ג'ורג' גאמוב
 | |
| ג'ורג' גאמוב בצעירותו, 1930 | |
| לידה |
4 במרץ 1904 אודסה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
19 באוגוסט 1968 (בגיל 64) בולדר, ארצות הברית |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | ארצות הברית, רוסיה |
| מקום קבורה |
בולדר |
| עיסוק |
אסטרופיזיקאי, פיזיקאי, ממציא, סופר, מדען גרעיני, מרצה באוניברסיטה, קוסמולוג, ביוכימאי |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
אלכסנדר פרידמן, Yurii Aleksandrovich Krutkov |
| מוסדות |
|
| מונחה לדוקטורט |
רלף אלפר, ורה רובין |
| פרסים והוקרה |
|
| בן/בת זוג |
Barbara Perkins Gamow |
| צאצאים |
Igor Gamow |
| תרומות עיקריות | |
| חקר את התהליכים התרמוגרעיניים שמתרחשים בכוכבים. תאוריית אלפא-בתא-גאמא | |
  | |
ג'ורג' גאמוב (ברוסית: גאורגי אנטונוביץ' גאמוב, 4 במרץ 1904 - 19 באוגוסט 1968) היה פיזיקאי וקוסמולוג רוסי-אמריקני.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גאורגי גאמוב נולד באודסה, אז בשליטת האימפריה הרוסית, היום באוקראינה.
הוא החל את לימודי הפיזיקה שלו באוניברסיטת נובורוסיה באודסה, ולאחר כשנה, ב-1923, עבר לאוניברסיטת לנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) שם למד זמן מה תחת אלכסנדר פרידמן. הוא נחשב לעילוי בעיני השלטונות הסובייטים, שאף עשו בו שימוש תעמולתי, אך לא היה מרוצה מגישתם למדע שהייתה נגועה באינטרסים פוליטיים והחליט לערוק מהמדינה.[1] ב-1932 ניסה לחתור ביחד עם אשתו דרך הים השחור לעבר טורקיה, מרחק של כ-250 ק"מ, אך הניסיון הנועז נכשל בגלל מזג אוויר קשה.[2]ב-1934 הוזמן לכנס סולווה בבריסל, ולאחר שהשיג ההיתרים הדרושים לצירוף אשתו למסע, עזב הזוג את המדינה ללא כוונה לשוב.
גאמוב ערק לארצות הברית, שם שינה את שמו לג'ורג', והצטרף לאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. הוא עסק בעיקר בחקר התהליכים התרמו-גרעיניים שמתרחשים בכוכבים. הוא היה ממפתחי מודל "המפץ הגדול" במסגרתו ניבא את קרינת הרקע הקוסמית, שלדבריו היא שריד מאירוע "המפץ הגדול". כמו כן חקר את תופעת הנוקליאוסינתזה, שהוא התהליך של היווצרות גרעיני יסודות חדשים בכוכבים.
גאמוב היה ער לעובדה שאם היקום היה פעם צפוף יותר הרי שהוא היה צריך להיות חם יותר וגם צפוף יותר עד כדי גרימת פיצוץ, שכן לכך גורמים חום וצפיפות אינסופיים. גאמוב שם לב כבר קודם לכן לעובדה שכאשר דוחסים חומר הוא מתחמם, וכשנותנים לו להתנפח הוא מתקרר.
הוא היה ידוע בחוש ההומור שלו. הוא פרסם את מאמר אלפר-בתה-גאמוב שכתב יחד עם תלמידו רלף אלפר וביקש מהנס בתה לצרף את חתימתו כדי לקבל "אלפא-בתא-גאמא". הוא כתב: "יש שמועה שכשתאוריית אלפא-בתא-גאמא ירדה מן האופנה, בתה ניסה לשנות את שמו לזכריה."
אודות עמית שלו הוא כתב: "רוברט הרמן, שמסרב בעקשנות לשנות את שמו לדלטר" (נשמע כמו "דלתא"). בנוסף פרסם מספר שירים עוקצניים בנושאי פיזיקה.
ג'ורג' גאמוב פרסם ספרים פופולריים, בהם "הולדת השמש ומותה" ו"העולם החדש של מר טומפקינס". על כך זכה בפרס קלינגה לשנת 1956.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הולדת השמש ומותה. עברית: ד"ר ש.פ. קלעי. ספרית פועלים, 1950.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סיימון סינג, המפץ הגדול, עמ' 328
- ^ סיימון סינג, 328
