשה כשפה רשמית ברפובליקה וכלינגואה פרנקה ברחבי הים התיכון.

"כאן מדברים גם ונטית"

בשפה נכתבו מחזות של הקומדיה דל'ארטה, שירה ואפילו האיליאדה תורגמה לוונטית. למרות זאת, הוונטית הכתובה הלכה ונסוגה מפני הניב הטוסקני ומפני שפות רומאניות אחרות. עם חלוקתה של רפובליקת ונציה בסוף המאה ה-18, חדלה הוונטית בהדרגה מלשמש כשפה רשמית, ועם איחוד איטליה במאה ה-19 הונהג הניב הטוסקני כבסיס לאיטלקית המודרנית. מאז נמצאת הוונטית בנסיגה מתמדת וכל דובריה באיטליה דוברים גם איטלקית. מאידך, מהגרים מוונטו במחצית השנייה של המאה ה-19 הקימו קהילות דוברות ונטית בדרום אמריקה וברומניה. ב-28 במרץ 2007 הכירה האסיפה האזורית של מחוז ונטו בוונטית כשפת המחוז, עם קבלת חוק "החסות והשימור של השפה והתרבות הוונטית" (Tutela e valorizzazione della lingua e della cultura veneta).

שפות איטליה - ונטית בסגול למעלה
שלט רחוב המשתמש במילה הוונטית ל"רחוב" (Calle) ולא במילה המקבילה באיטלקית (Via)

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונטית מדוברת בעיקר במחוזות ונטו ופריולי-ונציה ג'וליה בצפון-מזרח איטליה וכן באיסטריה, ובחופי מפרץ קוורנר ודאלמטיה בסלובניה ובקרואטיה. קהילות קטנות יותר מצויות ברחבי איטליה גם במחוזות לאציו, לומברדיה, אמיליה-רומאניה ובטרנטינו. מחוץ לדרום אירופה יש קהילות דוברות ונטית בעיר טולצ'אה (Tulcea) ברומניה, במקסיקו ובמדינות ריו גראנדי דו סול וסנטה קטרינה בברזיל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]