גן החיות של תל אביב
 | |
| סמליל גן החיות בעיצוב סטודיו רולי | |
| סוג | גן חיות, מוזיאון |
|---|---|
| מיקום |
 תל אביב-יפו, ישראל |
| תקופת הפעילות |
1938–1980 (כ־42 שנים)  |
| שטח | 25 דונם |
| מייסדים | מרדכי שורנשטיין |
| מספר מינים | 70 |
| מספר פרטים | 200 |
| מדיניות מגע | Hands on |
| בעלות | עיריית תל אביב-יפו |
| קואורדינטות | 32°04′57″N 34°46′50″E / 32.0825°N 34.7805°E |
|
www | |
|
(למפת תל אביב רגילה)   גן החיות של תל אביב  | |
  | |
גן החיות של תל אביב היה גן החיות הראשון בישראל ששכן עד 1980 בתל אביב בגן הדסה (לימים "גן העיר") שבקצה המזרחי של שדרות קרן קיימת (שדרות בן-גוריון של ימינו), ליד הבריכה הלימודית של גן-הדסה ומצפון לכיכר מלכי ישראל דאז. שטחו היה קטן יחסית לגני חיות אחרים בעולם ובעלי החיים בו הוחזקו בכלובים קטנים שלא עמדו בסטנדרטים של גני חיות מודרניים. בזמנו הוא נחשב למקום ייחודי ומושך לבילויים משפחתיים. זאת בטרם נוצרה המודעות לזכויות בעלי חיים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתו של גן החיות בחנות בעלי חיים ברחוב שינקין 15 בתל אביב שהקים הרב ד"ר מרדכי שורנשטיין, רב העיר קופנהגן[1], שעם עלותו לישראל הביא תוכים וקופים מאיטליה. בחנות נמכרו ציפורים, דגים ויונקים[2]. נקודת המשיכה העיקרית בחנות הייתה קוף, מן הסתם הקוף הראשון שראו ילדי תל אביב ואולי אף רבים מן המבוגרים בעיר. שורנשטיין נתן לחנות את השם "גן חיות". בשנת 1936 הוקצה לשורנשטיין אזור ביריד המזרח להציג את בעלי-החיים שלו ובקרו בו בתשלום כ-15,000 מבקרים[3].
אחרי שנסגר היריד, לאור ההתעניינות הרבה שגילה הציבור בחיות, העביר שורנשטיין את גן החיות שלו אל בית ברחוב הירקון 65[4], אך דיירי הרחוב לא ששו לקבל את השכנים החדשים. היו פניות לסגור את גן החיות המאולתר, בעיקר לאחר שביוזמת ראש העיר ישראל רוקח נתרמו לו זוג אריות מתנת ממשלת מצרים[5] ובהמשך גם זוג נמרים. הציבור צבא על המקום לראות את החיות, אך הסכנה לתושבי המקום גדלה והלכה, ועמה הלחץ לסגירת גן החיות.
בד בבד עם הלחץ מצד התושבים, גבר הלחץ שהפעילו חובבי החיות בתל אביב ובארץ ישראל בכלל. מועצת העירייה הקימה ועדה של דוד צבי פנקס ופנחס רוזן שבחנה את הדרך של עיריית תל אביב להבטיח את קיום גן החיות והגישה את מסקנותיה בינואר 1938[6]. ביוני 1938 הקצתה העירייה שטח של שני דונם במה שהיה אותן שנים צפון העיר, הלא-מיושב עדיין[7]. השטח נרכש מתושב כפר סומייל אברהים שוקי אפנדי[1]. גן החיות התל אביבי נפתח ב-17 בדצמבר 1938[8]. לקראת המעבר נבחרה לגן החיות הנהלה ציבורית בראשון פרופסור היינריך לווה[9]. בשנת 1940 נתגלע מחלוקת בין שורנשטיין להנהלת גן החיות[10] שהועבר לבוררות שנתנה פסק דין בנובמבר 1940[11]. הסכם סופי בין הצדדים הושג ביוני 1941[12].
