אנדרה מורואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדרה מורואה
André Maurois
Maurois Harcourt 1936.jpg
לידה 26 ביולי 1885
אלבף, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 באוקטובר 1967 (בגיל 82)
ניי-סיר-סן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Émile Salomon Wilhelm Herzog עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, מבקר ספרות, ביוגרף, כותב מדע בדיוני, סופר ילדים, תסריטאי, היסטוריון, סופר, מסאי, מחבר רומנים, מבקר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Simone de Caillavet עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Gérald Maurois, Michelle Maurois עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון פייר-קורניי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The Art of Living, Alain, בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1918–9 באוקטובר 1967 (כ־49 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ אמיל שארטייה, לורנס סטרן, ג'ונתן סוויפט, אלדוס האקסלי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנדרה מוֹרוּאָה (לעיתים מורוא; בצרפתית: Andre Maurois) הוא שם העט של אמיל סלומון וילהלם הרצוג Emile Salomon Wilhelm Herzog;‏ 26 ביולי 18859 באוקטובר 1967), סופר יהודי-צרפתי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר אלבף (Elbeuf) שבחבל נורמנדי בצרפת למשפחת יצרני טקסטיל שנמלטה מחבל אלזס לאחר שנכבש על ידי הגרמנים במלחמת צרפת–פרוסיה (1870). היה תלמיד מצטיין בבית הספר התיכון של אלבף, ואחר כך בזה של העיר רואן. קיבל תואר ראשון בספרות והמשיך את לימודיו בפילוסופיה באוניברסיטה של העיר קאן שבנורמנדי. מגיל 18 עד 26 עבד במפעל לטקסטיל של אביו. הוא שירת בצבא במלחמת העולם הראשונה, ובהשפעת התנסותו כתב בשנת 1919 את הספר "שתיקתו של הקולונל ברמבל". הוא היה עיתונאי, ואף כתב ספרי ביוגרפיה ורומנים היסטוריים. ב-1923 פרסם את "אריאל" - ביוגרפיה של המשורר הבריטי פרסי ביש שלי. ב-1924 נפטרה אשתו, ובשנה שלאחריה נפטר אביו, ומורואה עזב את העסק המשפחתי ונישא לאחייניתו של הסופר מרסל פרוסט. ב-1926 שימש כמרצה באנגליה בטריניטי קולג' של אוניברסיטת קיימברידג'. ב-1929 הוזמן להרצות בארצות הברית באוניברסיטת פרינסטון שבמדינת ניו ג'רזי. בשנת 1938 התקבל כחבר האקדמיה הצרפתית במקום רנה דומיק.

במלחמת העולם השנייה נמלט לארצות הברית, ושם עבד כמרצה באוניברסיטת הרווארד. מספרים שבהרצאתו הראשונה שם אמר: "אני אמור לדבר עמכם אנגלית, שכידוע אינה שפת אמי וגם לא שפת אמכם". ב-1942 פרסם את "פרדריק שופן". ב-1943 שירת בצבא בעלות הברית בצפון אפריקה, ועם סיום המלחמה ב-1945 חזר לצרפת. המשיך לכתוב ולפרסם ביוגרפיות: "מרסל פרוסט" (1949), "ז'ורז' סאנד" (1953), "ויקטור הוגו" (1954). אנדרה מורואה נפטר בפריז ב-1967.

