ג'ונתן קייפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ונתן קייפ
נתונים כלליים
מייסדים Jonathan Cape, Wren Howard עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1921–הווה (כ־103 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
 
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ונתן קייפ היא חברת הוצאה לאור לונדונית שנוסדה ב־1921 על ידי הרברט ג'ונתן קייפ, שניהל אותה עד מותו ב־1960.

קייפ הקים את ההוצאה עם שותפו העסקי רן הווארד. עד מהרה יצאו לה מוניטין בשל עיצוב והפקה באיכות גבוהה, ובשל רשימה משובחת של סופרים בשפה האנגלית, שטיפח העורך והלקטור הראשי של החברה, אדוארד גארנט. רשימת הסופרים של קייפ כללה משוררים ובהם רוברט פרוסט וססיל דיי-לואיס, סופרי ילדים כמו יו לופטינג וארתור רנסום, ספרות מתח כגון ספרי ג'יימס בונד מאת איאן פלמינג, ועד ספרות יפה מאת ג'יימס ג'ויס ותומאס אדוארד לורנס ("לורנס איש ערב").

לאחר מות קייפ, התמזגה ההוצאה בזו אחר זו עם שלוש הוצאות אחרות בלונדון. ב־1987 עברה לבעלות רנדום האוס. השם ג'ונתן קייפ עודו משמש כאחד המותגים של רנדום האוס.

חיי ג'ונתן קייפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרברט ג'ונתן קייפ נולד בלונדון ב־15 בנובמבר 1879, הצעיר מבין שבעת ילדיהם של ג'ונתן קייפ, פקיד מאיירבי במה שהיא כיום קאמבריה, על גבול סקוטלנד, ושל אשתו קרוליין, לבית פייג'.[1][2] הוא קיבל השכלה בסיסית ובגיל 15 מצא עבודה בחנות הספרים האצ'רדס בפיקדילי כנער שליחויות.

כארבע שנים מאוחר יותר, ב־1899, הצטרף קייפ למשרד הלונדוני של המוציאים לאור האמריקאים Harper and Brothers, שם עבד כפקיד, ואחר כך כאיש לוגיסטיקה וכסוכן נוסע, תחילה ברחבי אנגליה ואחר כך בלונדון.[1][2] בשנת 1904 הצטרף קייפ לבית ההוצאה של Duckworth כסוכן נוסע בלונדון, ומ־1911 כמנהל.[2] ב־1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, קיבל לידיו את האחריות הבלעדית על העסק כאשר הבעלים, ג'רלד דאקוורת', נעדר בשל שירותו במלחמה. ב־1915 חזר דאקוורת'. בדצמבר של אותה שנה התגייס קייפ לצבא, ושירת למשך שארית המלחמה.[3]

בתום המלחמה שב קייפ להוצאת דאקוורת'. ב־1920 מונה למנהל אגודת מדיצ'י, אשר הוציאה לאור בעיקר הדפסי ציורים, אך גם רשימה קטנה של ספרים.[2] בתפקיד זה פגש את ג'ורג' רן הווארד, הצעיר ממנו ב־14 שנים, שלמד את מקצוע ההוצאה לאור באגודת מדיצ'י. הביוגרף (ובמשך תקופה מסוימת שותף זוטר) של קייפ, רופרט הארט-דייוויס כותב:

קייפ ראה עד מהרה שלהווארד חוש עיצוב מעולה לספרים, וגם ראש לעסקים; השניים הפכו חברים ובעלי ברית. מקץ כמה חודשים החליטו שאין להם עתיד במקום הנוכחי, ושכדאי להם לצאת לדרך עצמאית.

