ברווז צהוב-מצח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןברווז צהוב-מצח
Wigeon (Anas penelope) (2).jpg
ברווזים צהובי-מצח, הזכר מלפנים הנקבה מאחור
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: אווזאים
משפחה: ברווזיים
תת־משפחה: ברווזים מצויים
סוג: ברווז
מין: ברווז צהוב-מצח
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Anas penelope
ליניאוס, 1758
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נקבת הברווז

ברווז צהוב-מצח (שם מדעי: Anas penelope) הוא ברווז בינוני בגודלו, בעל ראש עגלגל וצוואר קצר בצבע חום ומצח צהבהב. מוטת כנפיו היא כ-80 סנטימטר, ואורך גופו הוא כ-50 סנטימטר. הוא נפוץ בעיקר בצפון אירופה ואסיה. בישראל הוא מצוי בחורף בצפון ובמרכז. לברווז יכולת תעופה מהירה וצלילה נמוכה. הוא ניזון מאוכל צמחוני, בעיקר מירק טרי.

תיאור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברווז צהוב-מצח בעל צוואר קצר, ראש גדול ומעוגל ומקור קצרצר. לזכר יש ראש וצוואר בצבע החום ומצח צהבהב, החלקים האחוריים שחורים ושאר הגוף אפור. אצל הנקבה הבטן לבנה, צידי הגוף והצוואר חומים ושאר חלקי הגוף אפורים.[1][2]

תפוצה ואזורי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברווז צהוב-מצח דוגר באגמים רדודים, בביצות יער ונופי ביצות, בברכות, במאגרי מים, מקווי מים גם בדרגת מליחות גבוהה ולעתים בשדות פתוחים. תפוצתו של ברווז צהוב-מצח היא בצפון אירופה ואסיה, בעיקר בצפון רוסיה- שם הוא דוגר בביצות יער, על גדות אגמים

ובבריכות בטונדרה.[2][3][4]

תפוצה בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברווז צהוב-מצח מצוי בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה ונוהג להופיע בעיקר בעונת החורף. חודשי הימצאותו בארץ הם מאוקטובר או נובמבר, עד לתחילת מרץ, אם ישנו עיכוב בנדידתם של הברווזים, הם יכולים להימצא בארץ עד סוף אפריל. ריכוזים קבועים של ברווז צהוב-מצח בחורף הם במאגרי הגולן ובאגמון החולה.[2][3][5]

מבנה הגוף/מאפיינים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידותיו של ברווז צהוב-מצח הן: אורך גופו בממוצע 42 עד 50 סנטימטר, מוטת כנפיים בין 71 סנטימטר ל-80 סנטימטר. משקלו של ברווז צהוב-מצח אצל הזכר הוא כ-763 גרם בממוצע ואצל הנקבה 684 גרם בממוצע. מבנה גופו הוא בינוני ביחס לשאר הברווזים, הוא בעל ראש מעוגל וגדול יחסית, מקור קטן וזנב מחודד.[1]

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברווז צהוב-מצח עף בלהקות קטנות ושוהה בנפרד ממינים אחרים של ברווזים. בעת התעופה יש לו סימנים מאוד בולטים, צווארו הדק וכנפיו החיצוניות משוכים לאחור, הבטן הלבנה והזנב המחודד בולטים לעין. בנוסף, בעת שחייה צלילתו נמוכה וצווארו אסוף על גבו. ברווז צהוב-מצח הוא ברווז חששן, הממהר לצאת מפני המים ולחתור בכנפיו במהירות בעת סכנה. נוסף על כך, הזכר משמיע קולות שריקה הנשמעים למרחק.[1][5]

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברווז צהוב-מצח ניזון אך ורק ממזון צמחוני: מירק טרי, פלנקטון, עשבייה ירוקה ולעתים מזרעים.[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עוזי פז ויוסי אשכול, מדריך מצולם לציפורים, הוצאה לאור: בית הוצאת כתר-ירושלים. [דרושה הבהרה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברווז צהוב-מצח בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 קיליאן מולראני, לארס סוונסון, דן צטרסטרוס ופיטר ג'. גרנט, הציפורים-המדריך השלם לציפוריי אירופה וישראל, הקיבוץ המאוחד
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 ברווז צהוב-מצח | אווזאים | ציפורים בישראל, אתר הצפרות הישראלי
  3. ^ 3.0 3.1 היינצל, פיטר ופרסלאו, הציפורים-מגדיר שדה שלם-ציפוריי אירופה והמזרח התיכון, .
  4. ^ 4.0 4.1 אוזאיים - ברווז צהוב-מצח, תצפית סיורי צפרות- מגדיר ציפורי ארץ ישראל
  5. ^ 5.0 5.1 דיוויד מ. קוטרידג' וריצ'רד פורטר, ציפורי ישראל והמזרח התיכון, .