ג'ון דנסמור
 | |
| דנסמור ב-1971 | |
| לידה |
1 בדצמבר 1944 (בן 79) לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית |
|---|---|
| שם לידה | ג'ון פול דנסמור |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית  |
| תקופת הפעילות | מ-1964 |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת מדינת קליפורניה |
| עיסוק | מוזיקאי, כותב שירים, סופר, שחקן |
| סוגה | רוק, פסיכדליה, פיוז'ן ג'אז |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה | תופים |
| חברת תקליטים |
אלקטרה רקורדס |
| בן או בת זוג |
Leslie Neale (נובמבר 1990–?) |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ג'ון פול דנסמור (באנגלית: John Paul Densmore; נולד ב-1 בדצמבר 1944) הוא מוזיקאי אמריקאי. הוא ידוע בעיקר כמתופף של להקת הרוק הדלתות וכחבר בהיכל התהילה של הרוק אנד רול. הוא הופיע בכל הקלטה של הלהקה, עם תיפוף בהשראת ג'אז ומוזיקת עולם לא פחות מהרוק אנד רול.[1] אותות הכבוד הרבים שהוא חולק עם חברי להקת הדלתות האחרים כוללים פרס גראמי למפעל חיים וכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.[2][3]
דנסמור ידוע גם בזכות הווטו שלו על ניסיונותיהם של שני חברי הדלתות האחרים, בעקבות מותו של הסולן ג'ים מוריסון ב-1971, לקבל הצעות להעניק רישיון לרכישת הזכויות לשירים שונים של הדלתות למטרות מסחריות, כמו גם התנגדותו לשימוש בהם במאה ה-21 בשם ובלוגו של הדלתות. מאבקיו המשפטיים הממושכים של דנסמור כדי להשיג ציות לווטו שלו, שהתבססו על חוזה משנות ה-60 שדרש תמימות דעים בין חברי הלהקה להשתמש בשם הלהקה או במוזיקה שלה, הסתיימו בניצחון מוחלט.[4]
דנסמור עבד גם באמנויות הבמה כרקדן וכשחקן וכתב בהצלחה כמחזאי וכמחברם של שני ספרים בנושא הדלתות וספר שלישי, "The Seekers", על מבחר אנשים בולטים איתם עבד ופגש.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דנסמור נולד בלוס אנג'לס ב-1 בדצמבר 1944 למשפחה קתולית, בנם של מרגרט מרי (לבית וולש) וריי בלייסדל דנסמור.[5] הוא גדל וניגן בפסנתר ומאוחר יותר החל לתופף בתופים ובכלי הקשה בתזמורת הצועדת בבית ספרו. הוא גם ניגן טימפני בתזמורת.[6] דנסמור למד בסנטה מוניקה סיטי קולג' ובאוניברסיטת קליפורניה סטייט, נורת'רידג'; בתקופה האחרונה למד מוזיקה אתנית אצל צ'לן הג'אז פרד כץ.[7]
השפעות התיפוף של דנסמור כללו את דמויות הג'אז אלווין ג'ונס (המתופף של ג'ון קולטריין), אותו כינה האליל שלו,[8] וארט בלייקי.[9]
הדלתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באמצע שנות ה-60 הצטרף דנסמור לגיטריסט רובי קריגר בלהקה שנקראה "הריינג'רס הפסיכדליים"; זמן קצר לאחר מכן החל בחזרות עם הקלידן ריי מנזרק, שני אחיו של מנזרק וג'ים מוריסון בלהקת ריק והרייבנס. עם עזיבתם של האחים את הלהקה, המליץ דנסמור לקריגר להצטרף אליהם, וכך הקים את הדלתות ב-1965.[10]
הרביעייה, לאחר שנתיים של עבודה, הפכו לכוכבים בשנת 1967, והוציאו שישה אלבומי אולפן וכמה אלבומי הופעה, שבסופו של דבר מכרו מעל 100 מיליון עותקים.[11]
על פי האוטוביוגרפיה של דנסמור, הוא עזב את הלהקה פעם אחת בתגובה להתנהגותו ההרסנית יותר ויותר של מוריסון, אם כי דנסמור חזר למחרת. דנסמור הציע שוב ושוב שהלהקה תפסיק את סיבוב ההופעות, אך קריגר ומנזרק התנגדו לרעיון זה. לאחר ההופעה ההרסנית של הדלתות עם מוריסון בניו אורלינס ב-12 בדצמבר 1970, הסכימה הלהקה להפסיק להופיע, וההופעה הייתה ההופעה הפומבית האחרונה של הדלתות כרביעייה.[12]
עם מותו של מוריסון בשנת 1971, הקליטה השלישייה ששרדה שני אלבומים נוספים של שירים ורקע אינסטרומנטלי לשירתו המוקלטת של מוריסון. דנסמור נשאר חבר עד פירוק הלהקה בשנת 1973.[10]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דנסמור נישא ארבע פעמים. הוא נישא לאשתו הראשונה ג'וליה ברוז בשנת 1970 עם רובי ולין קריגר כשושבינים. הם נפרדו בשנת 1972. כמה שנים לאחר גירושיהם נשא לאישה את דבי פייף, אך הם התגרשו כעבור כמה שנים. לאחר מכן נישא לשחקנית לזלי ניל בשנת 1990 ונולד להם בן אחד. לאחר מכן הם נפרדו בשנת 2006 עקב חילוקי דעות בלתי ניתנים לגישור והתגרשו. מאז 2012 הוא נמצא במערכת יחסים עם אילדיקו פון סומוגי, לה נישא בשנת 2020.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ון דנסמור
ג'ון דנסמור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ון דנסמור, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ון דנסמור, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'ון דנסמור, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'ון דנסמור, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ון דנסמור, באתר Discogs (באנגלית)
ג'ון דנסמור, באתר Songkick (באנגלית)- ג'ון דנסמור, באתר SecondHandSongs
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ John Densmore Songs, Albums, Reviews, Bio & Mo..., AllMusic (באנגלית)
- ^ Breaking Music News & Events | GRAMMY.com, grammy.com
- ^ The Doors Honored With Star on Hollywood Walk of Fame, Associated Press, 2015-03-25 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Randy Lewis, John Densmore on court fights with Doors bandmates: 'It wasn't fun', Los Angeles Times, 2013-06-13 (באנגלית אמריקאית)
- ^ John Paul Densmore, geni_family_tree, 2022-04-28
- ^ Modern Drummer, John Densmore: When You're Strange, Modern Drummer Magazine, 2010-06-22 (באנגלית)
- ^ John Densmore, Riders on the Storm: My Life with Jim Morrison and the Doors, Delacorte Press, 1990, עמ' 34, ISBN 978-0-385-30033-9. (באנגלית)
- ^ Film Independent (2013-12-11), THE DOORS | Mr. Mojo Risin': The Story of L.A. Woman Q&A and Performance, נבדק ב-2024-10-02
- ^ Joe Bosso published, John Densmore talks drumming, classic tracks and his book The Doors Unhinged, MusicRadar, 2014-06-05 (באנגלית)
- ^ 1 2 The Doors Songs, Albums, Reviews, Bio & More |..., AllMusic (באנגלית)
- ^ Ray Manzarek, founding member of The Doors, dies at 74 - CBS News, www.cbsnews.com, 2013-05-21 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Densmore, John, Riders on the Storm: My Life with Jim Morrison and the Doors, 1990