ברכה פולד (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בְּרָכָה פוּלְד

הִיא עָגְנָה בַּמִּפְרָץ, עַל פְּנֵי מַיִם שְׁחוֹרִים,
בְּמַלְכֹּדֶת סְפִינוֹת הַצַּיִד.
הִיא עָמְדָה מוּאָרָה בְּקַרְנֵי זַרְקוֹרִים,
כְּמוֹ אָז, בְּלֵיל וִינְגֵיט, לְמוּל הַיּוֹרִים
שֶׁקָּלְעוּ אֶל מִרְפֶּסֶת הַבַּיִת.

לְבַדָּהּ כְּמוֹ אָז, עֵת כָּרְעָה לְמוּלָם,
מִנִּי אוֹר וּמִדָּם מְסֻנְוֶרֶת.
הִיא לֹא נָחָה, נְתִיב יְגִּיעָהּ עוֹד לֹא תָם,
הִיא נָפְלָה עַל הַחוֹף,
וְחָזְרָה מִן הַיָּם,
עַקְשָׁנִית וּדְמוּמָה וְחוֹתֶרֶת.

הִיא חָזְרָה מִן הַיָּם אֶל חוֹפָהּ מִתָּמִיד,
וְהַבְּרִיטִים רוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ.
הִיא כְּאִלּוּ פָּשׁוּט הִתְחַלְּפָה בַּתַּפְקִיד,
עִם אוֹתָהּ אֳנִיַּת קִיטוֹר אִיטַלְקִית,
אֲשֶׁר לָהּ הִיא מָסְרָה אֶת חַיֶּיהָ.

הִיא רַק בָּאָה לִרְאוֹת אִם דָּמָהּ נִתַּז,
לֹא נִשְׁכַּח בֶּחָצֵר הָאוֹבֶדֶת.
הִיא רַק בָּאָה לִרְאוֹת אִם יַד-אָח בָּהּ תֹּאחַז
אִם יֶשְׁנָהּ בְּרָכָה פוּלְד עַל הַחוֹף כְּמוֹ אָז
וְאִם עוֹד הִיא כָּמוֹהָ בּוֹדֶדֶת

הִיא רַק בָּאָה לִרְאוֹת וְלִהְיוֹת לְעֵדָה
אִם הָעָם שֶׁקָּרָא לָהּ אֶל מֶרֶד
אִם רוֹצֶה וְיָכוֹל הוּא לָתֵת בַּעֲדָהּ
חֵלֶק אֶלֶף מִזֶּה שֶׁנָּתְנָהּ לוֹ יָדָהּ
עֵת הַבְּרֶן גַּן יָרַק בָּהּ עוֹפֶרֶת

אַךְ מֵחֵיפָה עַד בְּרוּנְכְּס רַב טְרָדוֹת וְאָבָק
נָם הָעָם שֶׁשָּׁקַל אֶת הַשֶּׁקֶל
רַק פְּלַקָּטִים עַל קִיר בְּקוֹלָם הַמֻּבְהָק
לָהּ קָרְאוּ לְהַמְשִׁיךְ בְּאוֹתוֹ מַאֲבָק
אֲשֶׁר בּוֹ הִיא נָפְלָה מְרֻסֶּקֶת...

וְהַלַּיְלָה שָׁתַק וְהֵרִימָה אֶגְרוֹף
הָאִימְפֶּרְיָה, וַתַּךְ, שׁוּבִי יַמָּה!
וְהָעָם, כָּל הָעָם מִנִּי סוֹף וְעַד סוֹף,
מִנִּי כְּנַעַן עַד בְּרֻקְלִין, לֹא נָע אֶל הַחוֹף...
וּפְעֻלַּת הַגֵּרוּשׁ הִנֵּה תַּמָּה.

נתן אלתרמן - הטור השביעי

ברכה פולד הוא שמו של שיר שחיבר נתן אלתרמן, כשמה של לוחמת הפלמ"ח ברכה פולד, שנהרגה בליל וינגייט מאש הצבא הבריטי, וכשמה של אוניית המעפילים האיטלקית "ברכה פולד" שגם היא קיבלה את שמה לאחר מותה של ברכה.

השיר פורסם על ידי נתן אלתרמן בטורו "הטור השביעי", ב"עיתון דבר" מיום 25 באוקטובר 1946.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת המנדט הבריטי, שהחלה שלטונה בארץ ישראל בשנת 1922 (צבא בריטי כבר נכנס לארץ, בשנת 1917), סייעה בתחילה לעלייתם של יהודים ארצה, בהתאם למנדט שקיבלה להקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל ברוח הצהרת בלפור. בהמשך, עקב התנגדותם של הערבים, ומתוך רצון לשמור על השקט האזורי, החלו הבריטים להטיל הגבלות על העלייה, אשר החמירו בהדרגה בשנות שלטון המנדט וזאת בהתאם לכללי הספרים הלבנים.

בשנת 1945 הוקמה תנועת המרי העברי שהיוותה ארגון גג של המחתרות העבריות בארץ ישראל, ותיאמה את פעולות ההתנגדות לשלטון הבריטי, כולל פעולות ההעפלה.

בלילה שבין ה-24 וה-25 במרץ 1946, קיימה התנועה את אחת הפעולות הגדולות של הורדת מעפילים בחוף תל ברוך. ברכה פולד השתתפה במבצע כמפקדת חוליה. בהיתקלות בין החוליה לבין נגמ"ש בריטי שהגיע למקום, נורתה ברכה, ונפצעה פצעים אנושים, שהביאו למותה תוך כדי חקירתה במטה המשטרה הבריטית ביפו. הלילה והפעולה קיבלו את השם ליל וינגייט.

