לדלג לתוכן

ג'וניוס הילייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וניוס הילייר
Junius Hillyer
לידה 23 באפריל 1807
מחוז וילקס, ג'ורג'יה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 ביוני 1886 (בגיל 79)
דיקייטר, ג'ורג'יה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של אוקלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת ג'ורג'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית
4 במרץ 1851 – 3 במרץ 1853
(שנתיים)
4 במרץ 1853 – 3 במרץ 1855
(שנתיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'וניוס הילייראנגלית: Junius Hillyer‏; 23 באפריל 180721 ביוני 1886) היה עורך דין, שופט ופוליטיקאי אמריקאי שכיהן שתי קדנציות בקונגרס של ארצות הברית.

ראשית חייו והשכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וניוס הילייר נולד במחוז וילקס, ג'ורג'יה, ב-23 באפריל 1807, והיה בנם השני של שאלר ורבקה (פרימן) הילייר.[1] אביו מת כשג'וניוס היה בן ארבע עשרה, מה שגרם לאמו להעביר את המשפחה לאת'נס, ג'ורג'יה.[1] ג'וניוס למד במכללת פרנקלין (לימים אוניברסיטת ג'ורג'יה) באת'נס, וסיים את לימודיו ב-1828. הוא למד משפטים במהלך שנתו האחרונה, והתקבל ללשכת עורכי הדין, חודש לאחר סיום לימודיו בקולג'. הילייר החל בעריכת דין בלורנסוויל, ג'ורג'יה, אך חזר לאת'נס לאחר שנה אחת.[1] זה היה מחוז שיפוטי שהכיל כמה מהמוחות המשפטיים הטובים ביותר של ג'ורג'יה, כולל T.R.R. Cobb וויליאם הופ האל (מייסדי בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'יה), אלכסנדר ה. סטיבנס (לימים סגן נשיא מדינות הקונפדרציה של אמריקה), כמו גם רוברט טומבס ( מזכיר המדינה והבריגדיר הכללי הראשון של מדינות הקונפדרציה).[1] הילייר שמר על עריכת הדין שלו באת'נס במשך כמעט 20 שנה, לפני שעבר למונרו, ג'ורג'יה ב-1848.[2] לאחר מלחמת האזרחים, עבר הילייר לדיקייטר, ג'ורג'יה, שם הוא שמר על בית מגורים למשך שארית חייו.[2][3]

קריירה משפטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1834, בגיל 27, נבחר הילייר לתפקיד היועץ המשפטי הכללי של המחוז המשפטי המערבי של ג'ורג'יה.[2] ב-1836 ושוב ב-1838 הוא היה מועמד שכשל להיבחר לקונגרס. בשנת 1841 הוא הפך לשופט של בתי המשפט העליונים של המחוז המערבי של ג'ורג'יה. מ-1841 עד 1845, הוא כיהן כשופט מחוזי.[3]

בית הנבחרים של ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה הילייר נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית בשנת 1850 מטעם מפלגת האיחוד, אך נבחר מחדש בשנת 1852 כדמוקרטי, והוא כיהן מ-4 במרץ 1851 ועד 3 במרץ 1855.[2] בקדנציה השנייה שלו היה הילייר יו"ר הוועדה לתביעות קרקע פרטיות.[3]

שנים מאוחרות יותר ומורשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקריירה שלו בקונגרס, מונה הילייר על ידי הנשיא ג'יימס ביוקנן לעורך דין של משרד האוצר של ארצות הברית, וכיהן מ-1857 עד 13 בפברואר 1861, כאשר כתוצאה מההתנתקות של ג'ורג'יה מהאיחוד, הוא התפטר מתפקידו וחזר לג'ורג'יה.[2] זה סימן את סוף הקריירה של הילייר בשירות הציבורי. במשך שנותיו הנותרות התרכז במשפט הפרטי.

הילייר שימש כנאמן באוניברסיטת ג'ורג'יה מ-1844 עד 1858; הוא גם שימש כנאמן באוניברסיטת מרסר.

הילייר מת בביתו בדיקייטר, ג'ורג'יה, ב-21 ביוני 1886[3] ונקבר בבית הקברות של אוקלנד באטלנטה.

ג'וניוס הילייר נישא לג'יין סלינה ווטקינס ב-1831. נולדו להם חמישה בנים, אחד מהם מת בגיל 30 או 31 ואילו הארבעה האחרים, כולל אבן הילייר, השיגו הצלחה בתחומם, ושלוש או ארבע בנות.[1] אחד מבניו, ג'ורג' הילייר, היה פוליטיקאי בולט בג'ורג'יה שהוביל רגימנט בצבא הקונפדרציה בקרב גטיסברג ולאחר מכן שירת בבית המחוקקים של המדינה, כשופט וכראש עיריית אטלנטה.[2]

התעניינותו של ג'וניוס הילייר בצמיחה הכלכלית של בית נעוריו באת'נס הניעה אותו להשקיע, בגיל צעיר, בחברת הרכבות והבנקאות של ג'ורג'יה, אשר הושכרה לראשונה ב-1833. זו הייתה מסילת הברזל הראשונה שנבנתה במדינה.[2] מסילת הברזל התארכה בסופו של דבר קו למקום ליד הכפר האינדיאני הישן קריק Standing Peachtree. מכיוון שזה היה סוף הקו, קיבלה הקהילה את השם "טרמינוס". מספר שינויים בשמות מאוחר יותר, טרמינוס הפכה לאטלנטה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 William J. Northen; John Temple Graves (1910). Men of Mark in Georgia: A Complete and Elaborate History of the State from Its Settlement to the Present Time, Chiefly Told in Biographies and Autobiographies of the Most Eminent Men of Each Period of Georgia's Progress and Development. A. B. Caldwell. pp. 357–359.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Lucian Lamar Knight (1917). A Standard History of Georgia and Georgians. Lewis publishing Company. pp. 1910–1912.
  3. ^ 1 2 3 4 Junius Hillyer (1989). The Life and Times of Judge Junius Hillyer: (from His Memoirs). Boyd Publishing Company.