סלמאן רושדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלמאן רושדי
Ahmed Salman Rushdie
Salman Rushdie 2014 (cropped).jpg
לידה 19 ביוני 1947 (בן 75)
מומבאי, המחוז המנהלי של בומבי, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים משמעותיים stabbing of Salman Rushdie (12 באוגוסט 2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר רוגבי, קינגס קולג', Cathedral and John Connon School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ריאליזם קסום עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי ביקורת היסטורית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות פסוקי השטן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1975–הווה (כ־47 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ איטלו קאלווינו, כריסטופר היצ'נס, ולדימיר נבוקוב, גבריאל גארסיה מארקס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Clarissa Luard (19761987)
Elizabeth West (19972004)
פדמה לאקשמי (20042007)
מריאן וויגינס (19881993) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Zafar Rushdie, Milan Rushdie עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות (19 בפברואר 1993)
  • Golden PEN Award (2010)
  • פרס אריסטיון (1996)
  • National Arts Awards (2009)
  • פרס הספרות של האנס כריסטיאן אנדרסן (2014)
  • Crossword Book Award (2005)
  • פרס נורמן מיילר (2015)
  • פרס המלך הוא עירום (2018)
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (2022)
  • פרס אוסטריה לספרות אירופית (1992)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לייז' (24 בספטמבר 1999)
  • הומניסט השנה (2019)
  • פרס ספרות ע״ש קרל סנדברג (2009)
  • הפרס הספרותי של סיינט לואיס (2009)
  • פרס הספר הבריטי הלאומי של ספקסייוורס (1996)
  • פרס בוקר (1981)
  • פרס ג'יימס ג'ויס (2008)
  • פרס לזכר ג'יימס טיט בלק (1981)
  • פרס פינטר (2014)
  • פרס טובת הכלל (2010)
  • פרס קורט טוכולסקי (1992)
  • עמית כבוד (2 ביוני 2022)
  • פרס קוסטה (1995)
  • מדליית זהב של החוג לאמנויות היפות (2015)
  • פרס קוסטה (1988)
  • הפרס המיתופואטי (1992)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת טרומסה
  • עמית החברה המלכותית לספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
www.salmanrushdie.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סר אחמד סלמאן רושדיאנגלית: Salman Rushdie; בקשמירית: अहमद सलमान रुशदी; נולד ב-19 ביוני 1947) הוא מסאי וסופר בריטי ממוצא הודי. עלילות ספריו מתרחשות לרוב בתת-היבשת ההודית.

ב-12 באוגוסט 2022 נדקר על ידי אסלאמיסט שיעי פרו-איראני ונפצע באורח קשה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רושדי נולד וגדל בבומביי (כיום מומבאי) למשפחה מוסלמית ממוצא קשמירי. אביו לא היה מרוצה מצורת הלימוד בהודו ושלח את רושדי בן ה-13 ללמוד באנגליה למרות התנגדות האם. בינואר 1961 החל ללמוד בבית הספר "ראגבי" וסיים בהצטיינות. ב-1965 לאחר המלחמה בין פקיסטן והודו על חבל קשמיר עברה משפחתו לגור בפקיסטן ורושדי חזר לבית הוריו. לאחר זמן קצר חזר שוב לאנגליה, לדבריו היה זה כי הרגיש לא שייך בפקיסטן. באנגליה, התקבל לקינגס קולג' באוניברסיטת קיימברידג' וסיים בהצטיינות בשנת 1969. באותה השנה הכיר את מי שהייתה אשתו הראשונה קלריסה לוארד. למרות המעמד הגבוה של לוארד, עבד רושדי במשרד פרסום ולטענתו שנא את עבודתו[דרושה הבהרה].

מצבם הכלכלי של הזוג הצעיר היה עגום והם נאלצו להשכיר חדר בדירתם. לחדר הצטרפו מי שעתידה להיות המו"לית של בלומסברי פרס, ליז קולדר. את ספרו הראשון, ספר פנטזיה בשם "גריימוס", סיים לכתוב בשנת 1975. הספר לא זכה באהדת המבקרים, שחלקם מחו על היעדר הרלוונטיות שלו לעם הבריטי.

בשנת 1979 נולד בנו הבכור זאפאר. שנה לאחר-מכן כתב את הרומן "ילדי חצות"[1] וזכה בפרס בוקר היוקרתי באנגליה. בהמשך אותה שנה התגרש רושדי מאשתו קלריסה.

סגנונו הנרטיבי, המשלב מיתוס ופנטזיה יחד עם החיים האמיתיים, תואר כקשור לז'אנר הריאליזם המאגי.

פסוקי השטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1988 פרסם רושדי את ספרו "פסוקי השטן", שזכה בפרס ויטברד. הספר עורר את זעמם של מוסלמים רבים בשל הדרך שבה מוצגת בו דמותו של הנביא מוחמד, בעת יציאתו נאסר הספר לפרסום בהודו, בעיקר בשל לחצו של סייד שאהבודין, חבר מפלגת הג'אנאטה.[2] בפברואר 1989 נאסר הספר לפרסום ולהפצה בכל מדינה מוסלמית. ב-14 בפברואר 1989, בעקבות פרסום הספר, הוציא מנהיג איראן, האייתוללה רוחאללה ח'ומייני, פתווה הקוראת לרצח רושדי, ורושדי נכנס לעשור בו חי במחתרת והסתובב עם מאבטח צמוד. לפי דברי רדיו טהראן הובטח פרס של ארבעה מיליון דולר למי שירצח את רושדי.[3] בפקיסטן ובהודו התנהלו הפגנות נגד הספר בהן השתתפו אלפים, ונהרגו שישה אנשים.[4]

במרץ 1989 הגיע הספר לראש רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.[5] ב-1998 שוקמו יחסי ממשלות איראן ואנגליה בין השאר בתנאי שהפתווה לא תיאכף (מאחר שלא הסכימו לבטלה). עם זאת, מוסדות מוסלמיים לא ממשלתיים קבעו פרס כספי גבוה למי שיפגע בסופר, כך למשל ב-2012 קבעה קרן דתית איראנית פרס של 3.3 מיליוני דולר למי שיהרוג את רושדי. ב-2005 הודיע המנהיג הדתי של איראן עלי ח'אמנאי על החזרת אכיפת הפתווה מטעמו ומשמרות המהפכה האסלאמית אישרו זאת.

