לדלג לתוכן

גן החיות של תל אביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גן החיות של תל אביב
סמליל גן החיות בעיצוב סטודיו רולי
סמליל גן החיות בעיצוב סטודיו רולי
סוג גן חיות, מוזיאון
מיקום ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
תקופת הפעילות 1938–1980 (כ־42 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 25 דונם
מייסדים מרדכי שורנשטיין
מספר מינים 70
מספר פרטים 200
מדיניות מגע Hands on
בעלות עיריית תל אביב-יפו
קואורדינטות 32°04′57″N 34°46′50″E / 32.0825°N 34.7805°E / 32.0825; 34.7805
www.safari.co.il
(למפת תל אביב רגילה)
 
גן החיות של תל אביב
גן החיות של תל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מכלאת הפילים בגן החיות
כרזת פרסום לגן החיות, 1948

גן החיות של תל אביב היה גן החיות הראשון בישראל ששכן עד 1980 בתל אביב בגן הדסה (לימים "גן העיר") שבקצה המזרחי של שדרות קרן קיימת (שדרות בן-גוריון של ימינו), ליד הבריכה הלימודית של גן-הדסה ומצפון לכיכר מלכי ישראל דאז. שטחו היה קטן יחסית לגני חיות אחרים בעולם ובעלי החיים בו הוחזקו בכלובים קטנים שלא עמדו בסטנדרטים של גני חיות מודרניים. בזמנו הוא נחשב למקום ייחודי ומושך לבילויים משפחתיים. זאת בטרם נוצרה המודעות לזכויות בעלי חיים.

ראשיתו של גן החיות בחנות בעלי חיים ברחוב שינקין 15 בתל אביב שהקים הרב ד"ר מרדכי שורנשטיין, רב העיר קופנהגן[1], שעם עלותו לישראל הביא תוכים וקופים מאיטליה. בחנות נמכרו ציפורים, דגים ויונקים[2]. נקודת המשיכה העיקרית בחנות הייתה קוף, מן הסתם הקוף הראשון שראו ילדי תל אביב ואולי אף רבים מן המבוגרים בעיר. שורנשטיין נתן לחנות את השם "גן חיות". בשנת 1936 הוקצה לשורנשטיין אזור ביריד המזרח להציג את בעלי-החיים שלו ובקרו בו בתשלום כ-15,000 מבקרים[3].

אחרי שנסגר היריד, לאור ההתעניינות הרבה שגילה הציבור בחיות, העביר שורנשטיין את גן החיות שלו אל בית ברחוב הירקון 65[4], אך דיירי הרחוב לא ששו לקבל את השכנים החדשים. היו פניות לסגור את גן החיות המאולתר, בעיקר לאחר שביוזמת ראש העיר ישראל רוקח נתרמו לו זוג אריות מתנת ממשלת מצרים[5] ובהמשך גם זוג נמרים. הציבור צבא על המקום לראות את החיות, אך הסכנה לתושבי המקום גדלה והלכה, ועמה הלחץ לסגירת גן החיות.

בד בבד עם הלחץ מצד התושבים, גבר הלחץ שהפעילו חובבי החיות בתל אביב ובארץ ישראל בכלל. מועצת העירייה הקימה ועדה של דוד צבי פנקס ופנחס רוזן שבחנה את הדרך של עיריית תל אביב להבטיח את קיום גן החיות והגישה את מסקנותיה בינואר 1938[6]. ביוני 1938 הקצתה העירייה שטח של שני דונם במה שהיה אותן שנים צפון העיר, הלא-מיושב עדיין[7]. השטח נרכש מתושב כפר סומייל אברהים שוקי אפנדי[1]. גן החיות התל אביבי נפתח ב-17 בדצמבר 1938[8]. לקראת המעבר נבחרה לגן החיות הנהלה ציבורית בראשון פרופסור היינריך לווה[9]. בשנת 1940 נתגלע מחלוקת בין שורנשטיין להנהלת גן החיות[10] שהועבר לבוררות שנתנה פסק דין בנובמבר 1940[11]. הסכם סופי בין הצדדים הושג ביוני 1941[12].

בתחילת 1948 סבל גן החיות מקשיים כלכליים בגלל מלחמת העצמאות[13].

בנובמבר 1965 התרחש אירוע טרגי בגן החיות, כאשר הפיל האסיאתי "מותק" מחץ למוות את המטפל שלו[14].

מבנה ומאפיינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגן החיות היו מכלאות לצבאים ואיילים, זברות ואנטילופות. בריכה לעופות מים, כולל פלמינגו, צבים ענקיים ואקווריום עגול, שאליו ירדו בשלוש מדרגות. באגף הציפורים שוכנו עופות דורסים, תוכונים, תוכי ג'אקו אפור, קקדו, טוקנים ואחרים.

