לדלג לתוכן

ג'ון רטקליף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון רטקליף
John Ratcliffe
לידה 20 באוקטובר 1965 (בן 60)
מאונט פרוספקט, אילינוי, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום מגורים הית' עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
עיסוק פוליטיקאי
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
השקפה דתית נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
ratcliffe.house.gov
ראש ה-CIA ה־28
23 בינואר 2025 – מכהן
(שנה ו־7 חודשים)
תחת הנשיא דונלד טראמפ
ראש המודיעין הלאומי
26 במאי 2020 – 20 בינואר 2021
(7 חודשים ו־26 ימים)
תחת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ
→ ריצ'רד גרנל (ממלא מקום)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז הקונגרס הרביעי של טקסס
3 בינואר 2015 – 21 במאי 2020
(5 שנים ו־4 חודשים)

ג'ון לי רטקליף (באנגלית: John Lee Ratcliffe; נולד ב-20 באוקטובר 1965) הוא פוליטיקאי אמריקאי, חבר המפלגה הרפובליקנית, המכהן כראש ה-CIA מאז ינואר 2025, בממשלו השני של הנשיא דונלד טראמפ. קודם לכן, בממשל טראמפ הראשון, כיהן רטקליף כראש המודיעין הלאומי. בין השנים 2020–2015 כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הרביעי של טקסס.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רטקליף נולד באילינוי, הצעיר משישה ילדיהם של זוג מורים. הוא סיים תואר ראשון באוניברסיטת נוטרדאם ותואר JD במשפטים באוניברסיטת סאותרן מתודיסט שבטקסס. לאחר הלימודים עסק בעריכת דין בדאלאס. בתקופת נשיאותו של ג'ורג' ווקר בוש מונה על ידי הממשל לאחראי לוחמה בטרור וביטחון לאומי במחוז מזרח טקסס, תפקיד בו שימש מ-2004 עד 2007, ולאחר מכן לפרקליט המדינה במחוז, תפקיד בו שימש עד 2008. במקביל כיהן בשנים 2004 עד 2012 כראש עיריית הית'.

ב-2014 התמודד בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית מול חבר הקונגרס המכהן ראלף הול שהתמודד לקדנציה 18 ברציפות. רטקליף גבר על הול בסיבוב השני ברוב של 53% מול 47%. בבחירות הכלליות התמודד ללא תחרות, ונבחר לנציג המחוז הרביעי של טקסס בבית הנבחרים. הוא הושבע לתפקידו בינואר 2015. ב-2016 נבחר לכהונה שנייה ברוב של 88%, וב-2018 לכהונה נוספת ברוב של 76%. הוא כיהן בקונגרס כחבר בוועדת המודיעין, בוועדת המשפטים, בוועדה לביטחון המולדת ובוועדת האתיקה.

רטקליף הוא מתומכיו המובהקים של דונלד טראמפ, ותקף בחריפות את התובע המיוחד רוברט מולר. הוא טען כי התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 סייעה להילרי קלינטון ולא לטראמפ.

ב-28 ביולי 2019 הכריז נשיא ארצות דונלד טראמפ על כוונתו למנות את רטקליף לראש המודיעין הלאומי, אך מועמדותו בוטלה כעבור כחמישה ימים. בפברואר 2020 הודיע טראמפ בשנית כי בכוונתו למנות את רטקליף לראש המודיעין הלאומי במקומו של ממלא המקום, ריצ'רד גרנל, והוא הושבע לתפקיד במאי 2020[1].

ראש ה-CIA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינוי ואישור כראש הסוכנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2024 הודיע הנשיא הנבחר של ארצות הברית דונלד טראמפ כי בכוונתו למנות את רטקליף לראש ה-CIA[2]. ב-15 בינואר 2025 הופיע רטקליף לשימוע בפני ועדת המודיעין של הסנאט של ארצות הברית. ב-23 בינואר אישר הסנאט האמריקאי את מינויו ברוב של 74 מול 25[3]. באותו היום הושבע לתפקידו בידי סגן נשיא ארצות הברית ג'יי. די. ואנס[4]

