לדלג לתוכן

מחוז הצפון

מחוז הצפון (מחוז)
הרים בגליל העליון
הרים בגליל העליון
מדינה ישראלישראל ישראל
נפות במחוז 5
ערים במחוז 17
בירת המחוז נוף הגליל
העיר הגדולה נצרת
על שם צפון עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 4,473 קמ"ר (דירוג: 3)
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 1,571,100 (דירוג: 2, 2023)
 ‑ צפיפות 351 נפש לקמ"ר (דירוג: 5, 2023)
קואורדינטות 32°50′00″N 35°20′00″E / 32.833333333333°N 35.333333333333°E / 32.833333333333; 35.333333333333 

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםסעודיהירדןלבנוןסוריהמחוז תל אביבמחוז חיפהמחוז המרכזמחוז הדרוםמחוז ירושליםמחוז יהודה ושומרוןרצועת עזהמחוז הצפון
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לחצו כדי להקטין חזרה
עכונהריהאילוןיחיעםכרמיאלשפרעםהרי נצרתעמק יזרעאליקנעםרמות מנשהעמק חרודרמת כוכבעמק בית שאןהכנרתהגליל התחתוןהגליל העליוןחצורצפתעמק החולההר חרמוןנפת עכונפת יזרעאלנפת כנרתנפת כנרתנפת גולןנפת צפת
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

חלוקת מחוז הצפון לנפות ולאזורים

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות המנהליים אליהן מחולקת מדינת ישראל לפי חלוקת משרד הפנים. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד עמק בית שאן ורמות מנשה בדרום. העיר הגדולה ביותר במחוז היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב הכנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

המחוז הוא המחוז היחיד בישראל שיהודים לא מהווים רוב באוכלוסיית המחוז.

חלוקה למחוזות משתנה בין משרדי הממשלה וגופים ממשלתיים שונים.

באפריל 1957 הועברה מועצה אזורית זבולון מהמחוז למחוז חיפה.[1]

תפוצה גאוגרפית של הקהילות האתנו-תרבותיות העיקריות במחוזות חיפה והצפון.[2]

אוכלוסיית המחוז, נכון לשנת 2018, מונה כ-1,448,100 תושבים.[3]

  • לפי חלוקה לדתות:

הצפיפות במחוז הצפון עומדת על כ-261 אנשים לקמ"ר.

נפות ואזורים טבעיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפת רמת הגולן

  1. אזור החרמון
  2. גולן צפוני
  3. גולן תיכון
  4. גולן דרומי

נפת צפת

  1. עמק החולה
  2. גליל עליון מזרחי
  3. אזור חצור

נפת עכו

  1. אזור שפרעם
  2. אזור כרמיאל
  3. אזור תרשיחא (יחיעם)
  4. אזור אילון
  5. אזור עכו (עכו ונהריה ביחד)

נפת כנרת

  1. אזור כנרת
  2. גליל תחתון מזרחי

נפת יזרעאל

  1. עמק בית שאן
  2. עמק חרוד
  3. רמת כוכב
  4. עמק יזרעאל
  5. אזור יקנעם
  6. רמות מנשה
  7. הרי נצרת-תורען

חלוקה מוניציפלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערים מועצות מקומיות מועצות אזוריות מועצות מקומיות תעשייתיות

נתוני אוכלוסייה ושטח לפי רשות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021, היו במחוז כ-1,469,424 תושבים ישראלים ב-419 יישובים.[4]

מספר שם העיר סמל מספר תושבים שטח (בדונמים) צפיפות לקמ"ר שנת הקמה שנת הכרזה כעיר
1 נצרת
77,811 14,172 5489.2 תקופת בית שני 1875
2 נהריה
60,797 13,778 4411.7 1935 1961
3 עפולה
59,509 29,170 2039.4 1925 1972
4 עכו
49,606 17,495 2835.2 מאה 15 לפנה"ס השלטון העות'מאני
5 טבריה
47,104 16,196 2908.6 20 לספירה 1877
6 כרמיאל
46,189 22,029 2096.8 1964 1984
7 שפרעם
43,100 19,582 2201.0 תקופת התנאים השלטון העות'מאני
8 נוף הגליל
42,711 32,872 1299.0 1957 1974
9 צפת
37,121 29,939 1240.0 תקופת בית שני השלטון העות'מאני
10 טמרה
35,421 29,770 1190.1 השלטון העות'מאני 1996
11 סח'נין
32,778 11,529 2842.9 התקופה הכנענית 1995
12 עראבה
26,729 8,440 3167.9 תקופת התנאים 2016
13 מגדל העמק
26,153 8,715 3000.3 1953 1988
14 יקנעם עילית
24,214 8,311 2913.6 1950 2006
15 מע'אר
23,643 20,760 1138.9 התקופה הרומית 2021
16 קריית שמונה
22,377 14,383 1555.7 1949 1974
17 מעלות-תרשיחא
22,196 9,260 2397.0 1957[5] 1996
18 בית שאן
18,659 7,387 2526.1 התקופה הכלקוליתית 1999