בתחילת 1948 סבל גן החיות מקשיים כלכליים בגלל מלחמת העצמאות[13].
בנובמבר 1965 התרחש אירוע טרגי בגן החיות, כאשר הפיל האסיאתי "מותק" מחץ למוות את המטפל שלו[14].
מבנה ומאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגן החיות היו מכלאות לצבאים ואיילים, זברות ואנטילופות. בריכה לעופות מים, כולל פלמינגו, צבים ענקיים ואקווריום עגול, שאליו ירדו בשלוש מדרגות. באגף הציפורים שוכנו עופות דורסים, תוכונים, תוכי ג'אקו אפור, קקדו, טוקנים ואחרים.
בכלובים מסיביים, מעבר לגדרות שנועדו להרחיק את הקהל מן הסורגים, הוחזקו הטיגריסים, בהם טיגריס בנגלי וטיגריס ענק שנודע בשאגותיו. בכלוב פינתי מעוגל שוכנו אריה ולביאה. לא רחוק משם נמצא כלוב הדובים – דב סורי חום ודב שחור. כמו כן באגף זה היה גם כלוב זאבים. בפינה אחרת, שכנו הקופים – בבונים ולנגורים, קופי סנאי קטנים ולמורים.
במכלאה פתוחה, גדולה ככל שהתאפשר בשטח המצומצם, נעו הפילים. הולדת פילון, דבר שהתרחש מדי פעם, היה אירוע שסחף את כל העיר ומילא את הגן במבקרים.
מלבד בעלי החיים, היה בגן החיות גם פארק שעשועים קטן לילדים ובו גלגל ענק קטן מאוד, בריכה רדודה שסירות שטות בה במעגל, קרוסלה עם סוסי עץ ומכוניות קטנות, גם הן נוסעות במעגל קבוע. גם בית קפה קטן היה שם.
הדמות המוכרת והאהובה ביותר בגן, מלבד החיות, הייתה של ג'וני המטפל. ג'וני אהב חיות, והילדים שאהבו חיות, אהבו גם את ג'וני, שהונצח עם כל גן החיות, בספר "ג'ונגל בכרך" של ברוך גופר, מנהל הגן. דמות ידועה נוספת הייתה מי שכונה "השמן מגן החיות", איש שמן ביותר שהיה שוער הכניסה, לבוש מדים כחולים וכובע מצחיה. (שמו, לפי ספרו של נתן דונביץ' "חולות שהיו לכרך", היה מגנוס ויינברג)[1].
אחרית הגן
[עריכת קוד מקור | עריכה]אם בעת הקמת הגן בסוף שנות השלושים הוא היה בקצה מרוחק של העיר, בשנות החמישים הוא כבר היה במיקום מרכזי בעיר והגן הוקף בבנייני מגורים והפך למטרד סביבתי. בנוסף עלתה המודעות לרווחת בעלי החיים שהצטופפו בגן בכלובים קטנים. ביוזמתו של ראש העיר דאז שלמה להט נערכו תוכניות להעברת הגן. תחילה תוכנן להעתיק הגן ממקומו למתחם "ראש ציפור" בפארק הירקון, המרוחק יחסית משכונות מגורים[15]. לבסוף התקיים משא ומתן עם עיריית רמת גן, שהביא למיזוגו עם הספארי בפארק הלאומי ברמת גן.
ב-5 באוקטובר 1980 נסגר הגן והחיות עברו למשכנן החדש, אל כלובים מרווחים ושטחים פתוחים בספארי. מעבר גן החיות לספארי תועד לסרט קצר בשם "אין ברירה עוברים דירה" שמספר את סיפור המעבר מעיינהם של בעלי החיים, הסרט שודר ברצועת הילדים והנוער של הערוץ הראשון. על שטחו של גן החיות שנהרס הוקם ב-1988 "גן העיר" – מרכז קניות ומגדל מגורים יוקרתי.