המשך הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 באוקטובר 2006 רושדי הצטרף למחלקה לספרות אנגלית של אוניברסיטת אמורי.

רושדי חבר באגודת הספרות המלכותית, ובעל עיטור מפקד מסדר האמנויות והספרות של צרפת.

השנים הרבות במחתרת לא ריפו את ידיו מלהמשיך לעסוק בנושא. בשנת 2015, הוא הוציא ספר חדש העוסק בדמויות מהאסלאם בשם: "שנתיים, שמונה חודשים ועשרים ושמונה לילות". כחודש אחרי הוצאת הספר, הוא נאם בפתיחת יריד ספרים בפרנקפורט, ואמר שם, בין היתר: ”כשאידאולוגיה מייעדת עצמה להפוך לדת, עוינות כלפי נשים ויהודים מטואטאת מתחת לשטיח במערב”.

בשנת 2017 השתתף רושדי בעונה התשיעית של הסדרה "תרגיע", בתפקיד עצמו. בעונה זו לארי דייוויד נכשל בניסיונו להעלות מחזמר ביוגרפי על אודות חייו של רושדי בשם "פתווה".

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 קיבל הספר את פרס "הבוקר של הבוקרים", לספר הטוב ביותר שזכה בפרס בעשרים וחמש השנים הראשונות לקיומו.

בשנת 1995 זכה ספרו "האנחה האחרונה של המורי" בפרס ויטברד, וב-1996 זכה גם בפרס אריסטיון של האיחוד האירופי.

בשנת 2007 הוענק תואר האצולה הבריטי "סר" לרושדי. בעקבות זאת פרצה סערה בעולם המוסלמי. איראן ופקיסטן ייחסו את ההחלטה לגישה אסלאמופובית בבריטניה ושל ראש הממשלה, טוני בלייר.[6]

התקיפה על במת מכון צ'וטקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 באוגוסט 2022 רושדי הגיע למכון צ'וטקווה בניו יורק כדי לשאת דברים במסגרת כנס שעסק במקלט שמעניקה ארצות הברית לאומנים שנמלטו מארצם, ועל היותה "בית לחופש ביטוי יצירתי".[7] בעת שהיה על הבמה, הותקף רושדי ונדקר בצווארו. הוא הובהל במסוק לבית חולים במדינת פנסילבניה. הוא סבל מדקירות שגרמו נזקים לעצבים בידו, לכבד שלו ולאחת מעיניו. לפי הודעת סוכנו אנדרו ווילי, רושדי מחובר למכונות הנשמה וככל הנראה יאבד את אחת מעיניו.[8]

התוקף הוא האדי מטר, צעיר ממוצא לבנוני המתגורר בניו ג'רזי.[9] הוא תומך המהפכה האסלאמית ומשמרות המהפכה של איראן ונהג לפרסם רשומות בשבחם ברשתות החברתיות. הוא נתפס עם רישיון נהיגה מזויף על שם חסן מורנייה, שילוב בין שמו הפרטי של מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה, לבין שם משפחתו של סגנו לשעבר, עימאד מורנייה, שחוסל על אדמת סוריה בשנת 2008. להערכת משטרת ניו יורק, התוקף פעל לבדו.[10]

ב-14 באוגוסט 2022 נותק רושדי ממכונת ההנשמה וחזר לדבר.

מספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורת:

עיון:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלמאן רושדי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יגאל תומרקין, כך שהוא גם לא; ילדי חצות, כותרת ראשית, 1 ביולי 1987
  2. ^ אלי שי, מרגיז את המוסלמים, חדשות, 20 בינואר 1989
  3. ^ הפרס על ראשו של הסופר סלמאן רושדי: 4 מיליון דולר, מעריב, 17 בפברואר 1989
  4. ^ חומייני הוציא חוזה על הסופר רושדי, חדשות, 15 בפברואר 1989
  5. ^ חומייני לועג למדינות השוק שהחזירו שגריריהן לאיראן "מושפלים מבויישים ונכלמים", מעריב, 23 במרץ 1989
  6. ^ מאיה שני, מלכת בריטניה הכתירה את רושדי לאביר, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 25 ביוני 2008
  7. ^ יואב זהבי, החשוד בדקירת רושדי תמך באיראן ובחיזבאללה, כאן 11, ‏13.8.2022
  8. ^ Jay Root, David Gelles, Elizabeth A. Harris and Julia Jacobs, Salman Rushdie is attacked onstage in Western New York., The New York Times, ‏12.8.2022
  9. ^ הסופר סלמן רושדי מונשם לאחר שנדקר על הבמה, נעצר חשוד במעשה, Ynet, ‏13/8/22
  10. ^ דקר כמה פעמים תוך 20 שניות: "החשוד בתקיפת רושדי - תומך המשטר האיראני", ynet, ‏13.8.2022
  11. ^ שם המתרגם הושמט כדי להגן עליו.
  12. ^ וייץ, גידי (2011-10-12). "נביא בניו יורק". הארץ. נבדק ב-2019-02-14.