ג'וחא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ג'וחאערבית: جُحا),הידוע גם בשמו נאסר א-דין הוא דמות הומוריסטית בסיפורי העם בפולקלור של רוב ארצות העולם המוסלמי: במזרח הקרוב במרכז אסיה, בקווקז, ובחבל הבלקן. השם ג'וחא או ג'וחה נפוץ גם בקרב יהודיי המזרח וסיפורי ג'וחה הם ז'אנר בספרות הלאדינו. לג'וחא שמות שונים בשפות רבות.

דמותו של ג'וחא משתנה מסיפור לסיפור, והוא מופיע לעיתים כצעיר ולעיתים מבוגר, לעיתים כחכם ולעיתים כטיפש, לעיתים נשוי ולעיתים רווק. הוא התגלמות האדם הבינוני[1]. דמותו של ג'וחא מייצגת רמאי שלרוב מרמים אותו, מעין שוטה הכפר שהוא גם נוכל וגם תמים שבסופו של דבר נופל בפח שהוא מטמין לאחרים. ג'וחא מכונה גם נסראדין מולא (להבדיל מנסראדין אפנדי). מולא הוא תואר כבוד למורה, אולם נסראדין מולא מלמד באמצעות טפשותו ובכך מעביר את המסר שאין לקבל את דבריו של מורה בלי בדיקה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתילדה כהן-סארנו, קואינטוס סיפורים מהווי המשפחה היהודית-ספרדית, הוצאת כנה ירושלים 1986
P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.