מבנה ה-NBA

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
החלוקה לאזורים ולבתים. מערב:      הבית הצפון מערבי      הבית הדרום מערבי      הבית הפאסיפי; מזרח:      הבית האטלנטי      הבית המרכזי      הבית הדרום מזרחי. הריבועים במפה מציינים את מיקומן של הקבוצות.

מבנה ה-NBA הוא חלוקת הקבוצות בליגת ה-NBA, לפיה הליגה מתנהלת. בליגה יש בסך הכל 30 קבוצות המחולקות לשני אזורים (מזרח ומערב) בני שלושה בתים, כאשר בכל בית יש חמש קבוצות. כל קבוצה משחקת 4 פעמים נגד כל קבוצה המשתייכת לבית שלה, 3 או 4 פעמים נגד שאר הקבוצות מהאזור הראשי שלה, ופעמיים נגד הקבוצות מהאזור הראשי האחר. בסיום העונה הסדירה, שלוש הקבוצות שזכו בראש הבית שלהן וחמש הקבוצות בעלות המאזן הטוב ביותר באזור הראשי מעפילות למשחקי הפלייאוף. המבנה הנוכחי פועל בליגה מאז עונת 2004/2005.

התנהלות כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל אחד מאזורי ליגת ה-NBA (המערבי והמזרחי) כולל 15 קבוצות, המחולקות לשלושה בתים בני 5 קבוצות בכל אחד.

מאז 2006, שלוש זוכות הבתים (הקבוצות שסיימו במקום הראשון) והקבוצה שלא זכתה בעלת המאזן הטוב ביותר מדורגות במקומות 1-4 למשחקי הפלייאוף בהתאם להישגיהן, וכל הקבוצות הנותרות שהעפילו לפלייאוף ולא זכו בראשות הבית שלהן מדורגות במקומות 5-8. סדר זה מותיר את האפשרות שהמדורגת מספר 2 לא תהיה זוכת אחד הבתים. יתרון הביתיות בפלייאוף מושג על ידי מאזן הניצחונות וההפסדים של הקבוצות ולא על פי דירוגן, כך שאם הקבוצות המדורגות 4 ו-5 ייפגשו בסיבוב הפלייאוף והקבוצה המדורגת 5 תהיה בעלת מאזן טוב יותר, היא זו שתזכה ביתרון הביתיות בסדרה.

הסיבה למערך דירוג זה השנוי במחלוקת היא העובדה שקבוצה שאינה זוכת אחד הבתים יכולה להיות בעלת מאזן טוב יותר מזוכות של שני בתים, מה שיציב קבוצה שאינה זוכת בית בפקפוק. אם שלוש זוכות הבתים ידורגו במקומות 1-3 לפלייאוף, וכל הקבוצות שלא זכו מדורגות במקומות 4-8, ייתכן מצב שבו שתי הקבוצות שסיימו בשני המקומות הראשונים בכל האזור ייפגשו כבר בסיבוב הפלייאוף השני. מקרה כזה אירע במשחקי הפלייאוף ב-2006, כאשר סן אנטוניו ספרס ודאלאס מאבריקסהבית הדרום-מערבי) נפגשו אחת מול השנייה בסיבוב השני, בעוד שהמדורגת 3, זוכת הבית הצפון-מערבי דנוור נאגטס, השיגה מספר ניצחונות קטן יותר מאשר הקבוצות המדורגות במקומות 4, 5, 6 ו-7. הנהלת ליגת ה-NBA הציעה ואישרה את פורמט הליגה הנוכחי, שיבטיח את העובדה ששתי המדורגות הראשונות באזור לא יוכלו להיפגש מוקדם יותר מסיבוב הפלייאוף השלישי (הגמר של אותו אזור). הפלייאוף של כל אזור מחולק לשני סיבובים מוקדמים, וסיבוב אחד נוסף המהווה את גמר האזור, כאשר המנצחת בו תפגוש את זוכת פלייאוף האזור האחר בגמר ה-NBA להתמודדות על הזכייה באליפות הליגה. כל סדרות הפלייאוף נערכות בשיטת "הטוב מ-7", שבה הקבוצה שמגיעה ראשונה לארבעה ניצחונות מעפילה לסיבוב הבא.

מערך חלוקת הבתים הנוכחי בעונה הסדירה פועל מאז פתיחתה של עונת 2004/2005, כאשר שארלוט בובקאטס החלה לשחק כקבוצת ה-NBA השלושים. בעקבות כך, הוכרחה ניו אורלינס הורנטס לעבור מהבית המרכזי שבמזרח אל הבית החדש שנוצר, הדרום-מערבי שבמערב.