מו"ל עצמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הווארד הצליח לגייס כסף ממשפחתו. קייפ, שלא נהנה מאפשרות כזו, גייס את חלקו בהון ההתחלתי על ידי מכירת מהדורות זולות של רומנים מאת אלינור גלין. דאקוורת' החזיקה בזכויות על ספריה, אך לא רצתה להוציא מהדורות מוזלות; קייפ ניהל משא ומתן על הזכויות בתחילת 1920 והצליח להוציא את המהדורות הזולות, בכריכה רכה, תחת המותג Page & Co.[4] משגויס ההון, החלה חברת ג'ונתן קייפ לפעול ב־1 בינואר 1921, בכתובת גאוור 11, ברובע בלומסברי בלונדון.

קייפ והווארד גייסו את אדוארד גארנט כעורך וכלקטור ראשי. גארנט, שתואר על ידי "הטיימס" כ"נסיך הלקטורים", עבד בחברה עד מותו ב־1937.[1] כל אחד משלושתם הביא תרומה משלו להצלחת החברה: קייפ היה מנוסה בהוצאה לאור; הווארד דאג לעיצוב ולייצור באיכות גבוהה; וגארנט קיבל את החופש לטפח כישרונות ולבנות רשימת מחברים משובחת. הארט־דייוויס זוקף לזכות השיפוט הספרותי של גארנט וההפקה של הווארד את "מוניטין יוצאי דופן של איכות במהלך שני העשורים הבאים".[2]

הפרסום הראשון של ההוצאה נתפס כהימור: קייפ פרסם מהדורה חדשה בת שני כרכים, במחיר גבוה של תשע גינאות, של הספר "מסעות בערב המדברית" ("Travels in Arabia Deserta") מאת צ'ארלס מונטגיו דוכטי. הספר, שפורסם לראשונה ב־1888 ולא זכה להצלחה, אזל מהדפוס במשך 30 שנה. מהדורת קייפ נמכרה כולה והיה צורך להדפיס את הספר במספר מהדורות נוספות. בין אלה שהעריצו את הספר היה תומאס אדוארד לורנס, שהתיידד עם קייפ, וכתב הקדמה למהדורה בת הכרך היחיד של הספר, שהוציאה קייפ בשנת 1926.[5] ג'ונתן קייפ בע"מ הפכה למו"ל של לורנס, והוציאה את "מרד במדבר" (1927), "שבעת עמודי החכמה" (1935) ואת "המטבעה" (1955).[2]

ב־1922 רכשה חברת ג'ונתן קייפ את השליטה בבית ההוצאה לאור הקטן AC Fifield, ואיתה את הזכויות על יצירות של מחברים כמו הרברט ג'ורג' ולס, ויליאם הנרי דייויז, סידני וב וסמואל באטלר. קייפ היה בין המו"לים הבריטיים הראשונים שחיפשו גם סופרים אמריקאים. הארט־דייוויס מציין שההוצאה גייסה שלושה זוכי פרס נובל לעתיד – סינקלר לואיס, ארנסט המינגוויי, יוג'ין או'ניל – וסופרים אמריקאים רבים אחרים כגון ה. ל. מנקן, רוברט פרוסט ומרגרט מיד.[2] סופרים בריטים ואירופים אחרים שספריהם ראו אור בהוצאת קייפ הם הרברט ארנסט בייטס, פיטר פלמינג, רוברט גרייבס, כריסטופר אישרווד, ג'יימס ג'ויס, מלקולם לאורי, אנדרה מורואה, דאגלס ריד והנרי וויליאמסון.[2] על רבי המכר של החברה נמנו ספרי ההרפתקאות של ארתור רנסום, סיפורי דוקטור דוליטל של יו לופטינג, והרווחיים מכולם, ספרי סדרת ג'יימס בונד של איאן פלמינג.

בשנת 1929 פתחה ההוצאה בית הוצאה בארצות הברית, תחילה בשותפות עם האריסון סמית', ולאחר מכן עם רוברט באלו. החברה לא הצליחה, ופשטה רגל בשנת 1932.[6]

נישואים ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסיית פטרוס הקדוש, פיטרשם

קייפ היה נשוי שלוש פעמים ושלוש פעמים התאלמן. ב־1907 התחתן עם אדית לואיזה קריק, והוליד איתה שתי בנות. אדית קייפ מתה ב־1919. ב־1927 נישא קייפ לאוליב וידה ג'יימס, והוליד איתה בן ובת; אוליב קייפ מתה ב־1931. ב־1941 התחתן עם קת'לין מרי ווב, והוליד איתה בן; קת'לין קייפ מתה בשנת 1953.