חשיפות מודיעיניות ופיטורים נרחבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כניסתו לתפקיד, הצהיר רטקליף בראיון לחדשות ברייטברט כי הוא תומך בתאוריית דליפת הקורונה מהמעבדה, ושעות ספורות לאחר מכן פרסמה הסוכנות הערכה המאשרת תיאוריה זו.[5] מעורבותו הדיפלומטית והמודיעינית המוקדמת כללה ניהול משא ומתן על חילופי שבויים בין פושע הסייבר הרוסי אלכסנדר ויניק למורה האמריקאי מארק פוגל, וכן מעקב אחר שיחות השלום בין רוסיה לאוקראינה.[6] כאשר הורה טראמפ על הסרת חיסיון מקבצי המסמכים הנוגעים לרצח הנשיא ג'ון פ. קנדי, הבהיר רטקליף לגורמים בממשל כי חלק מהמסמכים אינם קשורים כלל לרוצח.[7]

ארגון מחדש פנימי אופיין את ראשית כהונתו. בפברואר 2025 הרחיב רטקליף את תוכנית ההתפטרות הנדחית הפדרלית גם על ה-CIA, במטרה לעודד עובדים ותיקים שהצטרפו בעקבות פיגועי 11 בספטמבר לפרוש לטובת עובדים צעירים יותר צעד שלפי דיווחים התנגש עם כוונתו להטות את מאמצי הסוכנות לעבר התמודדות מול סין.[8] מאמצי הפיטורים הואצו במרץ לאחר ששופט פדרלי פסק כי בידיו הסמכות לפטר עובדים לפי רצונו. באותו חודש נפגש אילון מאסק עם רטקליף כדי לדון במאמצי "היעילות הממשלתית" בסוכנות, ובמאי דיווח ה"וושינגטון פוסט" כי הסוכנות מתכוונת לקצץ למעלה מאלף משרות במהלך כהונתו של טראמפ.[9]במקביל, פעל רטקליף לסיום תוכניות הגיוס המבוססות על גיוון והצהיר כי הוא "ממוקד בגיוס וקידום אנשים על בסיס כישורים בלבד".[10]

במרץ 2025 העיד רטקליף בפני ועדת הסנאט למודיעין סביב קבוצת צ'אט באפליקציית Signal ששימשה לדיון בתקיפות צפויות בתימן באותו חודש. תוכן הקבוצה דלף לאחר שעורך ראשי של מגזין The Atlantic, ג'פרי גולדברג, צורף אליה בטעות. רטקליף, שהשתתף בצ'אט, טען בפני הוועדה כי השימוש שעשה באפליקציה היה "חוקי".[11] עם זאת, במסמכים שהוגשו לבית המשפט במסגרת עתירה של ארגון המעקב American Oversight, נמסר כי לא ניתן היה לאחזר את הודעותיו של רטקליף כיוון שנמחקו ממכשירו; אף על פי שהגדרות הקבוצה הוגדרו למחיקת הודעות אוטומטית, הודעות קודמות של רטקליף דרשו מחיקה ידנית.[12]

מבצעים זרים וחקירת-נגד סביב הבחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כניסתו לתפקיד, הורה רטקליף על סקירה של הערכת ה-CIA בנוגע להתערבות רוסיה בבחירות 2016. ביולי 2025 קבעה הסוכנות כי ראש ה-CIA לשעבר תחת ממשל ביידן, ג'ון ברנן, האיץ את החקירה, אך מבלי לערער על מסקנותיה. בעקבות הבדיקה, פרסם רטקליף ברשתות החברתיות כי ברנן וג'יימס קומי, מנהל ה-FBI לשעבר, פגעו באיכות ההערכה.[13] על פי ה"ניו יורק טיימס", רטקליף הפנה את ברנן ל-FBI לחקירה פלילית בגין הצהרות שמסר לוועדת המודיעין של הסנאט עדות שחלפו עליה למעלה משבע שנים ונראה כי חלה עליה התיישנות.[14] באוגוסט פשט ה-FBI על ביתו של יועץ הביטחון הלאומי לשעבר, ג'ון בולטון, תוך שימוש במודיעין מצומצם שסיפק רטקליף למנהל הארגון, קאש פאטל.[15]