מועצות מקומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר שם המועצה סמל מספר תושבים שטח (בדונמים) צפיפות לקמ"ר שנת קבלת מעמד מוניציפלי
1 כפר כנא
23,734 10,057 2360.0 1968
2 ג'דיידה-מכר
21,495 9,093 2364.2 1989
3 כפר מנדא
21,118 11,029 1914.9 1964
4 יפיע
19,533 4,080 4789.0 1960
5 ריינה
19,228 10,846 1773.0 1968
6 ירכא
17,643 15,629 1128.8 1956
7 מג'ד אל-כרום
15,608 9,252 1687.0 1964
8 אכסאל
15,160 9,105 1664.5 לא ידוע
9 טורעאן
14,642 11,914 1228.8 1959
10 אבו סנאן
14,461 6,696 2159.5 1964
11 כאבול
14,461 7,277 1986.7 1976
12 עין מאהל
13,747 5,211 2638.7 1964
13 אעבלין
13,683 12,083 1132.2 1960
14 נחף
13,549 6,067 2232.6 1968
15 דייר אל-אסד
12,924 5,138 2515.4 1975
16 בית ג'ן
12,311 7,199 1709.8 1964
17 מג'דל שמס
11,408 15,382 741.6 1982
18 דבורייה
10,783 5,515 1955.3 1961
19 דייר חנא
10,587 8,917 1187.3 1975
20 כפר יאסיף
10,308 2,661 3873.7 1925
21 בועיינה-נוג'ידאת
10,132 7,160 1414.5 1980
22 ביר אל-מכסור
9,970 5,828 1711.7 1990
23 חצור הגלילית
9,778 5,457 1791.3 1956
24 כסרא-סמיע
9,121 14,156 644.2 1990
25 עילוט
8,671 3,114 2784.2 1991
26 משהד
8,657 7,205 1201.5 1960
27 בענה
8,539 3,458 2468.9 1976
28 זרזיר
8,421 4,041 2084.1 1996
29 רמת ישי
8,104 2,332 3473.8 1958
30 בסמת טבעון
8,058 3,930 2049.6 1965
31 ראמה
7,788 6,492 1199.4 1954
32 קצרין
7,611 10,889 698.9 1979
33 שעב
7,384 5,384 1371.4 1975
34 שלומי
7,125 5,854 1217.1 1960
35 טובא-זנגרייה
7,013 3,622 1936.0 1988
36 יאנוח-ג'ת
6,855 13,555 505.7 1990
37 בוקעאתא
6,755 19,540 345.8 1982
38 ג'וליס
6,660 3,998 1665.8 1967
39 חורפיש
6,583 5,030 1308.9 1967
40 שבלי - אום אל-גנם
6,278 2,887 2174.9 1984
41 פקיעין (בוקייעה)
6,035 5,568 1083.6 1958
42 עיילבון
5,802 4,902 1183.2 1973
43 כעביה-טבאש-חג'אג'רה
5,737 1,553 3694.8 1996
44 כפר ורדים
5,549 4,856 1142.7 1993
45 יבנאל
4,471 31,211 143.2 1951
46 כפר תבור
4,463 12,390 360.2 1949
47 סאג'ור
4,431 3,568 1242.4 1992
48 מזרעה
4,083 0.984 41493.9 1996
49 מסעדה
3,819 12,011 317.9 1982
50 כאוכב אבו אל-היג'א
3,719 2,731 1361.7 1984
51 כפר כמא
3,466 8,827 392.6 1950
52 מעיליא
3,286 1,629 2017.2 1957
53 ראש פינה
3,231 16,814 192.2 1949
54 פסוטה
3,224 11,052 291.7 1965
55 ג'ש (גוש חלב)
3,149 7,061 446.0 1963
56 ע'ג'ר 2,745 2,392 1147.7 1982
57 עין קנייא
2,176 5,413 401.8 1982
58 מגדל
1,980 11,628 170.3 1949
59 יסוד המעלה
1,730 11,689 148.0 1949
60 מטולה
1,654 9,340 177.1 1949

מועצות אזוריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר שם המועצה סמל מספר תושבים שטח (בקמ"ר) צפיפות (תושבים לקמ"ר) שנת קבלת מעמד מוניציפלי
1 עמק יזרעאל
40,262 332 121.3 1980
2 הגלבוע
32,231 252 127.9 1949
3 מטה אשר
31,145 216 144.2 1982
4 משגב
30,301 162 187.0 1982
5 הגליל העליון
19,694 296 66.5 1950
6 גולן
19,442 1,087 17.9 1979
7 מרום הגליל
15,968 178 89.7 1950
8 עמק המעיינות
14,479 249 58.2
9 עמק הירדן
14,433 186 77.6 1949
10 הגליל התחתון
12,781 193 66.2 1950
11 מגידו
12,253 173 70.8 1954
12 מעלה יוסף
11,398 93 122.6 1957
13 אל-בטוף
8,414 4 2103.5 2000
14 בוסתן אל מרג'
8,125 9 902.8 2000
15 מבואות החרמון
7,567 135 56.1 1981

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחוז הצפון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אליעזר ברוצקוס, קביעת הגבולות של מחוזות ונפות אדמיניסטרטיביים בשנים הראשונות של המדינה, אפיקים בגיאוגרפיה 23/24, 1988, עמ' 73–88‏, JSTOR 23698514
  2. ^ ""8. אוכלוסייה ביישובים ובאזורים סטטיסטיים, לפי דת, סוף 2019"". Central Bureau of Statistics (Israel).
  3. ^ אוכלוסייה, לפי מחוז, נפה ודת, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(הקישור אינו פעיל, 1 במרץ 2022)
  4. ^ שנתון סטטיסטי לישראל 2020, יישובים ואוכלוסייה לפי מחוז, באתר הלמ"ס
  5. ^ שנת יסוד העיר מעלות. היישוב תרשיחא נזכר כבר במאה ה-12