ברוך גופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ברוך גופר (7 ביולי 1900 - 9 באוקטובר 1972) היה קצין משטרה ומנהל גן החיות של תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופר נולד לאליעזר ושושנה בשם ברנהרד שוועפלגייסט בעיר טלומאץ' שבגליציה, כיום באוקראינה. למד בגימנסיה הממשלתית הפולנית אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בהיותו בן 14, נאלץ להתגייס ללגיון הפולני ונפצע במהלך הלחימה בחזית הרוסית. גופר שוחרר משירות, וחזר ללימודיו בגימנסיה הממשלתית-הגרמנית בווינה, שם הצטרף לתנועת הצופים הציונית שהפכה לאחר מכן לתנועת השומר הצעיר בווינה. בשנת 1918 גויס שנית, הפעם לשורות צבא אוסטריה והיה תותחן בחזית הלחימה עם רוסיה. באותה שנה גם השתתף בהגנת הרובע היהודי בעיר לבוב ונתפס על ידי צבא פולין ונידון למות, אולם הצליח להימלט.

משנסתיימה המלחמה חזר להכשרה חלוצית, ובשנת 1919 עלה לארץ ישראל והצטרף לגדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור ועבד בסלילת כבישים ובייבוש ביצות כברה. עם פרוץ המאורעות בשנת 1921 התגייס לשורות המשטרה המעולה, שם הועלה לדרגת רב-סמל ראשון.

עם סגירת המשטרה המעולה בשנת 1926, הועבר גופר כקצין למשטרה הרגילה, ובהמשך שירת מספר שנים כממונה על משטרת תל אביב. בשנת 1936 עבר לעבוד בשירות עיריית תל אביב, ובשנת 1942 החליף את מרדכי שורנשטיין כמנהל גן החיות של תל אביב, ששכן בגן הדסה, כיום גן העיר. כשהוקמה מדינת ישראל, הושאל גופר לפי בקשת מנהלת העם לתקופה של שנה למשטרת ישראל, ומונה לדרגת סגן מפקח מחוזי על מנת לארגן את משטרת מחוז חיפה[1]. בתום השנה חזר גופר לתפקידו כמנהל גן החיות של תל אביב[2].

גופר התייחס רבות לפן החינוכי-ציוני שמעניק הסיור בגן החיות לנוער העברי, וקיים לתלמידים סיורים בגן החיות. על כך כתב

[3]:

משום כך משמש גן החיות מעין מורה דרך לאהבת הטבע והחי לאדם בכלל, לנוער בפרט, ומדריך בעל ערך ללומדי תורת החיות והכרת מהלך חייהן. תועלת רבה תצמח למבקר בגן החיות בהסתכלו בחייהן ובהתנהגותן של החיות, שכן לומד הוא לראות ולהעריך שהחיות יצורים הן שגם להן זכות לחיים כגון לבני אדם.

כמו כן חיבר גופר סיפורים על תקופתו בגן החיות וספרים לילדים: גם לחיה נשמה (1946), ג'ונגל בכרך: מנהל גן חיות מעלה זכרונות (1959) ובחברת החיות (1966).

על שמו נקרא רחוב גופר בשכונת עזרא בתל אביב-יפו. נינו של גופר הוא אסף זמיר, ממייסדי וראש רשימת הצעירים "רוב העיר" וסגן ראש עיריית תל אביב-יפו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנהלת משטרת חיפה, הצופה, 25 במאי 1948
  2. ^ בין מוסדות ואישים, דבר, 22 ביולי 1949
  3. ^ תמר רותם, "הוא לא סתם קוף, הוא צבר", עיתון הארץ, 16.3.2014