בתחום המזרח התיכון, מעורבותו של רטקליף בלטה סביב תוכנית הגרעין של איראן. בעקבות ביקורו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בארצות הברית בפברואר 2025, הורה טראמפ לרטקליף להיפגש עם נתניהו ועם ראש המוסד דוד ברנע בישראל.[16] במאי דן רטקליף עם נתניהו ובכירים מודיעיניים נוספים באפשרות לפעולות חשאיות נגד איראן.[17] ביוני, בקמפ דייוויד, עדכן רטקליף את טראמפ כי מתקפה ישראלית נגד איראן עומדת להתרחש, ובפגישה מסווגת בבית הלבן ציין כי איראן קרובה להשגת נשק גרעיני.[18] בעקבות תקיפת אתרי הגרעין האיראניים על ידי ארצות הברית, הצהיר רטקליף כי התקיפות פגעו קשות בתוכנית הגרעין.[19]

בנוגע למלחמת רוסיה-אוקראינה, לאחר שטראמפ הורה על הקפאת הסיוע הצבאי לאוקראינה במרץ 2025, הצליח רטקליף לשכנע את הנשיא לאפשר לסוכנות להמשיך בשיתוף הפעולה המודיעיני בשל האיומים שנשקפו לחברי הסוכנות במדינה.[20] רטקליף שמר על מצבת כוח האדם של ה-CIA באוקראינה והכפיל את תקציב תוכניות הסוכנות שם.[20] ביוני 2025 החלו ה-CIA והצבא לפעול להגברת היעילות של מתקפות רחפנים אוקראיניות בתוך רוסיה, וסייעו באיתור צווארי בקבוק בתעשיית ההגנה הרוסית. רטקליף שוחח לעיתים קרובות עם טראמפ על מערך הרחפנים ותפקידה של ארצות הברית בו, וכן אישר לסוכנות לסייע בתקיפות רחפנים נגד "צי הצללים" הימי של רוסיה.[20]

בספטמבר 2025 דיווח ה"ניו יורק טיימס" כי רטקליף תמך בקמפיין של מזכיר המדינה מרקו רוביו להדחת נשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו, ואף היה מעורב באישור פעולות חשאיות במדינה.[21][22] לאחר שבינואר 2026 במהלך מבצע נחרצות מוחלטת בונצואלה פשטו כוחות אמריקאיים ועצרו את מדורו, נפגש רטקליף בקראקס עם הנשיאה בפועל דלסי רודריגס מהלך שנועד לחזק את הממשלה הוונצואלית השלטת ולא את האופוזיציה.[23] בנוסף, לקח חלק בתכנון צבאי לקראת עימות אפשרי עם איראן במסגרת מבצע זעם אפי, והציג טקטיקות לצד דן קיין, יו"ר המטות המשולבים.[24] בעדותו בסנאט נמנע מלנקוב במסגרת זמן מדויקת ליכולתה של איראן לשגר טילים לטווח ארוך, אך הדגיש כי היא מהווה איום "מתמיד ומידי".[25]

