רואלד דאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רואלד דאל, 1954

רואלד דאלאנגלית: Roald Dahl;‏ 13 בספטמבר 1916 - 23 בנובמבר 1990) היה סופר אנגלי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רואלד דאל נולד בקארדיף שבויילס להורים ממוצא נורווגי. בהיותו בן שלוש מתה אחותו בת השבע ממחלה בתוספתן, ובגיל ארבע התייתם מאביו, שמת מדלקת ריאות בגיל 57. בגיל שמונה נשלח לפנימייה בחוף הדרום-מערבי של אנגליה, שלימים תיארה כזוועתית, בעלת משמעת קשה ביותר, שאסור היה לדבר בה או לרוץ במסדרונות, היתה חובה לשמור על הסדר, והפרת החוקים הייתה גוררת זימון למנהל ומכות אכזריות במקל.

בגיל שלוש-עשרה עבר לפנימייה בדרבישייר, שהוא תיאר לימים בתיאורים זוועתיים עוד יותר והשווה אותה לאינקוויזיציה הספרדית. בפנימייה זו העניש לא רק המנהל עד זוב דם (תוך שהקורבן נדרש לנקות את דמו), אלא היתה גם ענישה סאדיסטית בידי התלמידים המבוגרים יותר. דאל לא הצטיין בכתיבה בבית הספר, ובתעודות קיבל הערות על חוסר יכולתו להעלות את מחשבותיו על הכתב, על דלות אוצר המילים שלו ועל מיעוט רעיונותיו.[1]

דאל סירב ללמוד באוניברסיטה ונסע לאחר סיום בית הספר לעבוד במזרח אפריקה בחברת הנפט "של". בשנים אלה סייר באפריקה והכיר את בעלי החיים השונים שיתאר בספריו ברבות הימים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוכשר כטייס בחיל האוויר הבריטי ושירת בטייסת מטוסי גלוסטר גלדיאטור. בשנת 1940 נאלץ מטוסו של דאל לנחות נחיתת חירום והתרסק מעל סלע ענק במצרים. דאל נפצע קשה והיה מאושפז ששה חודשים. כתוצאה מתאונה זו סבל מכאבים בגבו לשארית חייו. עם חזרתו לשירות ב-1941 נשלח ליוון ומשם לכרתים, למצרים ולארץ ישראל, אולם כתוצאה מפציעתו ב-1940 נאלץ להפסיק לטוס ונשלח לבריטניה ואחרי כן לשגרירות בריטניה בארצות הברית. בשנת 1942 פנה אליו הסופר א.מ. פורסטר שביקש לכתוב סיפור קצר על התרסקות מטוסו. דאל הבטיח לפורסטר כי יסייע בידו בכתיבה ויעלה את עובדות התאונה על הכתב, ושלח לפורסטר סיכום קצר. פורסטר התרשם כל כך מהסיכום, שהחליט לשלוח אותו לפרסום ללא עריכה, ופרסום זה הפך את דאל בן לילה לסופר.[2]

דאל התגורר בארצות הברית מתחילת שנות החמישים ועד 1960. הוא היה נשוי לשחקנית האמריקאית פטרישה ניל ונולדו להם חמישה ילדים. בתו הבכורה אוליביה מתה בגיל שבע וחצי מחצבת, ובנו תיאו נפצע קשה בתאונה.

היה ידוע בדעותיו האנטי-ישראליות ואף האנטישמיות. במלחמת לבנון הראשונה אמר כי אפשר להשוות את מנחם בגין ואריאל שרון לאדולף היטלר והרמן גרינג. הוא התבטא במקומות אחרים על כך שמעולם לא ראה יהודים בקו הקדמי במלחמה, והוסיף שיהודים מעוררים תמיד שנאה, והיטלר לא בחר אותם סתם כך.[3]

כתיבתו של דאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיפורו הקצר הראשון ב 1942 חדל דאל מלכתוב סיפורים המבוססים על אירועים אמיתיים והחל בכתיבת סיפורים דמיוניים. אחד מסיפוריו הקצרים הראשונים של דאל ב-1943 היה סיפור ילדים על הגרמלינים (יצורים קטנים שעליהם סיפר כי הם ולא האויב אחראים לפגיעות במטוסים). סיפור זה זכה בן לילה להצלחה. חברת הסרטים המצוירים דיסני החלה, אך לא סיימה, לערוך סרט ארוך המבוסס עליו, ודאל החל התיידד בעקבותיו עם נשיא ארצות הברית פרנקלין דלנו רוזוולט ואשתו אלינור רוזוולט, שאף הקריאה את הסיפור לנכדיה.

דאל הפסיק לכתוב לילדים, ועד 1961 כתב בעיקר סיפורים למבוגרים, שהיו בדרך כלל קצרים ומקבריים.