בשנת 1954 לקה קייפ פעמיים בשבץ מוחי, שפגע בכושר הדיבור שלו, אך הצליח להתאושש. כשחגג את יום הולדתו ה־80, בנובמבר 1959, עדיין ניהל את ההוצאה. הוא מת בפתאומיות בדירתו בלונדון ב־10 בפברואר 1960.[1] הוא נקבר בכנסיית פטרוס הקדוש, פיטרשם.[7]

ההוצאה אחרי מות ג'ונתן קייפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך שנות ה-60, חיזרה ההוצאה בהצלחה אחר מחברים שייצגו את הדור הצעיר, ופרסם ספרים מאת ג'ון לנון, סולן הביטלס[8] ו"הצעיר הזועם" לשעבר קינגסלי אמיס.[9] קייפ החתימה והוציאה לאור גם את לן דייטון, שסדרת רומני הריגול שלו (תיק איפקרס, הלווייה בברלין [תורגם בשם "מבצע ברלין"]) היוותה אלטרנטיבה עגומה להרפתקאות המופרכות של ג'יימס בונד.[10] בשנות ה-70 פרסמה הוצאת ג'ונתן קייפ סופרים פופולריים בז'אנרים רבים, כולל הסופרים ג'יימס גראהם באלארד וסלמאן רושדי, וסופר הילדים רואלד דאל.

בשנת 1969 התמזגה ההוצאה עם צ'אטו ווינדוס כדי להימנע מלהיקנות בידי אחרים;[11] לאחר מכן נוספו לקבוצה ההוצאות The Bodley Head ו־Virago Press. בשנת 1987 נרכשה קייפ והפכה למותג של רנדום האוס.[12][13]

סדרות ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Academy Books
  • Cape Editions
  • Cape Paperbacks
  • Flexibles
  • Florin Books
  • Life and Letters Series
  • The New Library
  • Odyssey Library
  • Saint Giles Library
  • The Travellers' Guides
  • The Travellers' Library

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Howard, Michael Spencer (1971). Jonathan Cape, Publisher: Herbert Jonathan Cape, G. Wren Howard. London: Jonathan Cape. ISBN 0224619667.
  • Lyttelton, George; Rupert Hart-Davis (1978). The Lyttelton/Hart-Davis Letters, Volume 5. London: John Murray. ISBN 0-7195-4381-9.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 "Mr Jonathan Cape", The Times, 11 February 1960, p. 15.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Cape, (Herbert) Jonathan (1879–1960), publisher, Oxford Dictionary of National Biography (באנגלית)
  3. ^ Howard, p. 21
  4. ^ Howard, p. 54.
  5. ^ "Jonathan Cape Ltd", The Times, 16 April 1926, p. 8.
  6. ^ Murray, Timothy D. (1986). "Jonathan Cape and Harrison Smith". In Peter Dzwonkoski (ed.). American literary publishing houses, 1900-1980. edited by Peter Dzwonkoski. Dictionary of literary biography. Vol. 46. Detroit, Mich.: Gale Research Company. pp. 75–77. ISBN 0-8103-1724-9.
  7. ^ Lyttelton, p. 25.
  8. ^ Howard, p. 301.
  9. ^ Howard, p. 243.
  10. ^ Howard, p. 300.
  11. ^ "The Times Diary", The Times, 15 May 1969, p. 8.
  12. ^ Howard, Philip. "Small is beautiful in Graham Greene's book", The Times, 13 October 1987, p. 1.
  13. ^ McDOWELL, EDWIN (1987-05-08). "Random House to Buy British Group". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2018-01-20.