באוגוסט 2026 קים רטקליף פגישה חשאית במוסקבה עם סרגיי נארישקין, ראש שירות ביון החוץ של רוסיה (SVR). ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי מטרת הביקור הייתה להזהיר את הקרמלין מפני תקיפת חברות נאט"ו על רקע הקיפאון באוקראינה. הממשל האמריקאי נמנע מתגובה רשמית, וטראמפ גימד את הביקור כ"חצי-שגרתי", תוך הדגשה כי פוטין "אינו מתכוון לתקוף שטח של נאט"ו".[26]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רטקליף נשוי למישל, אותה הכיר בזמן לימודי המשפטים בטקסס, והם הורים לשתי בנות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון רטקליף בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ וולט זווירקו, Ratcliffe sworn in as new US spy chief, באתר KTEN‏, 26 במאי 2020 (באנגלית)
  2. ↑ האנה רבינוביץ' ואוון פרז, Trump chooses John Ratcliffe to serve as his CIA director, באתר CNN‏, 12 בנובמבר 2024 (באנגלית)
  3. ↑ דייוויד קלפר, The Senate confirms John Ratcliffe to lead the CIA, giving Trump his second Cabinet member, באתר AP‏, 23 בינואר 2025 (באנגלית)
  4. ↑ John Ratcliffe Sworn-In as CIA Director, באתר C-SPAN‏, 23 בינואר 2025 (באנגלית)
  5. ↑ Barnes, Julian E. (2025-01-25). "C.I.A. Now Favors Lab Leak Theory to Explain Covid's Origins". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  6. ↑ Troianovski, Anton; Haberman, Maggie; Barnes, Julian E.; Swan, Jonathan (2025-02-12). "U.S. Is Releasing Russian Cybercriminal to Moscow, Officials Say". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  7. ↑ Pager, Tyler; Haberman, Maggie (2025-03-19). "Inside the 24-Hour Scramble Among Top National Security Officials Over the J.F.K. Documents". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  8. ↑ Schectman, Joel; Volz, Dustin (2025-02-05). "CIA Offers Buyout to Entire Workforce as Part of Trump Makeover". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660.
  9. ↑ Barnes, Julian E. (2025-03-31). "Musk Visits C.I.A. to Discuss Downsizing Efforts". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  10. ↑ Barnes, Julian E. (2025-05-13). "C.I.A. Rejects Diversity Efforts Once Deemed as Essential to Its Mission". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  11. ↑ Barnes, Julian E. (2025-03-25). "Intelligence officials acknowledge the sensitivity of the military strike information". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  12. ↑ Barnes, Julian E. (2025-04-15). "C.I.A. Director's Messages in Leaked Chat Were Deleted, Agency Says". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  13. ↑ Barnes, Julian E. (2025-07-02). "C.I.A. Says Its Leaders Rushed Report on Russia Interference in 2016 Vote". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  14. ↑ Thrush, Glenn; Barnes, Julian E. (2025-07-09). "Administration Takes Steps to Target 2 Officials Who Investigated Trump". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  15. ↑ Barrett, Devlin; Thrush, Glenn (2025-08-22). "F.B.I. Searches Home and Office of John Bolton, Ex-Trump Adviser". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  16. ↑ Barnes, Julian E.; Schmitt, Eric; Haberman, Maggie; Bergman, Ronen (2025-04-16). "Trump Waved Off Israeli Strike After Divisions Emerged in His Administration". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  17. ↑ Barnes, Julian E.; Sanger, David E.; Haberman, Maggie; Bergman, Ronen (2025-05-28). "As Trump Seeks Iran Deal, Israel Again Raises Possible Strikes on Nuclear Sites". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  18. ↑ Swan, Jonathan; Haberman, Maggie; Mazzetti, Mark; Bergman, Ronen (2025-06-17). "How Trump Shifted on Iran Under Pressure From Israel". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  19. ↑ Barnes, Julian E.; Mazzetti, Mark; Haberman, Maggie (2025-06-26). "In New Assessment, C.I.A. Chief Says U.S. Strikes 'Severely Damaged' Iranian Program". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  20. 1 2 3 Entous, Adam (2025-12-30). "The Separation: Inside the Unraveling U.S.-Ukraine Partnership". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  21. ↑ Barnes, Julian E.; Pager, Tyler (2025-10-15). "Trump Administration Authorizes Covert C.I.A. Action in Venezuela". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  22. ↑ Barnes, Julian E.; Wong, Edward; Turkewitz, Julie; Savage, Charlie (2025-09-29). "Top Trump Aides Push for Ousting Maduro From Power in Venezuela". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  23. ↑ Barnes, Julian E. (2026-01-16). "C.I.A. Director Meets With Venezuela's Interim President in Caracas". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  24. ↑ Mazzetti, Mark; Barnes, Julian E.; Pager, Tyler; Wong, Edward; Schmitt, Eric; Bergman, Ronen (2026-03-02). "How Trump Decided to Go to War". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  25. ↑ Sanger, David E.; Barnes, Julian E. (2026-03-18). "On Iran, Gabbard Turned Intelligence Duties Over to Trump". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
  26. ↑ ביקור ראש ה-CIA ברוסיה: המסרים המוצפנים בתחנת הרדיו המסתורית - והחשש, באתר ynet, 28 באוגוסט 2026
הקבינט של ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
בעלי תפקידים על פי חוק
נשיא ארצות הברית: דונלד טראמפ
סגן הנשיא: ג'יי. די. ואנס

