ארתור פאדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארתור פאדן
Arthur Fadden
FaddenPEO.jpg
ארתור פאדן, 1941
לידה 13 באפריל 1894
אינגהם, קווינסלנד, אוסטרליה
פטירה 21 באפריל 1973 (בגיל 79)
בריזביין, קווינסלנד, אוסטרליה
שם מלא ארתור ויליאם פאדן
מדינה אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
עיסוק פוליטיקאי, מנהל חשבונות עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הכפר
בת-זוג אילמה ניטה ת'ומבר
ראש ממשלת אוסטרליה ה-13
תקופת כהונה 29 באוגוסט 19417 באוקטובר 1941 (5 שבועות ו-5 ימים)
הקודם רוברט מנזייס
הבא ג'ון קרטין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סר ארתור ויליאם פאדןאנגלית: Arthur William Fadden;‏ 13 באפריל 189421 באפריל 1973) היה מדינאי אוסטרלי שכיהן כראש ממשלת אוסטרליה השלושה עשר.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארתור פאדן נולד בעיירה אינגהם שבקווינסלנד. אביו היה שוטר שאמונתו הדתית הייתה פרסביטריאנית. פאדן התחנך בבתי ספר ציבוריים ובהמשך למד ראיית חשבון ובמקביל עבד כפקיד. עם הסמכתו הוא מונה להיות עוזר הפקיד הראשי (Town Clerk) של העיר מאקאי ובהמשך מונה להיות הפקיד הראשי. בשנות העשרים של המאה ה-20 הקים עסק מצליח לראיית חשבון עם סניפים בבריזביין ובטאונסוויל. הוא היה פעיל במפלגת הכפר מיום הקמתה.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1932 נבחר פאדן לאספת הנבחרים של קווינסלנד[1] וב-1935 הוא הפסיד בבחירות ואיבד את מושבו. בשנה שלאחר מכן הוא ניצח בבחירות הביניים למושב שהתפנה בפרלמנט האוסטרלי. פאדן היה דיבייטור גלוי לב ומשפיע ועד מהרה עשה רושם טוב על הסובבים אותו. כאשר התפטר ארצ'י קמרון באופן פתאומי מתפקידו כמנהיג מפלגת הכפר ב-1940, נוצר מבוי סתום בתהליך הבחירה לתפקיד המנהיג החדש כאשר התמדדו עליו ארל פייג' וג'ון מק'איוון ופאדן נבחר כמועמד של פשרה. הוא מונה להיות שר האספקה והפיתוח, לאחר מכן שר האוויריה ולבסוף שר האוצר.

ראש ממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1941 התפטר רוברט מנזייס מתפקידיו כראש ממשלה וכמנהיג המפלגה הבכירה בקואליציה, מפלגת אוסטרליה המאוחדת.[2] למרות שקואליציית האנטי-לייבור הייתה בשלטון מזה כעשור, סבלה מפלגת אוסטרליה המאוחדת ממשבר מנהיגות עד שהיא נאלצה לבחור בראש הממשלה לשעבר, בילי יוז, כמנהיגה. עם זאת, יוז היה כבר בן 78 ונתפס כמנהיג לתקופת מעבר. מתוך נסיבות אלה, ב-28 באוגוסט, בחרה ועידה משותפת של מפלגת אוסטרליה המאוחדת ומפלגת הכפר בפאדן כמנהיג הקואליציה, למרות שמפלגת הכפר הייתה השותף הזוטר בקואליציה. למחרת היום הושבע פאדן כראש הממשלה.

בסופו של דבר, תקופת כהונתו של פאדן הייתה קצרת ימים. ב-3 באוקטובר אותה שנה, שני חברי הפרלמנט העצמאיים שהעניקו רשת תמיכה לקואליציה בשנה החולפת, ארתור קולס ואלכס וילסון, הצביעו נגד התקציב שהגיש פאדן. קולס ווילסון סלדו מהיחס לו זכה מנזייס עד שהחליטו ללא לתמוך יותר בקואליציה. עקב נפילת חוק התקציב, נאלץ פאדן להגיש את התפטרותו ואת התפטרות כל הממשלה למושל הכללי, הלורד גאורי. הייתה זו הפעם האחרונה בה אולצה ממשלה אוסטרלית להתפטר לאחר תבוסה בבית הנבחרים. פאדן התלוצץ על כך שהוא היה כמו המבול, "משל ארבעים יום וארבעים לילה".

גאורי זימן את קולס ווילסון ודרש מהם, שבמידה והוא יטיל על מנהיג האופוזיציה, ג'ון קרטין להרכיב את הממשלה הבאה, הם יתמכו בו וישימו קץ לאי היציבות השלטונית. השניים הסכימו וב-7 באוקטובר הושבע קרטין כראש הממשלה.

המשך הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועידה משותפת של מפלגת אוסטרליה המאוחדת ומפלגת הכפר אישרה את מינויו של פאדן כמנהיג האופוזיציה, למרות שמפלגת אוסטרליה המאוחדת הייתה המפלגה הבכירה בקואליציית האנטי-לייבור. קואליציה זו חוותה שיתוק בהיותה באופוזיציה. בבחירות של 1943 ירד מספר המושבים שלה בפרלמנט ל-19, מתוכם שבעה מושבים למפלגתו של פאדן, מפלגת הכפר. פאדן קיבל על עצמו את האחריות לתבוסה זו והעביר את תפקיד מנהיג האופוזיציה בחזרה לידיו של מנזייס, שנבחר מחדש להיות מנהיגי מפלגת אוסטרליה המאוחדת.

לאחר תבוסה נוספת של קואליציית האנטי-לייבור בבחירות של 1946, חידש פאדן את שותפותו עם מנזייס. שנתיים מאוחר יותר, שילב מנזייס את מפלגת אוסטרליה המאוחדת לתוך המפלגה הליברלית. נפוצו שמועות שגם מפלגת הכפר תיכלל באיחוד זה, אך פאדן היה נחוש בדעתו לשמור על עצמאותה של מפלגתו.

כמי שתמיד היה שמרן, בסוף שנות הארבעים נעשה פאדן אנטי-קומוניסט והאיץ במנזייס להעביר חוק שיאסור את קיומה של המפלגה הקומוניסטית אם יעלה לשלטון.

פאדן היה ידיד קרוב של רוברט פרדריק בירד ווייק, אחד ממומחי הביטחון המובילים באוסטרליה של אותם זמנים. מערכת היחסים ביניהם הייתה מבוססת על אהבתם המשותפת לקווינסלנד ואנשיה. וויק, היה המייסד של ASIO (ארגון הביון והביטחון של אוסטרליה) ב-1949 ולמרות נטייתו לתמוך בלייבור הידידות בין השניים עמדה במבחן הזמן.

בבחירות של 1949 זכתה קואליציית האנטי-לייבור בניצחון סוחף ובממשלת מנזייס השנייה כיהן פאדן כשר האוצר. למרות שהאינפלציה בראשית שנות החמישים הייתה גבוהה, והוא נאלץ להגיש כמה תקציבים קשים, רוב תקופת כהונתו כשר אוצר עמדה בסימן של פריחה כלכלית, בעיקר במגזר החקלאי. פאדן פרש מהפוליטיקה ערב הבחירות של 1958 וחי חיים שקטים עד למותו בבריזביין ב-1973.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארתור פאדן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]