לדלג לתוכן

בשם האב (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בשם האב
In the Name of the Father
מבוסס על Proved Innocent: The Story of Gerry Conlon of the Guildford Four עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי ג'ים שרידן עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ג'ים שרידן
תסריט טרי ג'ורג', ג'ים שרידן עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה גרי המבלינג עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים דניאל דיי-לואיס
אמה תומפסון
פיט פוסלתווייט
מוזיקה טרבור ג'ונס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום פטר ביזיו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, ארצות הברית, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Hell's Kitchen Productions עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה יוניברסל
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 12 בדצמבר 1993
משך הקרנה 133 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט ביוגרפי, דרמה פוליטית, סרט בית משפט, סרט כלא, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות צפון אירלנד, בלפסט, לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 13,000,000‏$
הכנסות 65,796,862‏$
הכנסות באתר מוג'ו inthenameofthefather
פרסים מועמד לשבעה פרסי אוסקר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשם האבאנגלית: In the Name of the Father) הוא סרט דרמה משפטי-ביוגרפי משנת 1993, שבוים על ידי ג'ים שרידן, ועובד לסרט על ידי שרידן וטרי ג'ורג', שהסתמכו על האוטוביוגרפיה "הוכח כחף מפשע" משנת 1990 של ג'רי קונלון, שנאשם בפיצוץ של פאב גילפורד, וזוכה שנים לאחר מכן מכל אשמה. עם זאת, הסרט אינו מבוסס על הסיפור האמיתי של קונלון, אלא על חלק מהאירועים הפוליטיים שהתרחשו בתקופה. כך שהספר של קונלון, יותר משעובד לסרט, שימש לו כהשראה.

דניאל דיי-לואיס מככב בסרט כג'רי קונלון, צעיר אירי המואשם על לא עוול בכפו בפיצוץ בפאב גילפורד. לצדו מופיעים פיט פוסלתווייט בתפקיד אביו של ג'רי – פטריק קונלון, ואמה תומפסון כעורכת הדין גארת' פירס – דמות אמיתית שהייתה חלק משמעותי מהמאבק לזיכויו של קונלון.

פירס היא עורכת דין בריטית שפעלה למען אסירים שהורשעו על סמך הודאות שווא והליכים פגומים, ועסקה רבות גם בתיקים שנגעו לקורבנות עוול על רקע פוליטי. תומפסון גילמה את דמותה בעיבוד חופשי, וזכתה לשבחים על כך.

הסרט זכה לשבחים רבים, והיה מועמד לשבעה פרסי אוסקר עבור שחקן ראשי (דניאל דיי-לואיס) שחקן משנה (פיטי פוסטלטוויט), שחקנית משנה (אמה תומפסון), בימוי, עריכה, תסריט מעובד ומועמדות נוספת עבור הסרט הטוב ביותר.

הסרט מגולל את סיפורו של ג'רי קונלון, צעיר בוהמייני תמים יחסית מבלפסט, שחי עם משפחתו הקתולית הענייה בתקופה מתוחה של הסכסוך בצפון אירלנד. לאחר שהוא מסתכסך עם לוחמי ה-IRA, אביו שולח אותו ללונדון, שם הוא שוהה עם חברים, עוסק בגנבות קטנות ומבלה את לילותיו ברחובות העיר. זמן קצר לאחר מכן מתבצע הפיגוע בפאב גילפורד, בו נהרגו חמישה אנשים ונפצעו עשרות, והמשטרה הבריטית, בלחץ ציבורי ותקשורתי, עוצרת את ג'רי, את חבריו, שכונו לאחר מכן "רביעיית גילפורד" ואת בני משפחתו, משפחת מקגווייר. הוא נחקר באכזריות ומודה תחת לחץ כבד בביצוע הפיגוע – הודאה שנמסרה מבלי שסופק לו ייעוץ משפטי.

