ג'ון וודן
 | |
| לידה |
14 באוקטובר 1910 הול, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
4 ביוני 2010 (בגיל 99) המרכז הרפואי האוניברסיטאי של קליפורניה, ארצות הברית |
| עמדה |
קלע |
| היכל התהילה |
נבחר כשחקן בשנת 1961 נבחר כמאמן בשנת 1973 |
| קבוצות כשחקן | |
| 1929–1933 | אוניברסיטת פרדו |
| קבוצות כמאמן | |
|
1946-1948 1948-1975 |
אוניברסיטת המדינה של אינדיאנה אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס |
  | |
ג'ון רוברט וודן (באנגלית: John Robert Wooden; 14 באוקטובר 1910 - 4 ביוני 2010) היה כדורסלן ומאמן כדורסל אמריקאי. חבר היכל התהילה של הכדורסל הראשון להיבחר הן כשחקן (נבחר בשנת 1961) והן כמאמן (נבחר בשנת 1973). וודן זכה בעשר אליפויות של ליגת ה-NCAA בתקופה של 12 שנים כמאמנה של אוניברסיטת UCLA, מהן שבע אליפויות רצופות, הישג אשר אף מאמן מכללות לא הצליח לשחזר[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וודן נולד בעיר האל, אינדיאנה, למשפחה בת ארבעה בנים, ושתי בנות אשר נפטרו בטרם מלאו להן שלוש שנים. לאחר שמשפחתו עברה להתגורר בעיר מרטינסוויל כאשר היה בן 14, הוביל וודן את נבחרת התיכון שלו לשלוש הופעות בגמר הפלייאוף לתיכונים של אינדיאנה, וזכה עם קבוצתו באליפות באחרון שבהם, בשנת 1927.
לאחר סיום לימודיו בתיכון, בשנת 1928, נרשם וודן לאוניברסיטת פרדו שבאינדיאנה. הוא הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות המכללות לשנת 1932, תוך שהוא נבחר לאחד ממצטייני העונה במשך שלוש העונות שלו במכללה. לאחר סיום לימודיו במכללה שיחק וודן במספר קבוצות מקומיות, ביניהן "אינדיאנפוליס קאוצקיס", ובמקביל לימד ואימן כדורסל בתיכונים[2]
בשנת 1942, במהלך מלחמת העולם השנייה, התגייס וודן לצי האמריקאי. הוא שרת כמעט 3 שנים, והשתחרר בדרגת לוטננט[3].
ב-26 במאי 2010 אושפז וודן במרכז הרפואי של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס עקב התייבשות ונותר בבית החולים עד לפטירתו בשבוע שלאחר מכן[4]. הוא נפטר ב-4 ביוני 2010.
קריירת האימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
וודן אימן שנתיים בבית ספר תיכון בדייטון, קנטקי. לאחר מכן, חזר לאינדיאנה שם לימד אנגלית ואימן את קבוצת הכדורסל בתיכון "סאות' בנד סנטרל" במשך 11 שנים, עד שהצטרף לכוחות המזוינים של ארצות הברית.
לאחר שחזר ממלחמת העולם השנייה, אימן וודן באוניברסיטת המדינה של אינדיאנה, משנת 1946 ועד לשנת 1948. בנוסף להיותו מאמן כדורסל, אימן וודן במכללה גם בייסבול וניהל את מחלקת האתלטיקה[1], כאשר במקביל השלים לימודי תואר שני בחינוך[5][6].
בעונת 1947/1948 התמנה וודן למאמנה הראשי של קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). למעשה, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס לא הייתה האפשרות המועדפת עליו, וודן קיבל הצעה לאמן גם באוניברסיטת מינסוטה, ומכיוון שאשתו רצתה להישאר במערב התיכון, נטה וודן לבחור בה. אולם, בשל תנאי מזג האוויר הקשים, לא קיבל וודן את הטלפון שאישר את רצונה של מינסוטה למנותו. מתוך מחשבה כי מינסוטה לא חזרו אליו מכיוון שהם לא היו מעוניינים, הודיע וודן לאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס כי הוא מקבל את המינוי. לאחר שהודיע וודן ל-UCLA על קבלתו את התפקיד, הצליחו ליצור עמו קשר מאוניברסיטת מינסוטה, אך הוא סירב לקבל על עצמו את התפקיד מכיוון שנתן את מילתו ל-UCLA[1], וחתם על חוזה לשלוש שנים.