מזכיר המדינה מרקו רוביו • מזכיר האוצר סקוט בסנט • מזכיר ההגנה פיט הגסת' • התובע הכללי טוד בלאנש • מזכיר הפנים דאג בורגום • מזכירת החקלאות ברוק רולינס • מזכיר המסחר הווארד לוטניק • מזכיר העבודה בפועל קית' סונדרלינג • מזכיר הבריאות ושירותי האנוש רוברט קנדי ג'וניור • מזכירת השיכון והפיתוח העירוני סקוט טרנר • מזכיר התחבורה שון דאפי • מזכיר האנרגיה כריס רייט • מזכירת החינוך לינדה מקמהן • המזכיר לענייני חיילים משוחררים דאג קולינס • מזכיר ביטחון המולדת מארקוויין מולין
בעלי תפקידים ברמת קבינט מנהלת הסוכנות לעסקים קטנים קלי לפלר • ראש ה-CIA ג'ון רטקליף • מנהל הסוכנות להגנת הסביבה לי זלדין • ראש סגל הבית הלבן סוזי ויילס • מנהל משרד הניהול והתקציב ראסל ווט • השגריר באו"ם מייקל וולץ • נציב הסחר ג'יימיסון גריר • ראש המודיעין הלאומי ג'יי קלייטון • היועץ לביטחון לאומי בפועל מרקו רוביו
הקבינט של ארצות הברית בממשל הראשון של דונלד טראמפ[א] ארצות הבריתארצות הברית
בעלי תפקידים על פי חוק
סגן הנשיא מייק פנס (2017–2021) הקבינט בממשל טראמפ הראשון, מרץ 2017
מזכיר המדינה רקס טילרסון (2017–2018) • מייק פומפאו (2018–2021)
מזכיר האוצר סטיבן מנושין (2017–2021)
מזכיר ההגנה ג'יימס מאטיס (2017–2019) • מארק אספר (2019–2020)
התובע הכללי ג'ף סשנס (2017–2018) • ויליאם בר (2019–2020)
מזכיר הפנים ראיין זינקי (2017–2019) • דייוויד ברנהרדט (2019–2021)
מזכיר החקלאות סאני פרדו (2017–2021)
מזכיר המסחר וילבור רוס (2017–2021)
מזכיר העבודה אלכסנדר אקוסטה (2017–2019) • יוג'ין סקאליה (2019–2021)
מזכיר הבריאות ושירותי האנוש טום פרייס (2017) • אלכס אזר (2018–2021)
מזכיר השיכון והפיתוח העירוני בן קרסון (2017–2021)
מזכירת התחבורה איליין צ'או (2017–2021)
מזכיר האנרגיה ריק פרי (2017–2019) • דן ברוייט (2019–2021)
מזכירת החינוך בטסי דבוס (2017–2021)
המזכיר לענייני חיילים משוחררים דייוויד שולקין (2017–2018) • רוברט וילקי (2018–2021)
מזכיר ביטחון המולדת ג'ון קלי (2017) • קירסטן נילסן (2017–2019)
בעלי תפקידים ברמת קבינט
מנהל הסוכנות להגנת הסביבה סקוט פרואיט (2017–2018) • אנדרו וילר (2018–2021)
מנהל משרד הניהול והתקציב מיק מולבני (2017–2020) • ראסל ווט (2020–2021)
ראש המודיעין הלאומי דן קואטס (2017–2019) • ג'ון רטקליף (2020–2021)
ראש ה-CIA מייק פומפאו (2017–2018) • ג'ינה הספל (2018–2021)
נציב הסחר של ארצות הברית רוברט לייטהייזר (2017–2021)
שגרירת ארצות הברית באומות המאוחדות ניקי היילי (2017–2019) • קלי קרפט (2019–2021)
מנהלת הסוכנות לעסקים קטנים של ארצות הברית לינדה מקמהן (2017–2019) • ג'וביטה קרנזה (2020–2021)
ראש סגל הבית הלבן ריינס פריבס (2017) • ג'ון קלי (2017–2019) • מארק מדוז (2020–2021)
הערה
  1. ↑ רשימה זו אינה כוללת מזכירים שכיהנו בפועל
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27ון_רטקליף&oldid=43831298"