בכלובים מסיביים, מעבר לגדרות שנועדו להרחיק את הקהל מן הסורגים, הוחזקו הטיגריסים, בהם טיגריס בנגלי וטיגריס ענק שנודע בשאגותיו. בכלוב פינתי מעוגל שוכנו אריה ולביאה. לא רחוק משם נמצא כלוב הדוביםדב סורי חום ודב שחור. כמו כן באגף זה היה גם כלוב זאבים. בפינה אחרת, שכנו הקופים – בבונים ולנגורים, קופי סנאי קטנים ולמורים.

במכלאה פתוחה, גדולה ככל שהתאפשר בשטח המצומצם, נעו הפילים. הולדת פילון, דבר שהתרחש מדי פעם, היה אירוע שסחף את כל העיר ומילא את הגן במבקרים.

מלבד בעלי החיים, היה בגן החיות גם פארק שעשועים קטן לילדים ובו גלגל ענק קטן מאוד, בריכה רדודה שסירות שטות בה במעגל, קרוסלה עם סוסי עץ ומכוניות קטנות, גם הן נוסעות במעגל קבוע. גם בית קפה קטן היה שם.

הדמות המוכרת והאהובה ביותר בגן, מלבד החיות, הייתה של ג'וני המטפל. ג'וני אהב חיות, והילדים שאהבו חיות, אהבו גם את ג'וני, שהונצח עם כל גן החיות, בספר "ג'ונגל בכרך" של ברוך גופר, מנהל הגן. דמות ידועה נוספת הייתה מי שכונה "השמן מגן החיות", איש שמן ביותר שהיה שוער הכניסה, לבוש מדים כחולים וכובע מצחיה. (שמו, לפי ספרו של נתן דונביץ' "חולות שהיו לכרך", היה מגנוס ויינברג)[1].

אם בעת הקמת הגן בסוף שנות השלושים הוא היה בקצה מרוחק של העיר, בשנות החמישים הוא כבר היה במיקום מרכזי בעיר והגן הוקף בבנייני מגורים והפך למטרד סביבתי. בנוסף עלתה המודעות לרווחת בעלי החיים שהצטופפו בגן בכלובים קטנים. ביוזמתו של ראש העיר דאז שלמה להט נערכו תוכניות להעברת הגן. תחילה תוכנן להעתיק הגן ממקומו למתחם "ראש ציפור" בפארק הירקון, המרוחק יחסית משכונות מגורים[15]. לבסוף התקיים משא ומתן עם עיריית רמת גן, שהביא למיזוגו עם הספארי בפארק הלאומי ברמת גן.

ב-5 באוקטובר 1980 נסגר הגן והחיות עברו למשכנן החדש, אל כלובים מרווחים ושטחים פתוחים בספארי. מעבר גן החיות לספארי תועד לסרט קצר בשם "אין ברירה עוברים דירה" שמספר את סיפור המעבר מעיינהם של בעלי החיים, הסרט שודר ברצועת הילדים והנוער של הערוץ הראשון. על שטחו של גן החיות שנהרס הוקם ב-1988 "גן העיר" – מרכז קניות ומגדל מגורים יוקרתי.

מנהלי גן החיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
1942 – 1938 ד"ר מרדכי שורנשטיין
1972 – 1942 ברוך גופר
1980 – 1972 ד״ר משה אברם

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות הגן בשנת 1954, צלם וילי פולנדר

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גן החיות של תל אביב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד אברהם בלבן, בחזרה אל גן החיות של תל אביב, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2014
  2. ^ א. מנדלבוים, ב"גן החיות" בתל־אביב, הארץ, 15 באוקטובר 1935
  3. ^ עם החיה והעוף, דבר, 1 ביולי 1936
  4. ^ פודי ומודי, דבר, 24 בפברואר 1937
  5. ^ יום הולדת לזוג נחמד, דבר, 11 בינואר 1938
    ש. שריה, מלאה שנה ללבאי תל־אביב - "גבור" ו"תמר" מקבלים אורחים, הַבֹּקֶר, 15 בפברואר 1938
  6. ^ במועצת עירית תל־אביב, דבר, 17 בינואר 1938
  7. ^ עירית תל אביב, הצופה, 13 ביוני 1938
    מתקינים את המגרש החדש של גן החיות, הַבֹּקֶר, 31 ביולי 1938
    בישיבת מועצת עירית תל-אביב, הארץ, 15 באוגוסט 1938
  8. ^ "גן החיות" בתל אביב במקומו החדש, הארץ, 18 בדצמבר 1938
  9. ^ גן החיות - לפיקוח ציבורי, הארץ, 4 באוגוסט 1938
  10. ^ הסכסוך בגן החיות בתל אביב, דבר, 29 באוגוסט 1940
  11. ^ פסק הדין בענין גן החיות בתל־אביב, המשקיף, 14 בנובמבר 1940
  12. ^ סוף סוף הושג הסכם בין ד"ר שורנשטיין ואגודת »גן החיות», המשקיף, 18 ביוני 1941
  13. ^ שביתה בגן החיות, מעריב, 15 ביולי 1948
  14. ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1965
  15. ^ סילוק מיטרד מתל-אביב יגרום סבל לתושבי ר"ג, מעריב, 18 בינואר 1970