נאסר א-דין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נאסר א-דין

נאסר א-דיןטורקית: נאסרטין הוג'ה, Nasrettin Hoca; באוזבקית: נסרדין אפנדי, Nasriddin Afandi; בפרסית: ملا نصرالدین) היה דמות ספרותית ממוצא ערבי, יליד טורקיה ואימאם שחי, לפי המסורת, בבוכרה בין השנים 12081284. הוא נולד בכפר הורטו והיה פילוסוף, מיסטיקן ומספר סיפורים. דמותו מתערבבת בזאת של ג'וחא בארצות דוברי ערבית, בגלל ההומור בסיפוריו.

פסל בדמותו ניצב בעיר בוכרה, כיום באוזבקיסטן.

ארגון אונסק"ו הכריז על שנת 1996-7 כשנת הזיכרון הבינלאומית לנאסר א-דין.

אידריס שאה הקדיש פרק שלם של ספרו הסופים לנאסר א-דין בו הוא טוען שזו דמות מלמדת שהומצאה על ידי הדרוושים. [1] שאה אסף והוציא לאור באנגלית ארבעה אוספים של סיפורי נאסר א-דין.

ב-1939 הוציא הסופר הרוסי ליאוניד סולוביוב את הספר חודג'ה נסר א-דין שמבוסס על אגדות מהמזרח התיכון ובו מוצג נאסר א-דין כאדם פיקח שנלחם בשלטון הרשע של האמיר בבוכרה, ומציל עניים מעושק. על בסיס עלילת הספר שתורגם לעברית ב-1968[2] נכתבה הצגה מצליחה[3] והשיר "בבוכרה היפה" של חיים חפר[4].

בישראל, הוא התפרסם בזכות ספרו של שלמה אבס, "סיפורי ג'וחא" שמבוסס עליו. בעקבות חשיפת שמו ברבים, הפך נאסר א-דין לאחת הדמויות האהובות ביותר בישראל והספרים שיצאו במהדורות בינלאומיות שהתבססו עליו המעשיות וסיפורי עמים שנקשרו בשמו של נאסר א-דין, הפכו לרבי מכר עולמיים. נאסר א-דין, נתן גם השראה לדמות ידועה אחרת, שאותו המציא שלמה אבס - טיל ארנסטוויל (מטייל הרים אוסטרלי וטיפש, שחברו הטוב ביותר הוא ציפור).

הסיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעשיות נאסר א-דין מוכרות בכל ארצות ים התיכון וגם מופיעות בתרבויות וארצות אחרות בעולם. במבט ראשון, הסיפורים נראים כבדיחות או משלים הומוריסטים. הם מסופרים שוב ושוב בבתי תה ובחאנים, בבתים וברדיו. אחת המטרות של הסיפורים הינה לתאר מצבים בחברה או במחשבות של הפרט, כאשר אלה מיוצגים על ידי הדמויות והתנהגותן בסיפור.[1]

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתי משקרים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וחא הוכיח את בנו בן השש על שקריו התכופים ואמר לו שבהיותו בגילו - לא שיקר אף פעם. "יפה אבא." ענה לו הבן. "באיזה גיל התחלת אתה לשקר?"[5]

ג'וחא והחציל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראה וידיו באתר מספר סיפורים.

למה אנחנו כאן?[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהליכת ערב שלו לאורך דרך ריקה מאנשים, מולא נסאר א-דין ראה מרחוק קבוצת פרשים מתקרבת אליו. דמיונו התחיל לרוץ. הוא ראה את עצמו לכוד על ידם ונמכר כעבד, או לשרות בצבא.

נסאר א-דין התחיל לברוח, טיפס מעל חומת בית קברות וקפץ ונשכב בתוך קבר פתוח. סקרנים על ההתנהגות המוזרה שלו, האנשים, עוברי אורח, הלכו בעקבותיו. הם מצאו אותו שוכב, מתוח ורועד. "מה אתה עושה שם בקבר? ראינו אותך בורח. אפשר לעזור לך?"

"שאלה לכאורה פשוטה. אבל זה לא מבטיח שהתשובה פשוטה." אמר המולא, שתיאר לעצמו עכשיו מה קרה. "הכל תלוי בנקודת המבט. אם בכל זאת אתם חייבים לדעת: אני כאן בגללכם, ואתם כאן בגללי."[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נאסר א-דין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Shah, Idries (1977), The Sufis, London: Octagon Press, עמ' 56, ISBN 0-385-07966-4 
  2. ^ ספרית דן חסכן, הוצאת עם עובד. תרגם ש. מנדל
  3. ^ ההצגה "נאסר א-דין" באתר הבימה
  4. ^ השיר באתר שירונט
  5. ^ רחמים רג'ואן ג'והא ביתן, תל אביב 1984 עמ' 143
  6. ^ Shah, Idries (1970), The Exploits of the Incomparable Mulla Nasrudin, London: Jonathan Cape, עמ' 16, ISBN 0-224-60214-4  תרגום על ידי העורך
P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.