לדלג לתוכן

ג'וליה גילארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וליה גילארד
Julia Eileen Gillard
ג'וליה גילארד, 2012
ג'וליה גילארד, 2012
ג'וליה גילארד, 2012
לידה 29 בספטמבר 1961 (בת 63)
בארי, ויילס, הממלכה המאוחדת
שם לידה Julia Eileen Gillard עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
השכלה
מפלגה מפלגת הלייבור האוסטרלית
בן או בת זוג Tim Mathieson (מרץ 20062021) עריכת הנתון בוויקינתונים
http://juliagillard.com.au/
ראש ממשלת אוסטרליה ה־27
24 ביוני 201027 ביוני 2013
(3 שנים)
פרסים והוקרה
  • 100 נשים (BBC) (2018)
  • חבר במסדר אוסטרליה (26 בינואר 2017)
  • הצלב הגדול של מסדר השמש העולה (2021) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'וליה אלין גילארדאנגלית: Julia Eileen Gillard; נולדה ב-29 בספטמבר 1961) היא פוליטיקאית אוסטרלית, שכיהנה כראש ממשלת אוסטרליה בשנים 20102013, והייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה.

גילארד נבחרה לראשות מפלגת הלייבור האוסטרלית ב-24 ביוני 2010 והושבעה לראשות הממשלה בהמשך אותו היום. בתפקידה הקודם שימשה כסגנית ראש הממשלה תחת ראש הממשלה הקודם, קווין ראד. ב-11 בספטמבר 2007 הייתה לאישה הראשונה למלא את תפקיד ראש הממשלה בתולדות אוסטרליה, בעת היעדרותו של ראד עקב ועידת האו"ם לאקלים בבאלי[1].

מלבד היותה האישה הראשונה בתפקיד ראש ממשלת אוסטרליה, רשמה גילארד תקדים נוסף: היא ראש הממשלה הראשון שמעולם לא נישא[2].

נעוריה ותחילת דרכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילארד נולדה ב-29 בספטמבר 1961 בוויילס, הממלכה המאוחדת, למשפחה ממוצא ולשי. יש לה אחות בשם אליסון הגדולה ממנה בשלוש שנים. כילדה חלתה גילארד בדלקת ריאות קשה, והרופאים יעצו להוריה לעבור לגור במקום בו האקלים חם יותר[3]. המשפחה בחרה להגר לאוסטרליה ב-1966, והתיישבה באדלייד[4]. אביה עבד כאח פסיכיאטרי ואימה עבדה בבית מוגן לנשים של צבא הישע. גילארד למדה יחד עם אחותה בבית הספר מיצ'ם ובהמשך בתיכון בדרום אוסטרליה. לאחר הלימודים החלה ללמוד באוניברסיטת אדלייד אך פרשה מלימודיה ב-1982 ועברה למלבורן כדי לעבוד עם אגודת הסטודנטים האוסטרלית. היא סיימה את לימודיה באוניברסיטת מלבורן עם תואר בוגר באמנות ובמשפטים ב-1986.

בשנת 1987 החלה לעבוד כעורכת דין בנושא דיני עבודה בחברת סלייטר וגורדון. ב-1990 בגיל 29 הצטרפה כשותפה לחברה. בראיון שנערך עמה ב-2007 אמרה: "תמיד חשבתי שאהיה מורה לאנגלית. היה מורה לאנגלית בבית-הספר במיצ'ם באדלייד שהיה אדם קפדן מאוד בנושאי משמעת, דקדוק וניקוד, אך בד בבד היה אדם מאוד נחמד. חשבתי שמורים הם אנשים טובים; הייתי סבורה כי זו תהיה עבודה מתגמלת, לראות את עיני התלמידים הצעירים בורקות לשמע רעיון חדש. שוחחתי על שאיפתי זו עם אמא של חברה לספסל הלימודים, שפסקה: 'לא, את טובה בוויכוחים ובדיונים, עליך לנסות משפטים'. אם לא הייתי משתתפת בבחירות של 1988 בהצלחה, קרוב לוודאי שהייתי עדיין בתוך ומסביב לתחום המשפטים, ייתכן שבתחום המגזר הציבורי. אולי הייתי מעבירה הרצאות, מנסה לדחוף משפטים לראשם של אחרים".