מנהלי גן החיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| 1942 – 1938 | ד"ר מרדכי שורנשטיין |
| 1972 – 1942 | ברוך גופר |
| 1980 – 1972 | ד״ר משה אברם |
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תמונות הגן בשנת 1954, צלם וילי פולנדר
-
הכניסה לגן -
טיגריסים -
פילים. שלט על הכלוב: סכנה, העובר את הגדר מתחייב בנפשו. -
צבי -
אריה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקומות שהיו ואינם - גן החיות, בארכיון אתר עיריית תל אביב-יפו
- זכרונות מגן החיות, מוזיאון ארץ ישראל, תערוכה משנת 2009
- קרנפים וג'ירף - בגן החיות בת"א, מעריב, 9 באוקטובר 1966
תמר רותם, סיפורו של גן החיות התל-אביבי || הוא לא סתם קוף, הוא צבר, באתר הארץ, 16 במרץ 2014- אריאל הורוביץ, הפיל שבעיר: מה קרה לגן החיות שעמד בלב תל-אביב?, בעיתון מקור ראשון, 26 במאי 2019
תלמידי בית ספר מבקרים בגן החיות של תל אביב, 1935, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- תלמידי גן ילדים מבקרים בגן החיות של תל אביב, 1937, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- גן החיות החדש בתל אביב, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 2 דקות, 1938
- תרנגול מיפן מגיע לגן החיות של תל אביב, 1952, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- בוקר בגן החיות בתל אביב, 1953, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- חדשות מגן היות של תל אביב, סרטי גבע (בפולנית), ארכיון שפילברג, אוקטובר 1957 (התחלה 11:02)
"אין אריות בתל אביב", סרט דוקומנטרי בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב (אורך: 53:35)- נטע בר-יוסף, ג'ונגל עירוני, באתר ישראל היום, 2 באוגוסט 2019
- עופר אדרת, גן החיות בתל אביב ערך תחרות תחפושות. הפרס למקום הראשון: קוף (1949), באתר הארץ, 26 בפברואר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 אברהם בלבן, בחזרה אל גן החיות של תל אביב, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2014
- ^ א. מנדלבוים, ב"גן החיות" בתל־אביב, הארץ, 15 באוקטובר 1935
- ^ עם החיה והעוף, דבר, 1 ביולי 1936
- ^ פודי ומודי, דבר, 24 בפברואר 1937
- ^ יום הולדת לזוג נחמד, דבר, 11 בינואר 1938
ש. שריה, מלאה שנה ללבאי תל־אביב - "גבור" ו"תמר" מקבלים אורחים, הַבֹּקֶר, 15 בפברואר 1938 - ^ במועצת עירית תל־אביב, דבר, 17 בינואר 1938
- ^ עירית תל אביב, הצופה, 13 ביוני 1938
מתקינים את המגרש החדש של גן החיות, הַבֹּקֶר, 31 ביולי 1938
בישיבת מועצת עירית תל-אביב, הארץ, 15 באוגוסט 1938 - ^ "גן החיות" בתל אביב במקומו החדש, הארץ, 18 בדצמבר 1938
- ^ גן החיות - לפיקוח ציבורי, הארץ, 4 באוגוסט 1938
- ^ הסכסוך בגן החיות בתל אביב, דבר, 29 באוגוסט 1940
- ^ פסק הדין בענין גן החיות בתל־אביב, המשקיף, 14 בנובמבר 1940
- ^ סוף סוף הושג הסכם בין ד"ר שורנשטיין ואגודת »גן החיות», המשקיף, 18 ביוני 1941
- ^ שביתה בגן החיות, מעריב, 15 ביולי 1948
- ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1965
- ^ סילוק מיטרד מתל-אביב יגרום סבל לתושבי ר"ג, מעריב, 18 בינואר 1970
| בקרת זהויות |
|
|---|