ג'יי. ג'יי. רדיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'יי. ג'יי. רדיק
J. J. Redick
רדיק במדי לוס אנג'לס קליפרס, 2013
רדיק במדי לוס אנג'לס קליפרס, 2013
לידה 24 ביוני 1984 (בן 35)
קוקוויל, טנסי שבארצות הברית
עמדה קלע
גובה 1.93 מ'
מספר 4
מכללה אוניברסיטת דיוק
דראפט בחירה מספר 11, 2006
אורלנדו מג'יק
קבוצות כשחקן
2006–2013
2013
2013–2017
2017–2019
2019–
אורלנדו מג'יק
מילווקי באקס
לוס אנג'לס קליפרס
פילדלפיה 76'
ניו אורלינס פליקנס
הישגים כשחקן
זוכה פרס נייסמית' (2006)
זוכה פרס ג'ון אר. וודן (2006)

ג'ונתן קליי "ג'יי. ג'יי." רדיקאנגלית: Jonathan Clay "J. J." Redick; נולד ב-24 ביוני 1984) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בקבוצת ניו אורלינס פליקנס מליגת ה-NBA. הוא נבחר במקום ה-11 בדראפט 2006 על ידי אורלנדו מג'יק לאחר שכיכב בקבוצת המכללות של אוניברסיטת דיוק.

רדיק ידוע בשל יכולת קליעה טובה מהשלוש ומקו העונשין.[1] במהלך קריירת המכללות שלו קבע שיאי נקודות ואף שבר את שיא הנקודות לקריירה בעונה הסדירה של חטיבת החוף האטלנטי (ACC), שנשבר לאחר מכן שוב על ידי טיילר הנסברו ב-2009 ובטורניר אליפות ה-ACC. רדיק אף קבע כמה שיאי מועדון בדיוק, ובהם מספר הנקודות הכולל בעונה אחת, והוא עדיין שומר על מקומו כקלע המוביל בכל הזמנים של דיוק.[2]

קריירה בתיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדיק שיחק בתיכון קייב ספרינג (Cave Spring) ברואנוק, וירג'יניה, ובשנתו האחרונה השתתף במשחק מקדונלד'ס אול-אמריקן ואף זכה בפרס ה-MVP של המשחק.[3]

במשחק האליפות של מדינת וירג'יניה, שבו שיחק תיכון קייב ספרינג נגד תיכון ג'ורג' וית' (George Wythe) מריצ'מונד, קלע רדיק 43 נקודות והוביל את קבוצתו לניצחון.

באתר הסקאוטינג Scout.com דורג רדיק בציון מקסימלי של חמישה כוכבים, ודורג שני בטיבו בעמדת הקלע ובמקום ה-13 הכללי בארצות הברית בשנת 2002.[4]

מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנתו הראשונה באוניברסיטת דיוק, הוביל את קבוצתו לניצחון מול אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בגמר החוף האטלנטי, עם 30 נקודות. בסיבוב השני של טורניר אליפות המכללות, מול אוניברסיטת מרכז מישיגן, קלע 26 נקודות.[3] בשלב ה-Sweet Sixteen התקשה דווקא, בהפסד מול אוניברסיטת קנזס, כשקלע רק שתיים מתוך 16 זריקות.[5]

בשנתו השלישית בדיוק שימש קפטן במשותף עם הרכז דניאל יואינג שהיה בשנתו הרביעית.[2] כמו כן היה קפטן בשנתו הרביעית, יחד עם שלדן ויליאמס, שון דוקרי ולי מלצ'יוני, כולם בשנה הרביעית.[6]

בעונת 2004-2005, בשנתו השלישית, הוביל רדיק את טבלת קלעי דיוק עם 21.8 נקודות למשחק. הוא זכה בתואר שחקן השנה של החוף האטלנטי, וזכה בפרס אדולף פ. רופ לשחקן השנה במכללות.[2] ניצחונו של רדיק בהצבעה על פרס רופ עמד בניגוד לקונצנזוס סביב שחקנה של אוניברסיטת יוטה אנדרו בוגוט, שזכה בכל פרס חשוב אחר לשחקן השנה. ב-2006, לאחר קרב צמוד לאורך השנה עם שחקן אוניברסיטת גונזגה אדם מוריסון, זכה רדיק בפרסים החשובים לתואר שחקן השנה.