יצירותיו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שתיקתו של הקולונל בראמבל (Les silences du colonel Bramble, 1918), תר' ל. עמירם, בתוך: "כתבי אנדריי מורוא", ת"א: כרמי את נאור, 1954, 1957, 1958.
  • ברנארד קניי (Bernard Quesnay, 1922), תר' ל. עמירם, בתוך: "כתבי אנדריי מורוא", ת"א: כרמי את נאור, 1954, 1957, 1958.
  • אקלימים (Climats, 1923), תר' יעקב רפאלי, ת"א: שטיבל, 1931. ת"א : נ. טברסקי, 1946, 1949, 1953.
  • חוג המשפחה (Le cercle de famille, 1932), תר' מנשה לוין, ת"א: שטיבל, 1933.
  • אשה ללא אהבה (Terre promise, 1945), תר' שושנה חן-זהבי, ירושלים: מסדה, 1949.
  • אמנות הנישואין המאושרים (Cours de bonheur conjugal, 1951), תר' זאב דרור, ת"א: זיו, 1962.
  • שושני סתיו (Les roses de Septembre, 1956) תר' א. שימל, ת"א: מסדה, 1962.

סיפורים קצרים ונובלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שוקל הנשמות (Peseur d'âmes, 1931), תר' ל. עמירם, בתוך: "שוקל הנשמות; הבלתי צפוי קורה תמיד", ת"א: משרד הביטחון, ספרית תרמיל, 1976.
  • הבלתי צפוי קורה תמיד (Toujours l'inattendu arrive, 1943), תר' ל. עמירם, ת"א: לאשה, 1962. בתוך: "שוקל הנשמות; הבלתי צפוי קורה תמיד", ת"א: משרד הביטחון, ספרית תרמיל, 1976.
  • ערב טוב יקירתי (Bonsoir, chérie, מתוך הקובץ Toujours l'inattendu arrive, 1943), תר' ל. עמירם, בתוך: "כתבי אנדריי מורוא", ת"א: כרמי את נאור, 1954, 1957, 1958.

ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כרם הקסמים (Le Pays des trente-six mille volontés, 1928), תר' משה בן-אליעזר, ת"א: יזרעאל, 1944, 1956.
  • המשמנאים והמרזנאים (Patapoufs et Filifers, 1930), תר' א. ל. יעקבוביץ, ת"א: יזרעאל, 1944, 1961, 1973.
    • השמנפופים והחדחוטים, תר' עידו בסוק, ת"א: מטר, 2007. הספר כולל את התרגום משנת 1944.
  • בנימין פרנקלין ומלחמת העצמאות של אמריקה (Franklin : la vie d'un optimiste, 1945), תר' יצחק אבנון, ת"א: ניב, 1951.

ביוגרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריאל: חיי שלי (Ariel, ou La vie de Shelley, 1923, על פרסי ביש שלי), תר' מאנגלית פסח גינזבורג, ת"א: מסדה, 1945.
  • דיוקנה של שחקנית (Portrait d'une actrice, קטע מתוך Meïpe ou la Délivrance, 1926, על שרה סידונס), תר' צבי אריאל, ירושלים: עופר, 1946.
  • דישראלי (La vie de Disraëli, 1927, על בנג'מין דיזראלי), תר' פסח גינזבורג, ת"א: שטיבל, 1930.
    • ד'ישראלי : (לורד ביקונספילד) : פרשת חייו, תר' יצחק הירשברג, ת"א: בקר, 1951.
  • לבו של ביירון (Don Juan ou la vie de Byron, 1930, על לורד ביירון), תר' יצחק הירשברג, ת"א: בקר, 1951.
  • אדוארד השביעי וזמנו (Édouard VII et son temps, 1933), תר' אהרן חרמוני, ת"א: נ. טברסקי, 1947.
  • לליה : תולדות חייה של ז'ורז' סאנד (Lélia ou la Vie de George Sand, 1952), תר' לאה וייץ-כהן, ת"א: מסדה, 1956, 1967.

ספרי היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דברי ימי אנגליה (Histoire de l'Angleterre, 1937) תר' לאה וייץ-כהן, ת"א: מסדה, 1954, 1961, 1962, 1969.
  • איכה נפלה צרפת (Tragédie en France, 1941), ת"א, סדרת "אישים ומאורעות", מס' 2, 1941?.
  • דברי ימי צרפת (Histoire de la France, 1947, 1959) תר' לאה וייץ-כהן, ת"א: מסדה, 1960, 1962, 1966.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]