ברנרד הירשוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

ברנרד הירשוביץאנגלית: Hirshowitz Bernard, נולד ב-1923), הוא כירורג פלסטי,[1] פרופסור לכירורגיה פלסטית, מייסד ומנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים רמב"ם, מחלוצי הכירורגיה הפלסטית בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירשוביץ נולד בלונדון. בהיותו בן שנה חזרה משפחתו לדרום אפריקה שם גדל. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת ויטווטרסראנד (Witwatersrand) ביוהנסבורג. בשלהי מלחמת העולם השנייה נוצר מחסור חמור ברופאים בבתי החולים באנגליה ולקראת 1945 יצא קול קורא שכתב כירורג חזה ד"ר פאטי (Fatty) אשר התריע על מחסור חמור ברופאים. בינואר 1946 הגיע הירשוביץ, בעקבות קול קורא זה, לעבוד בבתי חולים בלונדון. פרופ' הירשוביץ עבד 4.5 שנים במחלקות הכירורגיות בלונדון וזכה שם לתואר FRCS.[2] עוד בשהותו באנגליה פגש את ד"ר חיים שיבא שהגיע מישראל והלה דיווח לו שצוותים רפואיים בראשותו של ד"ר ג'ק פן מגיעים מדרום אפריקה לישראל על מנת לתמוך בצוותים הרפואיים הקיימים.

במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם חזרתו של הירשוביץ ליוהנסבורג יצר קשר עם ד"ר ג'ק פן. קשר זה היה החשיפה המשמעותית הראשונה לתחום הכירורגיה הפלסטית ולאחר תקופה בה היה לאסיסטנט של ד"ר פן, הצטרף ב- 1951 למשלחת השנייה של ג'ק פן לישראל.

בתקופה זו הקים ד"ר ליאו בורנשטיין את המחלקה הראשונה לכירורגיה פלסטית ב בית החולים תל-השומר, והירשוביץ הצטרף כדי לטפל בנפגעי מלחמה, כוויות ופצעי לחץ.

בסוף 1952 עבר הירשוביץ לבית החולים רמב"ם על מנת להניח את היסודות למה שתהיה המחלקה לכירורגיה פלסטית. ניתנו לו רק שתי מיטות ומשרד מרפאה קטן שם בדק את המטופלים. במהלך מבצע סיני ב-1956,[3] התרכזו מטופלים עם כוויות קשות בתל-השומר והוחלט להעביר מספר ניפגעים גם לרמב"ם בחיפה. בהמשך נפתחה גם יחידה לטיפול בכוויות. הנחיצות במחלקה לכירורגיה פלסטית מסודרת ותיקנית קיבלה תמריץ נוסף במהלך מלחמת ששת הימים כאשר מספר רב של ניפגעים הגיעו לבי"ח רמב"ם. בתקופה זו המחלקה כללה 22 מיטות למטופלים ורק ב-1973, לאחר מלחמת יום כיפור החלה התמחות פורמלית.

במלחמת יום כיפור, המחלקה הפלסטית קלטה פצועים רבים. הירשוביץ פיתח במהלך המלחמה שיטת שיקום לנפגעי כוויות, באמצעות תזונה שכללה בין היתר 35 ביצים ביום.[4]

ראשוני המתמחים במחלקתו של הירשוביץ היו קאטי קאופמן ודן מלר.

הירשוביץ חבר באגודות רפואיות בתחום הכירורגיה הפלסטית.

בשנת 1967 כיהן הירשוביץ כיושב ראש העמותה לניתוחים פלסטים אסתטיים.[5]

בשנת 1998 פיתח צוות מדענים מהטכניון שכלל את פרופ' הירשוביץ, פרופ' אלה לינדבאום וד"ר ירון הר-שי כרית סיליקון לטיפול לצלקות מוגדלות שנותרו כתוצאה מניתוחים או מנזק לעור כגון כויות או חתכים, אושרה לטיפול בארצות הברית על ידי ה- F.D.A[6]

ממחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירשוביץ פרסם כ-130 מאמרים מקצועיים.

הוא כתב חמישה פרקים בספרים מקצועיים העוסקים בכירורגיה פלסטית

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]