רדיק קבע שיא של 54 זריקות עונשין מוצלחות רצופות, הרצף הארוך ביותר ב-ACC.‏[3] רצף זה החל ב-20 במרץ 2003 והסתיים ב-15 בינואר 2004. את השיא שבר סקוט ווד מאוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית ב-22 בינואר 2012.‏[7] לשלבי הפלייאוף בשנתו האחרונה, הגיע רדיק עם הזדמנות להפוך לזורק העונשין הטוב בתולדות ה-NCAA (באחוזים). השיא באותו הזמן עמד על 91.3%, ואותו החזיק גרי בוכנאן מאוניברסיטת וילנובה. במשחק בקוליסאום גרינסבורו בצפון קרוליינה מול הגרינסבורו ספרטנס בשנת 2006, במסגרת ה-ACC, התקשה רדיק בזריקות מהקו, והוריד את אחוזיו לקריירה מהקו ב-0.5%, כשלבסוף סיים את קריירת המכללות עם 91.16% מהקו (660 זריקות מוצלחות מתוך 724).

ב-14 בפברואר 2006, במחצית הראשונה של משחק נגד אוניברסיטת וייק פורסט, שבר רדיק את השיא של בוגר אוניברסיטת וירג'יניה קרטיס סטייפלס למספר השלשות לקריירה, עם 413 שלשות.[8] קיידרן קלרק מסיינט פטר'ס קולג' עוד הספיק לעבור את השיא שלו, אך רדיק קלע לאחר מכן 15 שלשות בטורניר ה-ACC ועוד 12 בטורניר ה-NCAA, וסיים את שנות המכללה עם מספר שלשות רב יותר מקלרק. בסוף קריירת המכללות קלע 457 שלשות עם 40.4% מטווח השלוש.[2] שיא השלשות לקריירה שקבע, נשבר ב-2 בפברואר 2014 על ידי טרוויס ביידר מאוניברסיטת אוקלנד.[9]

ב-19 בפברואר 2006, במשחק הבא לאחר ששבר את שיאו של סטייפלס, נגד אוניברסיטת מיאמי, קלע רדיק 30 נקודות והפך לקלע המוביל של דיוק בכל הזמנים, עם 2,577 נקודות.[10] ב-25 בפברואר 2006, במשחק נגד אוניברסיטת טמפל, רדיק שבר את שיאו בן 51 השנה של דיקי המריק לכמות הנקודות בקריירה בליגת ה-ACC, עם 2,587 נקודות. רדיק סיים את קריירת המכללות עם 2,769 נקודות.[11] השיא שקבע נשבר בראשית טורניר NCAA בשנת 2009 על ידי טיילר הנסברו מצפון קרוליינה.

ב-10 במרץ 2006, במשחק רבע גמר ה-ACC מול אוניברסיטת מיאמי, קלע רדיק 25 נקודות, וקבע שיא נקודות לעונת ACC לשחקן של דיוק, עם 858 נקודות. את העונה סיים עם 964 נקודות.[12] רדיק היה קרוב מאוד לשבור את שיא הנקודות לעונה ב-ACC, שעמד על 970 נקודות ואותו קבע דניס סקוט ב-1990. רדיק אף סיים את העונה כקלע המוביל של טורניר ה-ACC (פלייאוף) בכל הזמנים.[2]‏ 225 הנקודות שקלע בטורניר ה-ACC, התעלו על שיאו הקודם של לן שאפל מווייק פורסט, שקלע 220 נקודות בטורניר מ-1960 עד 1962.

הישג נוסף שרשם רדיק היה 36 משחקים שבהם קלע מספר דו-ספרתי של נקודות בעונה אחת, התוצאה החמישית הטובה ביותר בקטגוריה הזו בהיסטוריה של דיוק, יחד עם ג'ון שאייר, שיין באטייה וג'יי ויליאמס.[13]

כשחקן המוביל של דיוק, רדיק היה מושא שנאה של אוהדים יריבים. כתב CBS Sports קליי טרוויס כינה אותו "הספורטי הפעיל השנוא ביותר באמריקה" בשנת 2007.[14] לאחר שסטודנטים מאוניברסיטאות מרילנד וצפון קרוליינה היריבות גילו את מספר הטלפון הנייד שלו, רדיק העריך שקיבל בין 50 ל-75 שיחות ביום מאוהדים יריבים במטרה להקניט אותו. כמו כן היה באופן תדיר מושא לקראות שנאה מאוהדים יריבים.