בדומה לשאר הליגות המקצועיות בארצות הברית ובקנדה, היא מורכבת מקבוצות זכייניות קבועות ואין יורדות או עולות מליגות משנה. קבוצות שמסיימות במקומות האחרונים הן בעלות סיכוי גבוה יותר לזכות בהגרלה על הבחירות הראשונות בדראפט ה-NBA, מה שמעניק להן יתרון ואף גורם לאיבוד מחוזקן של קבוצות חלשות באופן מכוון לקראת סיום העונה. כלפי הנהלת ה-NBA והקומישנר אדם סילבר בפרט הוטחה ביקורת על השיטה.

מדי עונה מקיימת הליגה את אירוע סוף-שבוע האולסטאר ב-NBA.

מערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית הצפון מערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית הצפון מערבי כולל את קבוצות דנוור נאגטס, מינסוטה טימברוולבס ויוטה ג'אז שהגיעו כולן מהבית המערב-תיכוני (שלא קיים כיום); ואת קבוצות פורטלנד טרייל בלייזרס ואוקלהומה סיטי ת'אנדר (לשעבר סיאטל סופרסוניקס) שהגיעו מהבית הפאסיפי. אלופת הבית בעונת החניכה שלו הייתה אוקלהומה סיטי, יוטה ג'אז היא הזוכה הנוכחית (2018). בהגרלת דראפט ה-NBA2007, פורטלנד בלייזרס וסיאטל סופרסוניקס זכו בשתי הבחירות הראשונות, בהתאמה. פורטלנד בחרה את גרג אודן וסיאטל בחרה את קווין דוראנט, והדראפט סייע לחידוש היריבות בבית הצפון מערבי בין שתי הקבוצות.

קבוצה עיר מדינה אולם ביתי שנת ייסוד
אוקלהומה סיטי ת'אנדר אוקלהומה סיטי אוקלהומה צ'ספיק אנרג'י ארנה 1967
דנוור נאגטס דנוור קולורדו פפסי סנטר 1967
יוטה ג'אז סולט לייק סיטי יוטה ויוינט סמארט הום ארנה 1974
מינסוטה טימברוולבס מיניאפוליס מינסוטה טארגט סנטר 1989
פורטלנד טרייל בלייזרס פורטלנד אורגון מודה סנטר 1970

הבית הפאסיפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית הפאסיפי כולל את קבוצות גולדן סטייט ווריורס, לוס אנג'לס קליפרס, לוס אנג'לס לייקרס, פיניקס סאנס וסקרמנטו קינגס. כל חמש הקבוצות היו בבית זה לפני שפורטלנד וסיאטל עברו לבית הצפון מערבי החדש. בניגוד לבתים אחרים, הבית הפאסיפי הוא ותיק בליגה ופעיל מאז 1970, הזוכה הנוכחית (2018) היא גולדן סטייט ווריורס.

קבוצה עיר מדינה אולם ביתי שנת ייסוד
לוס אנג'לס לייקרס לוס אנג'לס קליפורניה סטייפלס סנטר 1947
לוס אנג'לס קליפרס לוס אנג'לס קליפורניה סטייפלס סנטר 1970
גולדן סטייט ווריורס אוקלנד קליפורניה אורקל ארנה 1946
סקרמנטו קינגס סקרמנטו קליפורניה גולדן וואן סנטר 1923
פיניקס סאנס פיניקס אריזונה טוקינג סטיק ריסורט ארנה 1968

הבית הדרום מערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית הדרום מערבי הוא באופן מוטל בספק הבית החזק ביותר בליגה. דאלאס מאבריקס, יוסטון רוקטס, ממפיס גריזליס, וסן אנטוניו ספרס באות כולן מהבית המערב-תיכוני שלא קיים כיום, וניו אורלינס פליקנס באה מהבית המרכזי שבאזור המזרחי (ההורנטס חזרו כאשר הם שיחקו בשארלוט, והם אף שיחקו במשך עונה אחת בבית המערב-תיכוני). סן אנטוניו ספרס היא בעלת מספר הזכיות הגבוה ביותר בראשות הבית, לאחר שהיא עשתה זאת ברציפות בעונות 2004/2005 ו-2005/2006. יוסטון רוקטס היא הזוכה הנוכחית (2018).

