כירורגיה פלסטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

כירורגיה פלסטית הוא תחום מומחיות ברפואה המנצל שיטות ניתוח ושיטות רפואיות אחרות כדי לשנות את מראהו ותפקודו של הגוף האנושי[1]. טיפולים הניתנים במסגרת הכירורגיה הפלסטית כוללים הליכים שמטרתם קוסמטית וכן הליכים שיקומיים שמטרתם שיפור התפקוד הגופני. הליכים בתחום הכירורגיה הפלסטית אשר מטרתם העיקרית היא שיפור האסתטיקה של הגוף מכונים לעתים בשם "כירורגיה קוסמטית". רוב ההליכים בתחום הכירורגיה הפלסטית מטרתם שיפור התפקוד הגופני לצד שיפור המראה החיצוני.

המילה "פלסטי" מוצאה מן המילה היוונית "פלסטיקוס" (plastikos) שמשמעותה לעצב, או לתת צורה. המונח כירורגיה פלסטית אינו קשור לחומר הפולימרי פלסטיק. כירורגים פלסטיים מעצבים ונותנים צורה חדשה לרקמות שונות בגוף האנושי: עצמות, רקמה סחוסית, שרירים, שומן ועור.

במדינת ישראל, בדרך-כלל, רק רופא-כירורג המומחה ברפואה פלסטית, שרישיונו המקצועי תקף, הוא המוסמך והמותר לבצע ניתוחים פלסטיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן למצוא את שורשיה של הכירורגיה הפלסטית עוד במאה השביעית לפני הספירה, תקופה בה רופאים בהודו העתיקה ובהם המנתח הנודע סושרוטה, עשו שימוש בהשתלות עור לצורך שיקום. בכתביו מתאר סושרוטה ניתוחי אף וניתוחים לתיקון מראה האוזנים. הידע המסורתי בתחום הכירורגיה הפלסטית נשמר ועבר לאורך הדורות בהודו עד לשלהי המאה ה-18[2]. החל מן המאה ה-1 לפני הספירה ידעו רופאים ברומא העתיקה כיצד לבצע הליכים ניתוחיים פשוטים לתיקון אוזניים. במחצית המאה ה-15 קיים תיאור של היינריך פון פולספונדט האירופי, המתאר הליך "ליצירת אף חדש למי שאין לו אף כלל, וכלבים אכלו את אפו" זאת על ידי הסרת עור מחלקה האחורי של הזרוע ותפירתו במקום האף. אולם, בגלל הסכנות הכרוכות בביצוע ניתוח ובמיוחד בניתוח בראש או בפנים, ניתוחים פלסטיים מסוג זה לא היו שכיחים עד למאה ה-20.

עד לפיתוח שיטות הרדמה יעילות, כל ההליכים הניתוחיים אשר נעשו ברקמות בריאות, היו כרוכים בכאב רב. סכנת הזיהום בניתוחים אלה הייתה גבוהה מאוד עד לפיתוח שיטות ניתוח סטריליות והחדרת השימוש בחומרים מחטאים. פיתוח תרופות אנטיביוטיות אף הן תרמו במידה ניכרת לגידול בניתוחים אלקטיביים, ניתוחים הנעשים מתוך בחירה ולא עקב כורח רפואי דחוף.

חלוצי הכירורגיה הפלסטית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרופסורים צבי נוימן, ליאו בורנשטיין, ברנרד הירשוביץ, נחום בן-חור ו- אייזיק קפלן היו דור המייסדים ומחלוצי הכירורגיה הפלסטית בישראל.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]