ב-4 בפברואר 2004 חולצתו של רדיק, מספר 4, הוכרזה כ-retired number (כלומר מספר חולצה שלא ישתמשו בו עוד) בקבוצתה של אוניברסיטת דיוק, ונתלתה באולם שלה בטקס מיוחד במחצית.

ליגת ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורלנדו מג'יק (2006-2013)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט ה-NBA ב-2006 נבחר רדיק על ידי אורלנדו מג'יק בסיבוב הראשון, כבחירה ה-11. דוחות סקאוטינג שהופקו לפני הדראפט שיבחו את קליעתו של רדיק מחצי מרחק ואת אינטליגנציית המשחק שלו, אך ציינו לשלילה את כישוריו ההגנתיים ואף טענו כי ייתכן שהוא לא גבוה או אתלטי מספיק כדי לייצר לעצמו קליעות נוחות בליגת ה-NBA.‏[1][15] הערכה זו קיבלה חיזוק במשחק של דיוק נגד אוניברסיטת לואיזיאנה סטייט (LSU) בטורניר ה-NCAA ב-2006. שחקנה של LSU גארט טמפל, רכז הידוע בשל האתלטיות שלו וזרועותיו הרחבות, נצמד לרדיק כל המשחק, והוציא אותו מקצב המשחק הרגיל שלו. רדיק, שהיה באותו זמן שני בטבלת הקלעים הארצית, סיים עם מאזן של 3 מתוך 18 מהשדה, ועם 11 נקודות, בהפסד של דיוק.

בראיון ל-Charlotte Observer, אמר רדיק כי "אני חושב שאהיה רול פלייר, כמו 80 אחוז מהשחקנים בליגה. אני לא מצפה להיות כוכב גדול, אני פשוט אקלע ואהיה שחקן קבוצתי". באורלנדו שיחק רדיק בעמדת הקלע, והיה בעמדה זו מחליפו של גרנט היל הוותיק.[16] רדיק קיבל באורלנדו זמן משחק מועט, אך לאחר פציעתו של היל, קיבל תפקיד משמעותי יותר ברוטציה. רדיק נכנס לקצב בתחילת פברואר, וקלע מספר נקודות דו-ספרתי בארבעה מתוך חמישה משחקים, עם ממוצע של 9 נקודות.

רדיק במדי אורלנדו מג'יק

בעונת 2007-08 התחרה רדיק, עם טרבור אריזה וקית' בוגנס, על תפקיד הקלע הפותח באורלנדו. בקדם-עונה הוחלף מספר פעמים בשל יכולת לא טובה מספיק בהגנה.[17] את העונה עצמה התחיל כקלע שלישי, ושיחק זמן מועט בין היתר בשל כאבי גב, אך בהמשך קיבל תפקיד משמעותי יותר לאחר שאריזה עבר בטרייד ללוס אנג'לס לייקרס בתחילת העונה. בינואר 2008 כתב רדיק בבלוג שלו כי הוא מתוסכל, "מכיוון שהוכח שאפילו אם אשחק טוב בדקות המועטות שאני מקבל, המצב לא ישתנה יותר מדי".[18]

ב-31 בינואר 2008 פורסם שרדיק ביקש מסוכנו לבדוק אופציה לטרייד עבורו. מאמן המג'יק סטן ואן גנדי אמר בתגובה: "במצב הנוכחי יהיה קשה מאוד לשלב את רדיק. אני יודע שזה קשה גם להמשיך להושיב אותו על הספסל... האם אנחנו צריכים לשחק אתו? כרגע אנחנו במצב טוב, כך שככל הנראה לא נפריע לדברים להתנהל".[19] המועדון אישר את דבריו של ואן גנדי, ואישר כי רדיק לא יקבל דקות נוספות, ומנגד גם לא יועבר בטרייד לפני 21 בפברואר, המועד הסופי לטרייד..[20] במשחק האחרון של העונה, כשהמועד האחרון לטרייד כבר חלף, קיבל רדיק את דקות המשחק הרבות ביותר שקיבל לאורך העונה, והוביל את קלעי המג'יק עם 18 נקודות, לראשונה בקריירת ה-NBA שלו.

בעונת 2008-09 החל רדיק לקבל דקות משחק רבות יותר, וסיים את העונה עם ממוצע של 17.4 דקות, לעומת 8.1 דקות בעונה הקודמת, ושיחק ב-64 משחקים לעומת 34.‏[21] כמו כן קלע 6 נקודות בממוצע, בדומה לעונתו הראשונה.