ספרי הילדים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1961 חזר לכתיבת ספרי ילדים בספר ג'יימס והאפרסק הענקי, ומאז פרסם ספרי ילדים רבים. דאל ציין כי אילולא ניסיונו כהורה לא היה יכול לכתוב ספרי ילדים. לצד זאת דאל ציין גם כי ניתן לכתוב ספרי ילדים בכל נושא ובלבד שיהא הומוריסטי.

ספרי הילדים שכתב דאל הם ספרים שנונים ומלאי הומור. הספרים מתארים ילדים בעלי יכולות יוצאות דופן (החל בילדים בעלי חוכמה חריגה - כמטילדה, דרך ילדים בעלי אפשרות לשנות באצבעם את העולם כבאצבע הקסם). הספרים מתארים עולם שבו מרבית המבוגרים הם רשעים ומטומטמים (החל באנשים הצדים רק לצורך הצייד בדני אלוף העולם, עבור במבוגרים שאינם מאפשרים לילדיהם ללמוד כבמתילדה או שאינם מעוניינים ומוכנים שילדיהם יגדלו כבתרופת הקסם, או במבוגרים תאבי בצע, המעוניינים שילדים קטנים רק יבצעו עבורם עבודות בית אך לא יצאו מביתם ולא ייהנו, כבג'יימס והאפרסק הענק).

ספריו של דאל מתארים פעמים רבות ילדים בעלי הורה אחד (דני אלוף העולם) או יתומים (העי"ג, ג'יימס והאפרסק הענקי, המכשפות), אשר מסמלים את הטוב והתמים, לעומת המבוגרים המסמלים פעמים רבות את הרשע והטמטום. ספרי הילדים מסתיימים פעמים רבות בעתיד טוב לאותם ילדים, ואילו המבוגרים הסוררים מתים או נעלמים בדרכים מוזרות.

ספרי הילדים של דאל מתארים כמעט תמיד משפחות עם ילדים בעלי תושייה, חוכמה ורצון, ותמיד האב הוא העובד והמפרנס והאם היא עקרת בית. מרבית ספריו כוללים סטריאוטיפים של דמות המשפחה (האב ניחן בחוכמה ובתושייה ועובד שעות רבות, האם רגשנית ולעתים היסטרית וכיוצא באלה). ספרי הילדים מאנישים פעמים רבות חיות, כאשר למרבית החיות אופי טוב ורצון לעזור זו לזו ולילדים.

ספרי הילדים של דאל הם בעלי מבנה קווי של בעיה ההולכת ומחריפה, עד שהיא באה לפתרונה המוצלח בסוף טוב, בו הדמויות הטובות זוכות לגמול והרעות לעונש.

ספרי הילדים כוללים במקורם שימוש בשפה המותאמת לילדים תוך שימוש במצלול (ספרות), בדימוי ובמטפורה.

ביתו של דאל הקרוב ללונדון הפך למוזיאון המיועד בעיקר לילדים. במוזיאון זה ילדים משחקים בהצגות על בסיס ספריו ולומדים על ילדותו וספריו.[4]

הפופולריות של ספרי הילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי הילדים של דאל לא זכו עד אמצע שנות השבעים להפוך בבריטניה לרבי מכר, ולמעשה הצליחו בתחילה יותר בארצות הברית.[5]

כיום ספרי הילדים של דאל הם מספרי הילדים הנמכרים ביותר בבריטניה (שם בסקרי ילדים נמצא כי בקבוצת הגיל 7-11 ששת ספרי הילדים הפופולריים ביותר היו של דאל ובקבוצת הגיל 11-14 ששה מתוך עשרת ספרי הילדים היו של דאל[6]). עד שנת 2006 נמכרו חמישים ספריו בכמאה מיליון עותקים[7], כאשר ספרו הפופולרי ביותר הוא "צ'ארלי ומפעל השוקולד" שנמכר ב 13 מיליון עותקים[8].