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילארד נחשפה לפוליטיקה בשנתה השנייה באוניברסיטת אדלייד דרך ביתו של שר רווחה מקומי והצטרפה למועדון הלייבור, שם הייתה מעורבת בקידום קמפיין נגד הקיצוץ בתקציבי החינוך[3][4]. לאחר שעברה למלבורן, הפכה ב-1983 לאישה השנייה לעמוד בראש אגודת הסטודנטים האוסטרלית. גילארד נבחרה כחברת בבית הנבחרים האוסטרלי מטעם ללור, פרבר של מלבורן, ויקטוריה בבחירות בשנת 1998. היא החליפה בתפקידה את ברי ג'ונס, שפרש מתפקידו. ב-11 בנובמבר 1998 נאמה לראשונה בבית הנבחרים.

בשנים 20012003 הייתה שרת צללים למשרד האוכלוסייה וההגירה, ואחרי 2003, שרת הצללים למשרד הבריאות. החל מ-2006 הייתה סגנית ראש האופוזיציה. אחרי ניצחון הלייבור בבחירות של 2007 מונתה לממלאת מקום ראש הממשלה ושרת החינוך, הרווחה והתעסוקה בממשלתו של קווין ראד.

ביוני 2010, כשהפופולריות של קווין ראד צנחה בפתאומיות לקראת הבחירות הקרבות, החליטו ראשי הלייבור שיש להחליפו ושכנעו את גילארד להתמודד מולו[5]. אחרי שהיא הכריזה על מועמדותה פרש ראד, וגילארד מונתה על ידי המושלת הכללית לראש ממשלה – אישה ראשונה בתפקיד ראש ממשלת אוסטרליה. שבועות ספורים אחר כך הודיעה על הקדמת הבחירות על מנת לזכות במנדט עצמאי.

בבחירות שהתקיימו ב-21 באוגוסט לא זכתה אף אחת מהמפלגות ברוב, ואחרי יותר משבועים הצליחה גילארד לגבש רוב להקמת ממשלה בעזרתם של חבר הפרלמנט ממפלגת הירוקים ושלושה מארבעת חברי הפרלמנט העצמאיים שנבחרו. בהרכבת ממשלה, שהושבעה ב-14 בספטמבר, היא קיימה את הבטחת הבחירות שלה למנות את קודמה, קווין ראד לתפקיד בכיר, ומינתה אותו לשר החוץ; הוא התפטר כשנה וחצי לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2012, בשל חילוקי דעות עם גילארד.

ב-26 ביוני 2013 הודחה מהנהגת הלייבור כשהפסידה מול קווין ראד בהתמודדות פנימית בקרב חברי הלייבור בפרלמנט[6] ולאחר מכן הודיעה על פרישה מהחיים הציבוריים. גילארד סיימה את תפקידה כראש ממשלת אוסטרליה יממה לאחר מכן.

לאחר פרישתה מהפוליטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2013 חתמה על חוזה לכתיבת זיכרונותיה עם הוצאת פינגווין אוסטרליה ומונתה כפרופסור כבוד באוניברסיטת אדלייד. היא הצטרפה כמרצה בכירה למרכז החינוכי האוניברסלי של מכון ברוקינגס.

בפברואר 2014 מונתה ליו"ר השותפות הגלובלית לחינוך.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ קרין, לינדי, (10 בדצמבר 2007). גילארד רושמת תקדים כאישה הראשונה המכהנת כראש ממשלת אוסטרליה. חדשות ABC (באנגלית).
  2. ^ לון, סטפן, (25 ביוני 2010). "בנוגע לחתונה, נחכה ונראה", אומר בן זוגה של גילארד. The Australian (באנגלית).
  3. ^ 1 2 (6 במרץ 2006). סיפור אוסטרלי – תמליל ריאיון עם ג'וליה גילארד. ערוץ ABC (באנגלית).
  4. ^ 1 2 (20 בספטמבר 2004). ג'וליה גילארד באופן אישי. Counterpoint. Radio National. (באנגלית).
  5. ^ הדר תדמור,אשר שכטר, ג'וליה גילארד: הכוכבת העולה של הלייבור באוסטרליה, באתר הארץ, 25 ביוני 2010
  6. ^ דרמה באוסטרליה: ראש הממשלה הודחה מתפקידה, באתר וואלה, 26 ביוני 2013