ב-28 במרץ 2010, במשחק של המג'יק נגד דנבר נאגטס, קבע רדיק כמה שיאי קריירה, בכדורים חוזרים (7), אסיסטים (8) ודקות משחק (46),‏[22][23] בעקבות פציעתו של וינס קרטר 95 שניות לאחר תחילת המשחק. הקלע המחליף מיקאל פיאטרוס היה גם הוא פצוע, וכך שיחק רדיק לאורך כל המשחק כמעט. הוא גם הוביל את טבלת קלעי הקבוצה, עם 23 נקודות, ואיבד את הכדור פעם אחת בלבד.[22]

ב-9 ביולי 2010 החתימה שיקגו בולס את רדיק לחוזה בן שלוש שנים, תמורת 19 מיליון דולר. אורלנדו השוותה את ההצעה של שיקגו ב-16 ביולי, והחזירה לעצמה את הזכויות על רדיק.[24]

ב-25 באפריל 2010 קלע רדיק מספר שיא של נקודות במדי המג'יק - 31 נקודות - במשחק נגד השארלוט בובקטס. במשחק זה קלע 6 מתוך 10 זריקות מהשלוש ודייק בשבע זריקותיו מהקו.[25]

מילווקי באקס (2013)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בפברואר 2013 רדיק הועבר למילווקי באקס בטרייד בין המג'יק לבאקס, במסגרתו הועבר יחד עם הרכז איש סמית והפורוורד גוסטבו איון בתמורה לרכז בנו אודריך, לקלע דורון למב ולפורוורד טוביאס האריס.[26]

לוס אנג'לס קליפרס (2013-2017)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 ביולי 2013 נרכש רדיק על ידי לוס אנג'לס קליפרס בעסקת sign-and-trade משולשת בין הקליפרס, הבאקס ופיניקס סאנס.[27] לפי הפרסומים בתקשורת, רדיק חתם על חוזה בן ארבע שנים בתמורה ל-27 מיליון דולר.[28]

רדיק השתלב בתפקיד משמעותי במשחק ההתקפה של המאמן דוק ריברס, וקיבל תפקיד דומה לזה שהיה לריי אלן בבוסטון סלטיקס תחת ריברס. ב-15 בינואר 2014 רדיק קלע מספר שיא של נקודות לקריירה - 33 נקודות - בניצחון של הקליפרס על הדאלאס מאבריקס 129-127.‏[29]

פילדלפיה 76' (2017-2019)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 ביולי 2017, חתם רדיק על חוזה של 23 מיליון דולר בפילדלפיה 76'. ב-3 בנובמבר 2017, קלע רדיק 31 נקודות עם 8 מ-12 מהשלוש בניצחון 110-121 על אינדיאנה פייסרס.

את העונה הסדירה סיים רדיק עם שיא אישי של 17.1 נקודות בממוצע למשחק. בפלייאוף עזר רדיק לקבוצתו לעבור בסדרה את מיאמי היט בתוצאה 1-4 לאחר מכן הפסידו 4-1 לבוסטון סלטיקס.

רדיק שיחק 10 משחקים בפלייאוף בה קלע 18.2 נקודות בממוצע למשחק- הכי הרבה בקריירה שלו.

ניו אורלינס פליקנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 ביולי 2019 חתם רדיק על חוזה בניו אורלינס פליקנס.[30]

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדיק היה חבר בנבחרת ארצות הברית הצעירה ב-2003. ב-2005 השתתף עם נבחרת ארצות הברית מתחת לגיל 21 באליפות העולם ובמשחקים העולמיים (Global Games), וזכה עמה במדליות זהב. ב-2006 נבחר רדיק לנבחרת ארצות הברית הבוגרת, ושיחק בה בשנים 2006-2008. במשלחת ארצות הברית לאולימפיאדת 2008 התחרה על מקום בסגל, אך לבסוף לא נכנס אליו.[2] פציעת גב חוזרת מנעה ממנו להשתתף באליפות האמריקות של פיב"א לשנת 2007.[31]

סטטיסטיקות הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לסוף עונת 2018/2019.[32][33]