אף על פי שג'רי אינו חבר ב-IRA ואינו מעורב ישירות באירועים פוליטיים, הוא מואשם כטרוריסט ונשלח לכלא למאסר עולם. בנוסף לו, נעצרים ומורשעים גם בני משפחתו המכונים "שבעת המקגווירים" (McGuire Seven). ביניהם גם אביו, פטריק (ג'וזפה) קונלון, אדם מבוגר, שקט וחולה, שנכלא אף הוא באשמה מופרכת כי סייע לבנו ולשותפיו. ההאשמות נגד בני המשפחה מתבססות, בין השאר, על שאריות חומר נפץ שנמצאו לכאורה על בגדיהם.

ג'רי ואביו נכלאים באותו בית כלא, שם נרקם ביניהם קשר עמוק המלווה ברגשות אשם, תקווה ומאבק לצדק. במשך השנים, מתגלות סתירות בראיות והסתרת מידע על ידי הרשויות. בעזרת עורכת דין המתעקשת לחשוף את האמת, מתחולל מאבק משפטי ממושך לשחרורם ולזיכוי שמם. העלילה מתמקדת ביחסי אב ובן, בחוסר הצדק של מערכת החוק, ובמאבק האנושי לחשיפת האמת.

האב נפטר בכלא, אך מותיר בג'רי כוחות חדשים להילחם כדי להוכיח את חפותו. כעבור שנים, לאחר מאבק משפטי ממושך, ובעזרתה של עורכת הדין גארת' פירס, מצליח ג'רי לחשוף את עיוותי הדין, והכרעת הדין מתבטלת.

דניאל דיי-לואיס ירד כ-13 קילוגרם והתכונן לתפקידו בצורה קיצונית – הוא ישן בתא כלא אמיתי על הסט, בזמן שחברי הצוות שפכו עליו מים וקיללו אותו כדי לדמות את התנאים שעבר ג'רי קונלון. הוא אף שמר על המבטא האירי הצפוני לאורך כל תקופת הצילומים, גם מחוץ לסט. למרות שגילמו אב ובן, פיט פוסלתווייט היה מבוגר מדיי-לואיס ב-11 שנים בלבד. במציאות, ג'רי וג'וזפה קונלון כלל לא נכלאו יחד, אלא הוחזקו בדרך כלל בבתי כלא שונים.

הדמות של פקד דיקסון מבוססת על מספר קציני משטרה אמיתיים. על אף ששימש כמפיק בפועל, השחקן גבריאל ביירן התרחק מהפרויקט בשל החופש האמנותי הרחב שנטל עליו הבמאי ג'ים שרידן. בירן רכש את הזכויות לספרו של ג'רי קונלון והתכוון לגלם את הדמות הראשית בעצמו, אך העדיף לבסוף להעביר את התפקיד לדניאל דיי-לואיס.

ג'וני דפ היה מועמד מועדף לגלם את קונלון לאחר שהשניים התיידדו, ואף כתב את ההקדמה לספרו של קונלון. בונו נדחה מהתפקיד של פול היל בגלל לוח הופעות צפוף של U2. הסרט כולל את ההופעה היחידה של פוסלתווייט שהביאה למועמדות לפרס האוסקר.

דיוק היסטורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה שונתה במידה רבה מהמציאות:

משפטם של רביעיית גילפורד ושל משפחת מגווייר התקיימו בנפרד, והדמות "ג'ו מקאנדרו" מבוססת על טרוריסט אמיתי מה-IRA, אך הוא לא נכלא עם הקונלונים. גם עורכת הדין גארת פירס לא ייצגה את ג'וזפה קונלון, ולא הציגה את התיק בבית המשפט – הדבר נעשה על ידי הפרקליט מייקל מנספילד, בהתאם לכללי המשפט הבריטי.

על אף שהודאה של חוליית ה-IRA האמיתית באשמה התקבלה במהלך "מצור רחוב בלקום" כבר בשנת 1975, הרשויות הבריטיות לא פעלו לשחרור החפים מפשע, והם נשארו כלואים במשך שנים רבות.

הגרסה הקולנועית עוררה ביקורת בשל עיוותים עובדתיים אלה ואחרים, אך סייעה בהעלאת המודעות לעוול שנעשה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]