ג'יי ויליאמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'יי ויליאמס
Jay Williams
ויליאמס בשנת 2011
ויליאמס בשנת 2011
לידה 10 בספטמבר 1981 (בן 38)
פליינפילד שבניו ג'רזי
עמדה רכז
גובה 1.88 מטר
מכללה אוניברסיטת דיוק
דראפט בחירה שנייה, 2002
שיקגו בולס
קבוצות כשחקן
2002–2003
2006
שיקגו בולס
אוסטין טורוס
הישגים כשחקן
אליפות ליגת המכללות (2001)
זוכה פרס נייסמית' (2002)
זוכה פרס ג'ון וודן (2002)

ג'ייסון דייוויד "ג'יי" ויליאמסאנגלית: Jason David "Jay" Williams; נולד ב-10 בספטמבר 1981) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדת הרכז. בשנת 2001 זכה באליפות המכללות כשחקן אוניברסיטת דיוק, וכשנה לאחר מכן נבחר במקום השני בדראפט ה-NBA לשנת 2002 על ידי שיקגו בולס. ביוני 2003, לאחר עונה אחת בשיקגו, נפצע קשה בתאונת דרכים שגדעה את קריירת המשחק שלו בגיל 21.[1]

תיכונים ומכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאמס נולד בעיר פליינפילד שבניו ג'רזי, ולמד ב"תיכון סנט ג'וזף" אשר בעיר מטאצ'ן הסמוכה. כשחקן ליגת כדורסל התיכונים נבחר בשנת 1999 לשחקן המצטיין של העונה במדינת ניו ג'רזי. כמו כן נבחר בסיום אותה עונה להשתתף במשחק מקדונלד'ס אול-אמריקן, אליו מוזמנים שחקני התיכונים המצטיינים בארצות הברית, וקלע במשחק 20 נקודות.[2]

לאחר מכן למד באוניברסיטת דיוק ושיחק בקבוצת הכדורסל שלה בין השנים 1999–2002, תחת המאמן מייק ששבסקי. בעונתו השנייה באוניברסיטה קלע 21.6 נקודות ומסר 6.1 אסיסטים בממוצע למשחק, והוליך את קבוצתו, לצד שיין באטייה, קרלוס בוזר ומייק דאנליבי, לזכייה השלישית בתולדותיה באליפות המכללות. בטורניר האליפות עצמו הוביל את טבלת הקלעים עם 25.7 נקודות למשחק, ובסיום העונה נבחר לחמישיית העונה של ליגת המכללות. בעונתו השלישית והאחרונה בדיוק קלע 21.3 נקודות למשחק, וזכה הן בפרס נייסמית' והן בפרס ג'ון וודן המוענקים לשחקן המצטיין של העונה בליגת המכללות.[3][4][5]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2002 השתתף עם נבחרת ארצות הברית באליפות העולם בכדורסל 2002, אך מיעט לשחק וקלע 3.9 נקודות למשחק לאורך הטורניר. נבחרת ארצות הברית הפסידה לנבחרת יוגוסלביה בשלב רבע הגמר וסיימה את הטורניר במקום השישי.[6]

ויליאמס נבחר על ידי קבוצת שיקגו בולס בבחירה השנייה של דראפט ה-NBA לשנת 2002, אחרי יאו מינג שנלקח ראשון.[7] בשיקגו היה ויליאמס חלק משלד הקבוצה הצעיר והמבטיח שכלל גם את שחקני השנה השנייה טייסון צ'נדלר ואדי קרי, ושחקני השנה השלישית מרכוס פייזר וג'מאל קרופורד. במשחקו השביעי ב-NBA רשם טריפל-דאבל מרשים עם 26 נקודות, 14 ריבאונדים ו-13 אסיסטים בניצחון קבוצתו מול ניו ג'רזי נטס, אך בדיעבד אלו התבררו כשיאי הקריירה של ויליאמס בשלוש הקטגוריות הנ"ל.[8] ביחס לבחירה שנייה בדראפט, רשם ויליאמס עונת בכורה מאכזבת למדי כשקלע 9.5 נקודות למשחק ב-39.9% קליעה מהשדה בלבד, והבולס סיימו את העונה במקום ה-12 באזור המזרחי עם מאזן 30–52 (36.6%).[9]

ב-19 ביוני 2003 נסע ויליאמס באופנועו והתנגש בפנס רחוב בצפון שיקגו. כתוצאה מהתאונה סבל ויליאמס משבר באגן, פגיעה בעצב ראשי ברגלו ושלושה קרעים ברצועות ברכו השמאלית, כולל קרע ברצועה הצולבת הקדמית. ויליאמס נהג ללא קסדה וללא רישיון נהיגה על אופנוע במדינת אילינוי, וכן הפר את תנאי חוזהו עם הבולס, לפיהם אסור עליו לנסוע כלל באופנוע.[1] משהתברר כי לא יוכל לשחק כדורסל למשך זמן רב, אם בכלל יחזור לשחק, נופה ויליאמס מסגל הקבוצה. לאחר שחרורו מהקבוצה שילמה לו שיקגו 3 מיליון דולר עבור הוצאות טיפולי השיקום, על אף שלא הייתה מחויבת לכך מאחר שוויליאמס הפר את תנאי החוזה עמה.[10]

לקראת עונת 2006/2007 ניסה ויליאמס לחזור לשחק ב-NBA כשחתם על חוזה לא-מובטח בניו ג'רזי נטס, אך הוא נחתך מהסגל לפני תחילת העונה.[11] לפני עונת 2010/2011 ניסה לבצע קאמבק נוסף כאשר השתתף במחנה אימונים של מיאמי היט, אשר בסופו של דבר לא החתימה אותו.[12]

מאז פרישתו ממשחק משמש ויליאמס כפרשן בשידורי טלוויזיה של משחקי ליגת המכללות האמריקאית. בשנת 2016 פרסם ספר אוטוביוגרפי בשם "Life Is Not an Accident: A Memoir of Reinvention".[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יי ויליאמס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת ארצות הברית - אליפות העולם בכדורסל 2002 (מקום שישי)

1  • 2  • 3  • 4 פינלי • 5 ב. דייוויס • 6 א. מילר • 7 אוניל • 8 א. דייוויס • 9 פירס • 10 ר. מילר • 11 מריון • 12 ויליאמס • 13 וולאס • 14 ברנד • 15 לפרנץ • מאמן: קארל

ארצות הבריתארצות הברית