בעונה הסדירה של ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2006/2007 אורלנדו 42 0 14.8 0.410 0.388 0.900 1.2 0.9 0.3 0.0 6.0
2007/2008 אורלנדו 34 0 8.1 0.444 0.395 0.794 .7 0.5 0.1 0.0 4.1
2008/2009 אורלנדו 64 5 17.4 0.391 0.374 0.871 1.7 1.1 0.3 0.0 6.0
2009/2010 אורלנדו 82 9 22.0 0.439 0.405 0.860 1.9 1.9 0.3 0.0 9.6
2010/2011 אורלנדו 59 5 25.4 0.441 0.397 0.875 1.9 1.7 0.5 0.1 10.1
2011/2012 אורלנדו 65 22 27.2 0.425 0.418 0.911 2.3 2.5 0.4 0.1 11.6
2012/2013 אורלנדו 50 11 31.5 0.450 0.390 0.891 2.4 4.4 0.6 0.1 15.1
2012/2013 מילווקי 28 2 28.7 0.403 0.318 0.918 1.9 2.7 0.3 0.1 12.3
2013/2014 ל.א. קליפרס 35 34 28.2 0.455 0.395 0.915 2.1 2.2 0.8 0.1 15.2
2014/2015 ל.א. קליפרס 78 78 30.9 0.477 0.437 0.901 2.1 1.8 0.5 0.1 16.4
2015/2016 ל.א. קליפרס 75 75 28.0 0.480 0.475 0.888 1.9 1.4 0.4 0.1 16.3
2016/2017 ל.א. קליפרס 78 78 28.2 0.445 0.429 0.891 2.2 1.4 0.7 0.2 15.0
2017/2018 פילדלפיה 70 70 30.2 0.460 0.420 0.904 2.5 3.0 0.5 0.1 17.1
2018/2019 פילדלפיה 76 63 31.3 0.440 0.397 0.894 2.4 2.7 0.4 0.2 18.1
קריירה 836 452 25.9 0.448 0.413 0.890 2.0 2.0 0.5 0.1 12.9

בפלייאוף ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2007 אורלנדו 1 0 11.0 0.500 1.000 0.000 0.0 2.0 0.0 0.0 3.0
2008 אורלנדו 2 0 5.0 0.000 0.000 0.000 0.5 0.0 0.0 0.0 0.0
2009 אורלנדו 16 8 20.4 0.373 0.404 0.929 1.2 1.9 0.5 0.1 6.0
2010 אורלנדו 14 0 19.2 0.423 0.429 0.857 1.7 1.4 0.7 0.0 7.5
2011 אורלנדו 6 0 20.0 0.357 0.067 0.750 1.8 1.0 0.2 0.2 6.7
2012 אורלנדו 5 0 24.6 0.432 0.211 0.857 1.0 3.2 0.2 0.0 10.8
2013 מילווקי 4 0 17.3 0.440 0.333 1.000 0.8 1.3 0.3 0.0 7.3
2014 ל.א. קליפרס 13 13 27.0 0.459 0.400 0.962 1.7 1.5 0.8 0.0 13.3
2015 ל.א. קליפרס 14 14 38.6 0.435 0.398 0.943 2.1 1.7 0.7 0.4 14.9
2016 ל.א. קליפרס 6 6 27.7 0.430 0.355 0.667 2.0 0.8 0.2 0.2 13.5
2017 ל.א. קליפרס 7 7 29.4 0.380 0.346 0.850 1.7 0.9 0.3 0.0 9.1
2018 פילדלפיה 10 10 34.2 0.444 0.347 0.857 1.5 2.6 0.8 0.1 18.2
2019 פילדלפיה 12 12 31.3 0.435 0.414 0.850 1.4 1.6 0.1 0.3 13.4
קריירה 110 70 26.5 0.425 0.371 0.879 1.6 1.6 0.5 0.1 10.9

