ג'ניפר איגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ניפר איגן
Jennifer Egan
ג'ניפר איגן ב-2011
ג'ניפר איגן ב-2011
לידה 7 בספטמבר 1962 (בת 58)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת, מחברת רומנים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג David Hershkovits עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת פנסילבניה, קולג' סנט ג'ון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות מפגש עם חוליית הבריונים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
jenniferegan.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ניפר איגןאנגלית: Jennifer Egan; נולדה ב-7 בספטמבר 1962) היא סופרת אמריקאית זוכת פרס פוליצר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגן נולדה בשיקגו וגדלה בסן פרנסיסקו. היא למדה ספרות אנגלית באוניברסיטת פנסילבניה, ובמהלך לימודיה ניהלה מערכת יחסים עם סטיב ג'ובס. לאחר שסיימה את חוק לימודיה בארצות הברית, למדה שנתיים בקולג' סיינט ג'ון באוניברסיטת קיימברידג'. מתגוררת בברוקלין, ניו יורק.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגן פרסמה סיפורים קצרים רבים בבמות שונות, לרבות הניו יורקר והארפרס, וכתבות עיתונאיות פרי עטה מתפרסמות מדי פעם במוסף המגזין של הניו יורק טיימס. היא פרסמה קובץ סיפורים אחד וארבעה רומנים.

ספרה משנת 2010, "מפגש עם חוליית הבריונים", זכה בפרס פוליצר ובפרס חוג מבקרי הספרים הלאומי לשנת 2011. כמו כן היא זכתה במספר מלגות יוקרתיות, לרבות מלגת גוגנהיים. סיפוריה הקצרים הופיעו ב"ניו יורקר ", הרפרס, גרנטה, מק'סווני ומגזינים אחרים. בנוסף לזכייתה במלגת גוגנהיים, זכתה איגן גם במלגת אמנויות בדיונית, ובמלגת דורותי ולואיס ב. קולמן בספריה הציבורית של ניו יורק. כעיתונאית היא כתבה לעיתים קרובות במגזין ניו יורק טיימס. סיפור הכיסוי שלה משנת 2002 על ילדים חסרי בית קיבל את פרס עיתונאות קרול קובל, ו"הילד הדו קוטבי" זכה בפרס NAMI המצטיין לשנת 2009 לדיווחי מדע ובריאות מטעם הברית הלאומית למחלות נפש. איגן כתבה במשך שנים עיתונות במגזין "טיימס", לעיתים קרובות על נושאים כואבים: השחתה עצמית, ילדים דו קוטביים, אמהות הסובלות מהתמכרות לאופיואידים. איגן חשה הזדהות שם-עם-חסד-אלוהים איתם, אסירת תודה על כך שלא ירשה את הגן לשתייה קשה של אביה. היא אמרה לי שהיו לו כמה שנים של פיכחון, לאחר התערבות משפחתית כשהיה בתחילת שנות החמישים לחייו; מספר שנים אחר כך הוא נפגע ממכונית בטיול רכיבה על אופניים ונהרג. איגן השתתף בהלווייתו ובחתונה השלישית של אמה באותו שבוע. הרומנים שלה מציגים לעיתים קרובות אבות מתים או רחוקים; הליבה הרגשית של "חוף מנהטן" היא אהבתה הילדותית המתמשכת של אנה אליה.[1]

ספריה שתורמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תסתכלו עליי, רומן, מאנגלית: נורית לוינסון, הוצאת מודן, 2004
  • הצריח, רומן, מאנגלית: שרון מור, הוצאת מודן, 2007
  • מפגש עם חוליית הבריונים, רומן, מאנגלית: יואב כ"ץ, עם עובד, 2013
  • הקרקס הנסתר, רומן, מאנגלית: ברוריה בן-ברוך, עם עובד, 2015

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ניפר איגן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Alexandra Schwartz, Jennifer Egan’s Travels Through Time, THE NEW YORKER, ‏16-10-2017
Quill and ink.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.