ב-9 באוקטובר 1946, הפליגה מאיטליה, אוניית המעפילים אליהו גולומב, ששמה הוסב לברכה פולד, על שמה של ברכה שנהרגה בליל וינגייט. האנייה שמנועה התקלקל, נגררה על ידי הבריטים לנמל חיפה, שם פרצה תגרה כשנעשו ניסיונות להוריד את המעפילים מהאנייה.

בסופו של דבר, גורשו המעפילים למחנות המעצר בקפריסין.

השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הטור השביעי", טורו של המשורר נתן אלתרמן החל להופיע ב"דבר" בינואר 1943, ובתקופת המנדט הבריטי עסק בעיקר בחידודים כנגד הבריטים ובזכות הפלמ"ח ו"ההגנה" שנלחמו כנגדם.

בעקבות גירוש מעפילי הספינה ברכה פולד, כתב אלתרמן את השיר ברכה פולד, בו הוא קושר בין האישה הלוחמת, לבין הספינה. בשיר מתייחס אלתרמן לספינה כאילו היא האישה ברכה, שלא מתה, אלא חזרה כאונייה.

"הִיא נָפְלָה עַל הַחוֹף, וְחָזְרָה מִן הַיָּם, עַקְשָׁנִית וּדְמוּמָה וְחוֹתֶרֶת...הִיא כְּאִלּוּ פָּשׁוּט הִתְחַלְּפָה בַּתַּפְקִיד, עִם אוֹתָהּ אֳנִיַּת קִיטוֹר אִיטַלְקִית".
ברכה פולד נפלה תוך שהיא מחפה על הורדת מעפילים, ולפי אלתרמן, חזרה כאונייה, כמו "בָּאָה לִרְאוֹת אִם דָּמָהּ נִתַּז, לֹא נִשְׁכַּח בֶּחָצֵר הָאוֹבֶדֶת".

אלתרמן מעביר בשיר ביקורת על שלושה גורמים.

  • על המגרשים הבריטים שהרימו אגרוף, ושוב הוא רומז כי הבריטים שהרגו את ברכה, חוזרים ומגרשים אותה אל הים.
    "וְהַלַּיְלָה שָׁתַק וְהֵרִימָה אֶגְרוֹף, הָאִימְפֶּרְיָה, וַתַּךְ, שׁוּבִי יַמָּה!",
  • על אנשי היישוב, שעשו מרחק רב מאז "ליל וינגייט", בו תנועת המרי נערכה להגן על ההעפלה בכוח הנשק, ובו נפלה ברכה פולד, עד לגירוש הנוכחי של מעפילי הספינה הנושאת את שמה, שעבר ללא כל תגובה ובאדישות גמורה, מעבר לכרוזים שניתלו על הקירות, וממליצים לאחרים להמשיך במאבק, עסוקים האנשים בשינה, ובעשיית כסף.
    "רַב טְרָדוֹת וְאָבָק, נָם הָעָם שֶׁשָּׁקַל אֶת הַשֶּׁקֶל, רַק פְּלַקָּטִים עַל קִיר, בְּקוֹלָם הַמֻּבְהָק, לָהּ קָרְאוּ לְהַמְשִׁיךְ בְּאוֹתוֹ מַאֲבָק, אֲשֶׁר בּוֹ הִיא נָפְלָה מְרֻסֶּקֶת..."
הוא אומר, כי בעצם ברכה חזרה כאונייה, לראות אם גם הפעם עומדת איזו ברכה על החוף שמחכה לחפות על המעפילים. "הִיא רַק בָּאָה לִרְאוֹת אִם יַד-אָח בָּהּ תֹּאחַז, אִם יֶשְׁנָהּ בְּרָכָה פוּלְד עַל הַחוֹף כְּמוֹ אָז"
ונוזף בהם, כי לא עשו אפילו אלפית, ממה שעשתה ברכה, כאשר מסרה את חייה, בעוד שהם אלה שקראו לה, בפלקטים על הקיר, להמשיך במאבק.
"אִם הָעָם שֶׁקָּרָא לָהּ אֶל מֶרֶד, אִם רוֹצֶה וְיָכוֹל הוּא לָתֵת בַּעֲדָהּ, חֵלֶק אֶלֶף מִזֶּה שֶׁנָּתְנָהּ לוֹ יָדָהּ, עֵת הַבְּרֶן גַּן יָרַק בָּהּ עוֹפֶרֶת".
  • הגורם השלישי עליו מעביר אלתרמן ביקורת, כמו בשירים נוספים שלו[2], הוא יהדות ארצות הברית, אשר במקום לעמוד לצד המעפילים, הם ישנים.
    "מֵחֵיפָה עַד בְּרוּנְכְּס...נָם הָעָם"
וכשם שיש לו ביקורת על יהודי ברונכס, הוא אינו חושך שבטו מיהודי ברוקלין.
"וְהָעָם, כָּל הָעָם מִנִּי סוֹף וְעַד סוֹף, מִנִּי כְּנַעַן עַד בְּרֻקְלִין, לֹא נָע אֶל הַחוֹף...וּפְעֻלַּת הַגֵּרוּשׁ הִנֵּה תַּמָּה".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתן אלתרמן, ברכה פולד, דבר, 25 באוקטובר 1946
  2. ^ בשיר: "דרישת שלום מברוקלין" טוען אלתרמן שיהודי אמריקה אינם יודעים להבחין בין חניתה לברונכס. בשיר: "תיירים", הוא קורא להם לבוא להתיישב בארץ ולא רק לבקר. בפזמון הנושא של ההצגה "הדרך בתיקון" מתיאטרון לי-לה-לו לועג אלתרמן ליהודי ארצות הברית, שאינם באים ארצה כי הדרך עדיין בתיקון