ביקורת על ספרי הילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ספרי הילדים של דאל הושמעה ביקורת נוקבת בסוף המאה העשרים בגין היותם כוללים סטריאוטיפים גזעניים, שובינסטיים, תוך שהם מעודדים התנהגויות שאינן רצויות בחברה כגניבה.[9] ביקורת אחרת שהושמעה על ספריו היא שהם מציגים חברת מבוגרים המלאה במבוגרים המזניחים את ילדיהם[10] וכנגד זאת מעודדת מעשי התעללות ונקמה של ילדים במבוגרים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגרמלינים (1943)
  • מעבר לך: סיפורים על תעופה ומעופפים (1946)
  • אוצר מילדנהול (1946)
  • לעתים לעולם לא (1948)
  • כצאן לטבח (1953)
  • המתוקים (1955)
  • נשיקה נשיקה (1960)
  • ג'יימס והאפרסק הענקי (1961. תר' אוריאל אופק, 1975) – מסעם המופלא של ילד יתום, חרגול, עכביש, מרבה-רגליים ופרת-משה-רבנו בבטן אפרסק ענקי, שהנחית את נוסעיו על הגבוה בגגות העולם.
  • יצירה ואסון: סיפור אמיתי (1962)
  • צ'רלי ומפעל-השוקולד (1964. תר' אוריאל אופק בשם צ'רלי בממלכת-השוקולד) – ילד עני נהפך, בתום תחרות וסיור מרתק, לבעליו של בית-החרושת המוזר והמשוכלל ביותר לשוקולד.
  • אצבע הקסם (1966. תר' מאירה פירון, 2010) – ילדה שחוננה באצבע כישופית, המסוגלת להעניש את אלה שאינם אהובים עליה, הופכת בשוגג את שכניה לציפורים.
  • 29 נשיקות מרואלד דאל (1969)
  • מר שועל המהולל (1970. תר' בינה אופק, 1977) – השועל רב-התושייה מערים על שלושת האיכרים הנזעמים ומבטיח את כלכלת משפחתו.
  • צ'רלי ומעלית-הזכוכית הגדולה (1972. תר' אורי בלסם בשם צ'רלי ומעופפלית הזכוכית, 1982) – ילד ממריא עם בני-לוויתו למרומים במעלית-זכוכית ונאבק ביצורי-חלל מרושעים.
  • לעבר הזונה (1974)
  • דני אלוף-העולם (1975. תר' זהר שביט, 1984) – אב ובנו משתפים פעולה במבצע שנועד לגבור על הגביר המרושע ורב-הנכלים.
  • הסיפור המופלא על הנרי סוכר ועוד שישה (1977) – סיפורים קצרים עם פרק אוטוביוגרפי.
  • התנין הענקי (1978) – קורות תנין, החי בנהר המרופש ביותר באפריקה.
  • המיטב של רואלד דאל (1978)
  • דודי אוסוואלד (1979)
  • סיפורי הבלתי-צפוי (1979)
  • הטוויטים (1980) – מעשייה משעשעת על אדון וגברת טוויט, האוהבים להקניט זה את זו.
  • תרופת-הפלא של ג'ורג' (1981) – ילד רוקח תרופה הגורמת לסבתו להתעופף באוויר.
  • העי"ג (1982. תר' אורי בלסם, 1987) – קורות ילדה הנחטפת על ידי עי"ג (ענק ידידותי גדול).
  • חרוזים נלוזים (1982. תר' נימה קרסו, 1997) – אגדות-ילדים מזווית-ראייה שונה.
  • ספר הרוחות של רואלד דאל (1983)
  • המכשפות (1983. תר' טלי נתיב-עירוני, 2003) – ילד וסבתו מערימים על מכשפות הרוצות להיפטר מן הילדים.
  • ילד (1984) — פרקים מתקופת ילדותו של המחבר.
  • חיות מלוכלכות (1984) – שירים הומוריסטיים בוטים.
  • הג'ירף, השקנאי ואני (1985) – קוף, שקנאי וג'ירף מרוויחים את כספם כמנקי-חלונות.
  • האומניבוס של רואלד דאל (1986)
  • הולך בדד (1986)
  • שני משלים (1986)
  • חצבת: מחלה איומה (1986)
  • מטילדה (1988. תר' יעל ענבר, 2000) – ילדה הניחנת בכוחות נסתרים גוברת על אלה הרוצים להתנכל לה.
  • הה, המסתורין המתוק של החיים (1989)
  • חרוזים מטוגנים (1989) – אגדות ומשלים בלבוש חדש.
  • אץ בץ (1990. תר' מאירה פירון בתוך אצבע הקסם, 2010) – קורות אדם המתיידד עם צב.
  • הכומר מניבלסוויק (1991)
  • רואלד דאל: אוסף הסיפורים הקצרים (1991)
  • המינפינים (1991)
  • זכרונות עם מאכלים בבית צוענים (1991)
  • המדריך של רואלד דאל לשמירה על הבטיחות (1991)
  • השנה שלי (1993)
  • מתכונים נלוזים (1994)
  • איש המטריה וסיפורים נוספים (1997)
  • עור וסיפורים נוספים (2000)
  • עוד מתכונים נלוזים (2001)
  • רואלד דאל: האוסף (2006)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רואלד דאל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיפורו האוטוביוגרפי מופיע בהסיפור המופלא על הנרי סוכר ועוד שישה (1977)
  2. ^ הסיפור "A Piece of cake"
  3. ^ Roald Dahl Also Left a Legacy of Bigotry - New York Times
  4. ^ The Roald Dahl Museum and Story Centre
  5. ^ http://www.paperschildlit.com/index.php/papers/article/viewFile/39/37
  6. ^ Loughborough University Institutional Repository: Author popularity: an exploratory study based on Roald Dahl
  7. ^ רשימת הסופרים שספריהם רבי מכר (אנ')
  8. ^ רשימת רבי המכר, ויקיפדיה האנגלית (אנ')
  9. ^ RoaldDahlFans.com - Frequently Asked Questions
  10. ^ ALAN v26n1 - Roald Dahl and Sociology 101