נאסר א-דין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נאסר א-דין

נאסר א-דיןטורקית: נאסרטין הוג'ה, Nasrettin Hoca; באוזבקית: נסרדין אפנדי, Nasriddin Afandi; בפרסית: ملا نصرالدین) היה דמות ספרותית ממוצא ערבי, יליד טורקיה ואימאם שחי, לפי המסורת, בבוכרה בין השנים 12081284. הוא נולד בכפר הורטו והיה פילוסוף, מיסטיקן ומספר סיפורים. דמותו מתערבבת בזאת של ג'וחא בארצות דוברי ערבית, בגלל ההומור בסיפוריו.

פסל בדמותו ניצב בעיר בוכרה, כיום באוזבקיסטן.

ארגון אונסק"ו הכריז על שנת 1996-7 כשנת הזיכרון הבינלאומית לנאסר א-דין.

ב-1939 הוציא הסופר הרוסי ליאוניד סולוביוב את הספר חודג'ה נסר א-דין שמבוסס על אגדות מהמזרח התיכון ובו מוצג נאסר א-דין כאדם פיקח שנלחם בשלטון הרשע של האמיר בבוכרה, ומציל עניים מעושק. על בסיס עלילת הספר שתורגם לעברית ב-1968‏[1] נכתבה הצגה מצליחה‏[2] והשיר "בבוכרה היפה" של חיים חפר[3].

בישראל, הוא התפרסם בזכות ספרו של שלמה אבס, "סיפורי ג'וחא" שמבוסס עליו. בעקבות חשיפת שמו ברבים, הפך נאסר א-דין לאחת הדמויות האהובות ביותר בישראל והספרים שיצאו במהדורות בינלאומיות שהתבססו עליו המעשיות וסיפורי עמים שנקשרו בשמו של נאסר א-דין, הפכו לרבי מכר עולמיים. נאסר א-דין, נתן גם השראה לדמות ידועה אחרת, שאותו המציא שלמה אבס - טיל ארנסטוויל (מטייל הרים אוסטרלי וטיפש, שחברו הטוב ביותר הוא ציפור).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספרית דן חסכן, הוצאת עם עובד. תרגם ש. מנדל
  2. ^ ההצגה "נאסר א-דין" באתר הבימה
  3. ^ השיר באתר שירונט
P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.