ג'וזף הולמס מילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'וזף הולמס מילר
Joseph Holmes Miller
מילר (במרכז) עם סר אדמונד הילארי וסר ויליאם אפלטון (צילום משנת 1956)
מילר (במרכז) עם סר אדמונד הילארי וסר ויליאם אפלטון
(צילום משנת 1956)
לידה 12 בפברואר 1919 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בפברואר 1986 (בגיל 66) עריכת הנתון בוויקינתונים
אזורים שחקר אנטארקטיקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סר ג'וזף הולמס מילראנגלית: Sir Joseph Holmes Miller; ‏ 12 בפברואר 1919 - 6 בפברואר 1986) או בוב מילר[1] חבר מסדר האימפריה הבריטית, היה סוקר ומודד ניו זילנדי, וחוקר אנטארקטיקה; בשנת 1979 קיבל תואר אצולה על פועלו בחקר ומיפוי אנטארקטיקה[2][3].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו ולימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילר נולד ב-12 בפברואר 1919 בוואימייט שבדרום קנטרברי בניו זילנד; בנם של מהגרים ממוצא אירי - סמואל האנטר מילר (Samuel Hunter Miller) ורעייתו אני מארי קמפבל (Annie Mary Campbell); אביו היה חקלאי, ואימו עקרת בית[4].

מילר התחנך בבית הספר היסודי וילוברידג' (Willowbridge) ובבית הספר התיכון ויימייט (Waimate), בו היה תלמיד מצטיין[4].

בשנת 1936 מילר עבר לוולנגטון ובה החל לעבוד במשרד הסקרים והסטטיסטיקה של ניו זילנד, וממשרד זה עבר בשנת 1938 למחלקת סקרי המקרקעין[4].

שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1940, בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה מילר התגייס לצבא ניו זילנד, וצורף ליחידת הארטיליריה ה-12 (12th Field Regiment of Artillery). מילר התנדב להיות חייל קומנדו, והוא נשלח למזרח התיכון, אך לא השתתף בפעילות מבצעית, מאחר שהועבר ליחידה אחרת - יחידת הארטילריה הרביעית (4th Field Regiment, New Zealand Artillery)[4].

מילר נפצע בקרב בתוניסיה במרץ 1943, ובשל כך שוחרר מהצבא ונשלח לוולינגטון, שם שב לעבודתו, והחל ללמוד במכללת אוניברסיטת ויקטוריה. מילר סיים את לימודיו וקיבל תואר ראשון בשנת 1950[4].

מחקריו כמגלה ארצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 מילר סקר את מתלול רמוטאקה (Remutaka incline), והוביל משלחת חקר אמריקאית - ניו זילנדית (New Zealand–American Fiordland Expedition). בשל מחקריו אלה זכה במדליית פולטון של מכון הסקרים של ניו זילנד בשנת 1950. באותה שנה סיים למפות ולחקור את איי האנטיפודה ואיי באונטי[4].

בשנת 1955 מונה כחבר למשלחת הטראנס - אנטארקטית[5], ונשלח עם המשלחת המוקדמת לים ודל על מנת להתנסות בחקר אנטארקטיקה[6]. מילר מונה להיות סגן מפקד המשלחת תחת אדמונד הילרי. המשלחת הגיעה לשטח חסות רוס בינואר 1957. מילר בחר את מיקום בסיס סקוט, ופילס את השביל במעלה קרחון סקלטון לעבר רמת הקוטב הדרומי, מילר וג'ורג' מארש התקדמו במזחלת כלבים, סימנו את מסלול ההתקדמות עבור משלחת החקר, ומיפו את האזור. מילר עבר מרחק של 1,600 מילים על מזחלת הכלבים, עם שני צוותי כלבים[4].

בין השנים 19631964 מילר שב לאנטארקטיקה בראש משלחת מחקר שחקרה את ארץ אואטס ואת אדמת ויקטוריה (שהיו אז אזורים לא ממופים)[4].

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילר היה חבר החברה האנטארקטית של ניו זילנד (19631960), חבר הוועדה גאוגרפית של ניו זילנד (19861968) וחבר מועצת החקר של שטח החסות רוס שהוקמה בשנת 1958 במטרה שתהא גוף מייעץ לממשלת ניו זילנד בהחלטותיה בעניינים הנוגעים לאנטארקטיקה. מילר היה יושב ראש הוועדה בין השנים 19711983[4].

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1958 מילר קיבל תואר חבר מסדר האימפריה הבריטית בשל עבודו במשלחת הטרנס - אנטארקטית, ובשנת 1979 קיבל תואר אביר[2][7], בשל מחקריו בשטח חסות רוס[4].

בשנת 1979 קיבל תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטית ויקטוריה שבוולינגטון[4].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 באוקטובר 1947 מילר נשא לאישה את מרג'ורי פלורנס תומילסון (Marjorie Florence Tomlinson) ונולדו להם בן ובת[4].

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסגת מילר ברכס אקספלוררז שבאנטארקטיקה נקראת על שמו[8].

קישורים חיוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]