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יי. ג'יי. רדיק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Givony, Jonathan (3 במרץ 2006). "J.J. Redick". DraftExpress.com. DraftExpress. 
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 "USA Basketball Bio: J.J. Redick". USA Basketball.com. USA Basketball, Inc.. 9 ביולי 2006. אורכב מ-המקור ב-November 28, 2006. 
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 "J.J. Redick Bio". GoDuke.com. Duke Sports Information. 
  4. ^ J. J. Redick Recruiting Profile, Scout.com
  5. ^ "Duke at Kansas". ESPN.com. ESPN Internet Ventures. 27 במרץ 2003. 
  6. ^ "Melchionni Named Duke Basketball Captain". GoDuke.com. Duke Sports Information. 22 באוקטובר 2005. 
  7. ^ Wood lifts Pack to 78–73 win over Miami – NC State – NewsObserver.com
  8. ^ "Redick sets 3-point mark as No. 2 Duke cruises". ESPN.com. ESPN Internet Ventures. 14 בפברואר 2006. 
  9. ^ "Travis Bader". sports-reference.com. Sports Reference LLC. 
  10. ^ "Redick sets Duke career scoring mark in win over Miami". ESPN.com. ESPN Internet Ventures. 19 בפברואר 2006. בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2007. 
  11. ^ "Record to Redick, but Williams' muscle carries Duke". ESPN.com. ESPN Internet Ventures. 25 בפברואר 2006. בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2007. 
  12. ^ "Notes: Duke 80, Miami 76". GoDuke.com. Duke Sports Information. 10 במרץ 2006. בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2007. 
  13. ^ "Notes: Duke 78, Baylor 71 – Duke University Blue Devils | Official Athletics Site". GoDuke.com. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2010. 
  14. ^ Travis, Clay (27 ביוני 2006). "ClayNation: The most hated (current) athlete in America". CBS SportsLine.com. CBS Interactive, Inc. בדיקה אחרונה ב-30 בינואר 2007. 
  15. ^ "2006 Draft: J.J. Redick". ESPN.com. ESPN Internet Ventures. בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2007. 
  16. ^ Reed, Travis (11 בינואר 2007). "Once a Star, Redick Scarcely Playing in NBA". NBA.com. Associated Press. בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2007. 
  17. ^ Denton, John (20 באוקטובר 2007). "Redick's shooting woes, defense may limit role". Usatoday.Com. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2010. 
  18. ^ Greg Nelson/SI. "SI.com – Photo Gallery – Players in Need of a New Team". Sportsillustrated.cnn.com. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2010. 
  19. ^ "Lack of playing time frustrates Redick, prompts inquiry about trade". ESPN.com. Associated Press. 31 בינואר 2008. בדיקה אחרונה ב-6 בפברואר 2008. 
  20. ^ "Redick, still stuck on bench, likely won't be traded". ESPN.com. Associated Press. 5 בפברואר 2008. בדיקה אחרונה ב-6 בפברואר 2008. 
  21. ^ "Player Profiles – J.J. Redick". RealGM. 6 בדצמבר 1984. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2010. 
  22. ^ 22.0 22.1 Denver Nuggets vs. Orlando Magic – Box Score – March 28, 2010 – ESPN
  23. ^ March 28, 2010Amway Arena, Orlando, FL (28 במרץ 2010). "Denver Nuggets vs. Orlando Magic – Recap – March 28, 2010 – ESPN". Sports.espn.go.com. בדיקה אחרונה ב-26 בדצמבר 2011. 
  24. ^ "Magic matches Bulls' offer to Redick – Chicago Bulls Blog – ESPN Chicago". Espn.go.com. בדיקה אחרונה ב-26 בדצמבר 2011. 
  25. ^ J.J. Redick, Magic send Bobcats to 22nd straight loss
  26. ^ "Bucks Acquire J.J. Redick, Gustavo Ayon and Ish Smith from Magic". NBA.com. בדיקה אחרונה ב-24 בפברואר 2013. 
  27. ^ "CLIPPERS ACQUIRE JARED DUDLEY AND J.J. REDICK IN THREE-TEAM TRADE". NBA.com. 10 ביולי 2013. בדיקה אחרונה ב-21 באוקטובר 2013. 
  28. ^ "Eric Bledsoe, J.J. Redick traded". ESPN.com. 2 ביולי 2013. בדיקה אחרונה ב-1 בדצמבר 2014. 
  29. ^ "Clips rally from 17 down with less than 5 minutes left to edge Mavs". ESPN.com. 15 בינואר 2014. בדיקה אחרונה ב-1 בדצמבר 2014. 
  30. ^ Pelicans sign JJ Redick, באתר הקבוצה, 15 ביולי 2019
  31. ^ Denton, John (6 באוקטובר 2006). "Magic's Redick sidelined with bum foot". USA Today.com. USA Today. בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2007. 
  32. ^ JJ Redick, on Basketball Reference
  33. ^ הדקות, הריבאונדים, האסיסטים, החטיפות, החסימות והנקודות הם בממוצע למשחק.