וודן לקח קבוצה שבעונתה הקודמת רשמה מאזן של 12 ניצחונות מול 13 הפסדים, והפך אותה בשנתו הראשונה לאלופת הבית החוף הפאסיפי (נקרא גם ה-PCC) עם מאזן של 22 ניצחונות מול שבעה הפסדים. מאזנה הטוב ביותר מאז שהוקמה ב-1919[7]. בעונה שלאחר מכן, הצליח וודן להתעלות גם על ההישג של עונתו הראשונה כשרשם מאזן של 7–24 בעונתו השנייה. למרות הצלחותיו, וודן לא אהב את תפקידו מכיוון שאשתו לא רצתה להמשיך ולחיות בלוס אנג'לס. לפיכך התפתה וודן לקבל את הצעתה של פרדו, האוניברסיטה בה למד, לקבל את תפקיד המאמן של קבוצת הכדורסל שלה, שכמאמנה, מל טאוב עזב בשנת 1950. אולם, חוזהו של וודן נחתם ל-3 שנים, והוא הרגיש כי הפרת חוזה כמוה כהפרת המילה שלו, והחליט לוותר על המשרה[8].
עד עונת 1955/1956 ביסס וודן מסורת של הצלחה ב-UCLA, ובעונה זו הוביל את הקבוצה לראשונה לעונה מושלמת ללא הפסדים. ולרצף ניצחונות שבא לסיומו רק כשהקבוצה פגשה את הקבוצה של אוניברסיטת סן פרנסיסקו שהונהגה על ידי ביל ראסל. באותה התקופה נפגעה קבוצתו של וודן גם בשל העמדתן של כל קבוצות הספורט של האוניברסיטה בתקופת מבחן, בעקבות שערורייה של תשלומים בלתי חוקיים לשחקנים בקבוצת הפוטבול של האוניברסיטה[9]. בשנת 1962, לאחר תקופת המבחן, חזר וודן והוביל את הקבוצה לצמרת הליגה. הוא לקח את קבוצתו צעד אחד קדימה, והחל את תור הזהב האגדי של הקבוצה. הפסד דחוק, בעקבות שריקה שנויה במחלוקת לעבירה בשלב חצי גמר טורניר אליפות המכללות, שכנעו את וודן כי הקבוצה מוכנה למאבק על תואר האליפות[9]. שתי עונות לאחר מכן, בעונת 1963/1964, הוביל וודן את הקבוצה לאליפות המכללות הראשונה בתולדותיה. וודן המשיך והוביל את UCLA לאליפות שנייה ברצף בעונה העוקבת, אולם בעונה שלאחר מכן סיימה קבוצתו במקום השני בבית, ולא העפילה לטורניר הגמר. וודן המשיך והוביל את הקבוצה ל-9 אליפויות נוספות ברצף, מלבד עונת 1973/1974 בה סיים במקום השלישי. לאחר האליפות האחרונה בעונת 1974/1975, פרש וודן מאימון הקבוצה ומאימון כדורסל.
מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
וודן קיבל הכרה בהישגיו מספר פעמים במהלך בקריירה. הוא היה לראשון שנבחר להיכל התהילה של הכדורסל הן כשחקן והן כמאמן, ומאז שנת 1977 נקרא הפרס לשחקני המכללות המצטיינים פרס ג'ון וודן על שמו. ב-17 בנובמבר 2006 נבחר וודן להיכל התהילה של כדורסל המכללות, והיה אחד מחמישה שיצגו בטקס את המחזור הראשון שלו, יחד עם ביל ראסל, אוסקר רוברטסון, דין סמית' וג'יימס נייסמית'. בשנת 2009 בחר בו המגזין The Sporting News כמאמן הגדול בכל הזמנים[10].
ב-2003 העניק לו הנשיא ג'ורג' ווקר בוש את מדליית החירות הנשיאותית, האות האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ון וודן- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- ג'ון וודן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'ון וודן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 מייק פומה, Wizard of Westwood באתר ESPN
- ^ Google Books, The National Basketball League: a history, 1935-1949
- ^ כתבה באתר ESPN
- ^ כתבה באתר הרדיו של קליפורניה
- ^ March Madness Flashback באתר אוניברסיטת אינדיאנה
- ^ Longtime ISU coach Coughlan to join Wooden in Valley Hall of Fame באתר pantagraph
- ^ UCLA History
- ^ כתבה באתר sports.espn.go.com
- ^ 1 2 אלכס וולף, How '64 Bruins made John Wooden, SportsIllustrated.cnn.com
- ^ Sporting News honors Wooden באתר ESPN