קבוצה עיר מדינה אולם ביתי שנת ייסוד
דאלאס מאבריקס דאלאס טקסס אמריקן איירליינס סנטר 1980
יוסטון רוקטס יוסטון טקסס טויוטה סנטר 1967
ממפיס גריזליס ממפיס טנסי פדקס פורום 1995
ניו אורלינס פליקנס ניו אורלינס לואיזיאנה סמות'י קינג סנטר 2002
סן אנטוניו ספרס סן אנטוניו טקסס AT&T סנטר 1967

מזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית האטלנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילדלפיה 76', ניו יורק ניקס, ברוקלין נטס ובוסטון סלטיקס היו בין שבע הקבוצות בבית האטלנטי, לפני האיחוד שהביא את טורונטו ראפטורס לבית ושלח את מיאמי היט, אורלנדו מג'יק ווושינגטון ויזארדס לבית הדרום מזרחי החדש. הבית היה פעיל מאז המבנה הישן של ה-NBA ונוסד ב-1970, הזוכה הנוכחית היא טורונטו ראפטורס (2018) ובעלת הזכיות הרבות ביותר היא בוסטון סלטיקס (21 זכיות).

קבוצה עיר מדינה אולם ביתי שנת ייסוד
בוסטון סלטיקס בוסטון מסצ'וסטס טי די גארדן 1946
ברוקלין נטס ניו יורק ניו יורק ברקליס סנטר 1967
טורונטו ראפטורס טורונטו אונטריו, קנדה מרכז אייר קנדה 1995
ניו יורק ניקס ניו יורק ניו יורק מדיסון סקוור גארדן 1946
פילדלפיה 76' פילדלפיה פנסילבניה וולס פארגו סנטר 1946

הבית המרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית המרכזי פעיל מאז 1970 בפורמט הישן של ה-NBA, ועבר שינוי עם הגעת הפורמט החדש ב-2004. דטרויט פיסטונס זכתה באליפות הבית המרכזי ברציפות בעונות 2004/2005, 2005/2006, 2006/2007 ו-2007/2008. לפני שינוי החלוקה הבית היה מורכב מקבוצות קליבלנד קאבלירס, דטרויט פיסטונס, שיקגו בולס, מילווקי באקס ו אינדיאנה פייסרס שחברות בו גם כיום, וכמו כן טורונטו ראפטורס, אטלנטה הוקס וניו אורלינס הורנטס. הבית הוזכר כאחד מהחזקים ביותר ב-NBA, כאשר ב-2006 כל חמש הקבוצות בו העפילו למשחקי הפלייאוף. אלופת הבית הנוכחית היא קליבלנד קאבילירס (2018), והקבוצה שזכתה בתוארי אלופת הבית מספר הפעמים הרב ביותר היא דטרויט פיסטונס (9 זכיות).

מלבד "הבית המרכזי" שקיים כיום, הוקם בית מרכזי שהורכב מקבוצות אחרות בעונת 1949/1950, כאשר מיניאפוליס לייקרס (כיום לוס אנג'לס) זכתה אחרונה באליפות הבית. הבית המרכזי הישן לא זהה לבית המרכזי הנוכחי.

קבוצה עיר מדינה אולם ביתי שנת ייסוד
אינדיאנה פייסרס אינדיאנפוליס אינדיאנה בנקרס לייף פילדהאוס 1967
דטרויט פיסטונס דטרויט מישיגן ליטל סיזרס ארנה 1941
מילווקי באקס מילווקי ויסקונסין בראדלי סנטר 1968
קליבלנד קאבלירס קליבלנד אוהיו קוויקן לואנס ארנה 1970
שיקגו בולס שיקגו אילינוי יונייטד סנטר 1966

הבית הדרום מזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית הדרום מזרחי נוצר כאשר שארלוט בובקאטס נכנסה ל-NBA כקבוצה מורחבת ב-2004. וושינגטון ויזארדס, מיאמי היט ואורלנדו מג'יק הגיעו מהבית האטלנטי הישן, ואטלנטה הוקס הגיעה מהבית המרכזי הישן.

קבוצה עיר מדינה אולם ביתי שנת ייסוד
אורלנדו מג'יק אורלנדו פלורידה אמווי סנטר 1989
אטלנטה הוקס אטלנטה ג'ורג'יה פיליפס ארנה 1946
וושינגטון ויזארדס וושינגטון ארצות הברית קפיטל ואן ארנה 1961
מיאמי היט מיאמי פלורידה אמריקן איירליינס ארנה 1988
שארלוט הורנטס שארלוט קרוליינה הצפונית ספקטרום סנטר 1988

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]